הצעה לתיקון חוק הנוער של שרת המשפטים ושר הרווחה תעלה ביום א' לוועדת השרים לענייני חקיקה. כיום, קובע החוק כי לא ניתן להטיל עונש מאסר על קטין שלא מלאו לו 14 ביום מתן גזר הדין וכי אף לאחר שעבר את הגיל, לא ניתן להשית עליו עונש מסוג זה.
במקרים אלו, נתונה לבית המשפט סמכות להורות על החזקת הקטין במעון נעול, אולם רק עד הגיעו לגיל 20.
התיקון לחוק מאפשר לבית המשפט, במקרה של הרשעת קטין מתחת לגיל 14 בגין עבירה של הריגה, רצח או ניסיון לרצח, להורות על החזקתו במעון נעול עד שימלאו לו 14, ולאחר מכן לרצות את המשך עונשו במאסר.
במקרים בהם יבחר בית המשפט להורות כאמור, עליו להורות על קיום דיון מעקב טרם העברת הקטין למאסר. מידת הצורך יהיה רשאי בית המשפט להורות על השארת הקטין במעון נעול, קיצור תקופת המאסר או ביטולה.
בשל רגשיות הנושא, מוצע כי התיקון לחוק יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים והשפעתו תיבחן.
שרת המשפטים, איילת שקד: "בעת האחרונה אנו רואים את תוצאותיה המבעיתים של ההסתה ברשתות החברתיות, בחינוך ובמדיה של הרש"פ. הסתה זו מחלחלת אל עבר דור שלם של צעירים, ולצערנו אנו עדים למספר עולה של עבירות רצח, וניסיון לרצח על ידי צעירים, גם אלו אשר חצו לא מכבר את גיל האחריות הפלילית. אסור להקל ראש בתופעה וחייבים להגביר את ההרתעה. מי שמנסה לגדוע חיים, גם אם גילו נמוך, חייב להבין את השלכות ותוצאות מעשיו.
התיקון לחוק מבקש לאזן בין הצורך להגן על קטינים מפני נזקי המאסר ובין הצורך לתת מענה הולם לעבירות חמורות . מעל הכל, התיקון החדש נותן כלים בידי מערכת המשפט אל מול צעירים שיצאו לבצע פיגועים קטלניים בגל הטרור האחרון מתוך מחשבה כי לחוק אין כלי לענישתם.
היום אנו מבהירים בפה מלא: טרור אינו משחק, ילדים. מי שבוגר דיו על מנת להרוג- הוא בוגר דיו לשאת בעונש הולם".
עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח אמרה בתגובה: "החלטת השרים מנוגדת לחוק הנוער ולאמנה בדבר זכויות הילד. היא מערערת את עקרונות היסוד בטיפול בילדים שהורשעו בעבירות ובעלת השלכות רוחב שעלולות להשפיע על פרשנות חוק הנוער, ולייצר מגמות בעייתיות במדיניות הגשת כתבי אישום. מעבר לכך, אנו סבורים כי החמרת הענישה לקטינים שהורשעו ונגזר דינם טרם הגיעם לגיל 14 באמצעות הכנסת רכיב מאסר בפועל אינה נחוצה ואינה מגשימה את התכלית ההרתעתית שלשמה נהגתה. גזירת מאסר על קטינים מתחת לגיל 14 לא מקובלת בעולם, והאיסור המוחלט על המאסר כפי שמופיע חוק הנוער משקף את האיזון הראוי בין הצורך להעניש קטין על עבירה שביצע ולייצר הרתעה, לבין החובה לשמור על זכויותיו, ולאפשר לו שיקום, טיפול וחזרה למוטב".
