המל"ג מתנער מאחריות על דו"חות ההטרדות המיניות של המוסדות האקדמיים. נציגת המל"ג: "המוסדות הם גופים עצמאיים. אנחנו לא בודקים שהם מבצעים את הוראות החוק.". יו"ר הוועדה: "אז מי הרגולטור אם לא אתם?"

ח"כ סתיו שפיר, יו"ר ועדת השקיפות
ח"כ סתיו שפיר, יו"ר ועדת השקיפות

הבוקר דנה וועדת השקיפות בנושא הטרדות מיניות באקדמיה. בישיבה התברר כי לא כל המוסדות להשכלה גבוהה מעבירים דיווח לרשות לקידום מעמד האישה בעניין הטיפול בהטרדות מיניות שהתקיימו בתחומם, כפי שמתבקש מהתקנות למניעת הטרדות מיניות.

בת שבע אפרים מהרשות לקידום מעמד האישה דיווחה כי הגיעו לרשות דיווחים מ-35 מוסדות ואילו מ-30 לאחרים לא התקבלו דיווחים.

דקלה ריבלין כ"ץ יו"ר תא אל"ה – אקדמיה ללא הטרדות אמרה כי "חסר בדו"חות מידע בסיסי, לגבי כמה פניות התקבלו, איך טופלו וכיצד נסגרו. "התוכן אינו מספק ואין התייחסות להאם הסטודנטית/הסטודנט המוטרדים מרוצים מהטיפול או לא".

יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, שאלה את נציגי המל"ג כיצד הם מטפלים בדו"חות הלקויים והחסרים שהוגשו לרשות לקידום האשה. נציגת המל"ג עו"ד חן אבישר טענה שהמל"ג אינה אחראית על תוכן הדוחות אלא רק על הגשתן והוסיפה: "אנחנו לא יכולים לבדוק כל סעיף וסעיף בחוק. המוסדות הם גופים עצמאיים. אנחנו לא בודקים שהם מבצעים את הוראות החוק."

לדברי דובר המל"ג שרון אחדות, הפרוטוקולים אינם מתפרסמים משום שיש צורך לבקש אישור של צד שלישי המוזכר בישיבה טרם פרסום המידע אודותיו, זאת בהתאם לחוק חופש המידע. על כך הציעה ח"כ שפיר שהמל"ג תפנה לקבל את אישורו של הצד השלישי לפני הפרסום, והוסיפה כי "חוק חופש המידע נחקק עלצף מנת להגביר את חשיפת מידע, ולא כדי שגופים שונים יאחזו בו כדי לעצור את עצמם מפרסום מידע ששייך לציבור".

"המל"ג חולש על תקציבים של מיליארדי שקלים מכספי משלם המיסים שלנו ומקבל החלטות שיכריעו את עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל, את עתיד המחקר הישראלי העצמאי, וגם בשאלות של נגישות ההשכלה הגבוהה לפריפריה, לאוכלוסיות מוחלשות ולשם יצירה של מוביליות חברתית. לא יתכן שכל ההחלטות והשיקולים לגביהן יתנהלו מאחורי דלתות סגורות".

עוד התברר בישיבה כי עד סוף שנת תשע"ו אמורה לעלות לאתר המל"ג מערכת שתשווה בין המוסדות להשכלה גבוהה ותפרסם את החוגים הנלמדים בכל פקולטה, הסילבוסים, המרצים ועוד.

לדברי מיכל גלברט נציגת משרד האוצר, התייחסה למערכת ההשוואתית שעתידה להתפרסם: "אנו מבקשים שגם סקרי שביעות סטודנטים יעלו לאתר המל"ג וכן השכר של הבוגרים במוסדות הלימוד. הנתונים הללו חשופים לציבור בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בצורה לא נגישה ולא השוואתית, ואנחנו מבקשים ששני הנושאים הללו יופיעו בצורה השוואתית וברורה לכל דורש".

יובל אדמון מהמועצה הלאומית לכלכלה: "המדינה משקיעה בערך 10 מיליארד שקלים בשנה במערכת ההשכלה הגבוהה, מדובר באחד ממנועי הצמיחה של המשק. נדרשת פה שקיפות הן ברמת הדרישה של דו"חות כספיים של מוסדות כדי לוודא שהם מתנהלים ברמה תקינה והן בהנגשת מידע לסטודנטים - דיווח מה קורה עם בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה, לאן המשיכו הבוגרים במקצועות הלימוד השונים"

יו"ר הועדה שפיר סיכמה את הדיון: "המל"ג הוא הגוף המשפיע ביותר על ההשכלה הגבוהה בישראל, אך אינו פועל בשקיפות שהיינו מצפים ממנו לפעול. שקיפות היא כלי מרכזי במניעת שחיתות וחוסר יעילות והיא מסייעת לניצול ראוי של התקציבים".

ח"כ שפיר קראה למועצה להשכלה גבוהה לפתוח את ישיבותיה או חלקן מהן לציבור, לעדכן את אתר המל"ג בהחלטות המועצה ולפרסם פרמטרים ברורים לתקציבי המוסדות האקדמאים, באופן שניתן יהיה לבצע השוואה בין המוסדות השונים ולדעת כיצד נוצל תקציבם. עוד ביקשה להעביר לוועדה את כל הפרוטוקולים של המל"ג שעסקו בשקיפות הארגון וזאת בתגובה לדברי נציגי המל"ג שאמרו כי התקיימו במל"ג דיונים בנושא זה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS