משפטנים: תיקון הנחייה 2.5 של פרקליט המדינה יגרור גל של הגשת כתבי אישום ואף מאסר על תלונות שווא

עו"ד מירית ענתבי, שכתבה לבקשת שרת המשפטים איילת שקד, חוות דעת מקיפה לתיקון ההנחיה 2.5
עו"ד מירית ענתבי, שכתבה לבקשת שרת המשפטים איילת שקד, חוות דעת מקיפה לתיקון ההנחיה 2.5

לא פעם מתחו משפטנים ביקורת על הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה – שתחת חסותה הוגשו אלפי תלונות שווא של נשים נגד גברים על תקיפה מינית או אלימות.

לדברי עו"ד מירית ענתבי, שכתבה לבקשת שרת המשפטים איילת שקד, חוות דעת מקיפה לתיקון ההנחיה 2.5 "העלייה בתלונות השווא מצד נשים נבעה פעמים רבות מנסיונן להפעיל לחץ פסול על הגברים במסגרת מאבקי גירושין – ולעיתים קרובות תוך הרס וחורבן של חיי הבעל וילדיו, תוך פגיעה למתלוננות האמת".

"אחוז הגברים הגרושים השמים קץ לחייהם בישראל הוא מהגבוהים בעולם" אומרת עו"ד ענתבי. "אין לי ספק, שיש להוראה 2.5 שמנעה עד עתה להעמיד לדין נשים שהעלילו עלילות שווא על בעליהן – חלק נכבד בסטטיסטיקה הזו".

מעת שתוקנה ההוראה ע"י פרקליטת המדינה דאז, נחסמה כמעט לחלוטין האפשרות להעמיד לדין מתלוננות שווא לדין, גם כאשר הוכח מעל לכל ספק כי מדובר בתלונת שווא.

כעבור עשרות שנים, בעקבות בחינתה המחודשת של המדיניות ע"י שרת המשפטים איילת שקד – ולאחר התייעצות ארוכה ומקיפה עם גורמי משפט, ביניהם עם עו"ד ענתבי - פרסם השבוע פרקליט המדינה הנחיות חדשות בנוגע להעמדה לדין בגין תלונות שווא ועדויות כוזבות.

בניגוד להנחיות הקודמות, מורה המדיניות החדשה על העמדה לדין מתלונני שווא, למעט בנסיבות חריגות.

לדברי עו"ד ענתבי: "נפל דבר במדינת ישראל – עוול היסטורי בן עשרות שנים תוקן. מהיום מתלונני ומתלוננות השווא צפויים להעמדה לדין פלילי ולעונשי מאסר ולא רק לקנס כספי".

תלונות שווא על אלימות במשפחה ותקיפה הפכו לתופעה נפוצה במסגרת סכסוכי גירושין. על כך מעידים, בין השאר, הדו"חות שנתיים של משטרת ישראל, וסקרים שערכה מחלקת המידע בכנסת ישראל, לפיהם מסך כל התיקים הנפתחים בכל שנה בגין אלימות במשפחה למעלה מ-50% מהם נסגרים על-ידי המשטרה.

כ -30% מהתיקים שנפתחים בכל שנה מועברים לפרקליטות, ורק כ -15% מסך כל התיקים - נדונים לבסוף בבית המשפט.

לדברי עו"ד מירית ענתבי, שייעצה לשרת המשפטים בשינוי המדיניות: "להתעצמות התופעה של תלונות השווא היו השלכות קשות. מצד אחד, תלונות אמת של נשים לא טופלו כראוי. מצד שני, גברים שבנות זוגן רצו לנקום בהן או להשיג יתרון מולם בתהליך הגירושין הושלכו למעצר והורחקו מביתם ומילדיהם על לא עוול בכפם".

למרות זאת, על פי מדיניות שהתוותה בזמנו דורית בייניש, בהיותה פרקליטת המדינה, ושהורחבה בהמשך ע"י עדנה ארבל, לא נהגה הפרקליטות עד עתה להעמיד לדין נשים שהגישו תלונות שווא נגד בני זוגן. המדיניות שהנהיגה בייניש נקבעה בהנחיית פרקליט המדינה 2.5. לפי הנחיה זו, כאשר קורבן לעבירת מין או אלימות חזר בו מתלונתו או כאשר התגלו סתירות בעדויות של מתלונן כזה, יש מקום לניהול הליכים פליליים נגדו רק במקרים נדירים ביותר.

הנימוק שניתן בהנחיות שהתוו בייניש וארבל להימנעות מהעמדה לדין של מתלוננים שחזרו בהם, היה החשש שהשינוי בעמדת המתלונן נבע מלחצים בהם היה נתון: אם הרצון להשכין שלום בית, אם מרגשות אשם כלפי החשוד בעבירה ואם מהעדר כוח נפשי להעיד כנגד החשוד בבית-המשפט.

לדברי עו"ד ענתבי: "החשש שהובע בהנחיות יצר מצב אבסורדי שבו נחסמה האפשרות להעמיד לדין נשים שמסרו תלונות כוזבות למשטרה ואף בבית-המשפט נגד בני זוגן. במסגרת המדיניות שנהגה עד עכשיו, הפרקליטות לא פעלה להרתעת נשים מתלונות שווא ואפשרה את התפשטות התופעה הקשה הזאת. רק במקרה חריגים, הועמדו מתלוננות שווא לדין וגם אז הוטל עליהן קנס כספי בלבד".

ההנחיות החדשות

לפי ההנחיות החדשות, שפורסמו היום - הכלל הוא שיש להעביר לחקירת משטרה כל מקרה שבו התעורר חשד לעלילת שווא על עבירה פלילית מצד מתלונן או עד. כמו כן, יש להעמיד לדין ולהגיש כתב אישום כנגד עד או מתלונן שקיימת תשתית ראייתית על כך שמסר עדות כוזבת "מתוך מטרה להפליל אדם הפללת שווא".

לפי הנחיות החדשות, ואחד השינויים המהותיים בו (סע' 11), בין היתר, – הנטייה להורות על פתיחת חקירה במקרים בהם תלונת השווא גרמה למעצר החשוד, להרחקתו מילדיו או הטלת כל הגבלה ממשית אחרת עליו – שהסתברה בדיעבד בלתי מוצדקת. כך גם ההתייחסות למעמד עובדי ציבור, כמתלוננים, בעת הגשת תלונות שווא.

"ההנחיות החדשות תואמות את השינוי שהצעתי בחוות הדעת שהוגשה לשרת המשפטית, ויוצרות ברירת מחדל חדשה ראויה ומאוזנת הרבה יותר לעומת המצב הקודם", אומרת עו"ד ענתבי.

לדברי עו"ד ענתבי: "מצד אחד, ההנחיות מאפשרות להעניש מתלוננות שווא שפועלות משיקולים פסולים כנגד בני זוגן במסגרת סכסוכי גירושין וגם להרתיע מפני תלונות שווא עתידיות. מצד שני, ההנחיות נותנות מקום לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולהימנע מהעמדה לדין, כאשר יש חשש אמיתי שאישה חזרה בה מתלונה כנגד בן זוגה מטעמים לא ענייניים של לחץ פסול שהופעל עליה".

התאבדויות של גברים בעקבות תלונות שווא

בחוות הדעת שהגישה עו"ד ענתבי לשרת המשפים, לפני מספר חודשים הגישה עו"ד ענתבי, חוות דעת שכללה כ-300 עמודים, נפרשו עשרות עדויות של גברים שנפלו קורבן לעלילות שווא. במסגרת חוות הדעת, לא רק הוטחה ביקורת על המצב המשפטי הקיים, אלא גם הוצעו, בין היתר, דרכים לניסוח מחודש של הנחייה 2.5 - כך שמטרתה המקורית, עידוד נשים שנפלו קורבן לעבירות מין ואלימות, לא תחשושנה מלהגיש את תלונתן למשטרה, בעוד שמנגד, כל מי שיימצא מגיש תלונת שווא, יטופל על ידי הרשויות בחומרה.

לדברי עו"ד ענתבי, במקרים רבים, נשים מגישות תלונות שווא כצעד אסטרטגי לשם השגת יתרון על הצד השני במהלך מאבקי הגירושין – אם מתוך עצות "אחיתופל" שהן מקבלות ואם על רקע מניעים רגשיים תוך מימוש יצר הנקם. התופעה החמורה גובה מחיר כבד מאוכלוסיית הגברים הגרושים – ומהווה גורם מרכזי לשכיחות ההתאבדויות בקרב גברים גרושים. נתונים סטטיסטיים מצביעים כי האוכלוסייה הנוטה ביותר להתאבדות, היא אוכלוסיית הגברים. אין תימה, שכן הגברים חווים בנוסף להליך הפלילי הקשה מנשוא, באופן אוטומטי גם את הנתק מילדיהם.

לדברי עו"ד ענתבי תופעת תלונות השווא בתוך המשפחה הינה בעלת מאפיין מיוחד המתבטא בחומרתה מן הטעם שנוגעת לחשוב מכל - לילדים, הן לטובת הילדים והן לנתק הקשר בין האב לבין הילד מיד עם הגשת תלונת השווא, ובהמשך לתופעות קשות, לרבות ניכור הורי, סרבנות קשר ועוד.

לדברי עו"ד מירית ענתבי, "מאז שהחלה לכהן איילת שקד כשרת המשפטים החדשה, אנו עדים לתנופה מאד מבורכת של יוזמות חקיקה, הפותרות תחלואים של שנים, בייחוד בדיני משפחה, אך לא רק".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS