במקום סמלי מאוד לעם היהודי, בבניין פאול-לובה(Paul-Löbe-Haus) בונדסטאגהגרמני בברלין, נחנכה התערוכה "ישראלים וגרמנים" - "israelis und deutsche", לציון חמישים שנים לכינון היחסים הדיפלומטים בין גרמניה וישראל וכעת הועברה לישראל ונפתחה בטכס חגיגי במתחם התחנה בירושלים.

כלים

התערוכה נוצרה למען המשך התקרבות ברמת המדינה וברמה האישית בין גרמניה וישראל, תוך מבט אל העתיד, אל הישראלים והגרמנים הצעירים, שמעצבים כיום את עתיד היחסים בין שתי המדינות.

התערוכה, מוצגת עתה בגרסתה העברית, במתחם התחנה בירושלים ובהמשך תנדוד גם לבאר שבע וחיפה. במהלך שנת 2016, תנדוד התערוכה לעוד עשר ערים גרמניות ותוצג בגרסה הלועזית: פאסאו, קאסל, נירנברג, דרזדן, אאוגסבורג, המבורג, ארפורט, לר, דיסלדורף, וורצבורג.

בפתיחת התערוכה בברלין התארחו מכובדים גרמנים ובכירי הקהילה היהודית בגרמניה. נשאו דברים- נשיא הבונדסטאג מורברט למרט, שגריר ישראל יעקב הדס-הנדלסמן ונשיא ה-DIG ריינולד רובה ובפתיחת התערוכה במתחם התחנה בירושלים, נכחו חברי כנסת, ראשי ערים ותעשיינים, שרבים מהם צאצאי משפחות יוצאות ארצות דוברות גרמנית.

ד"ר אלכסנדרה נוקה, אוצרת התערוכה אמרה בפתיחה: "בתערוכה הנודדת אנחנו מצרפים ראיונות אקטואליים, תצלומים היסטוריים ומקורות ספרותיים לפסיפס רב קולות. בדרך זו אנחנו יכולים להעניק פנים וקול, בעיקר לפעילים בחברה האזרחית שלאו דווקא עומדים באור הזרקורים". מסמכים בצילום, בטקסט ובווידאו ממחישים מחד את ההתקרבות הזהירה בשנות החמישים והשישים ומאידך את הקשר ההדוק אך גם את חילוקי הדעות במהלך העשורים האחרונים. במקביל להתפתחות ההיסטורית, מספרת התערוכה שמוצגת בתמיכתם של משרץ החוץ הישראלי, משרד החוץ הגרמניוהחברה הגרמנית-ישראלית(DIG), על היחסים ההדדיים בכרונולוגיה בלתי לינארית.

במקום זאת היא יוצרת כעקרון בסיסי מופשט את ששת המודולים (הערכים) הבאים: הקדמה, תהום, התקרבות, סוללי הדרך, קשרים וקשיים. רצף אירועים על ציר הזמן משנת 1949 עד 2015 עם את האירועים ההיסטוריים החשובים ביותר, משלים את הסיפורים האישיים של כ-160 יוצרים בתחום התרבות, פוליטיקאים, ספורטאים או יוזמות של הדורות השונים בשתי המדינות.

גם עיצוב התערוכה משקף בצורה ובחומר את היחסים הייחודיים בין גרמניה וישראל. על גבי פסלי חלל מתכתיים רואים המבקרים את הפנים והסיפורים של אנשים מוכרים ובלתי מוכרים שהיו עדים לתקופה. ביניהם, מחד, העיתונאים אריך ליט ורודולף קיסטרמאייר שהעלו כבר ב-1951 את הרעיון ליוזמת שלום בין גרמניה וישראל ומנגד גם המפגשים הרשמיים הראשונים כמו המפגש בין קונראד אדנאואר ודוד בן-גוריון או של בין מרלן דיטריך לטדי קולק.

רותי אופק, מנהלת המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן,ששימשהכיועצת תוכן בכירה לתערוכה"ישראלים וגרמנים", העבירה מארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית לתערוכה, מסמכים חשובים ונדירים, כמו הדרכון של יוספה בראון שטיינהרט עם חותמת אישור כניסה לכל המדינות חוץ מגרמניה, פריטים ומסמכים מעיזבונו של פריץ וולף מנהריה, צילומים מאלבומה של אינה דימון שהייתה מזכירתו של פליקס שנער בקלן בשנת 1952 וכמובן הסיפור של התעשיין סטף ורטהימר.

כמו כן, סייעה רותי אופק ליצירת הקשר של אוצרי התערוכה עם פליקס בוריאן, היבואן הראשון של מכונית ה"חיפושית" מתוצרת פולקסווגן מגרמניה לארץ בשנת 1962. בנוסף, הוצגו עיתון היקינתון בהוצאת ארגון יוצאי אירופה, כנס היקים בתפן ומילון בן יהודה שטראסה שהפך לרב מכר.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS