גילאון: ״חוק השידור הציבורי (הרפורמה) הוא חוק שקם בחטא, תוך חקיקת בזק ושיתוק מוחלט של עבודת רשות השידור, והוא למעשה סימן את הפעם הראשונה בה מונה מפרק לרשות ציבורית בישראל, במטרה לגזור קופון פוליטי טרום בחירות."
לדבריו, "אך כיום ברור לכל כי החוק נכשל. ביוני 2015 הנושא נדון בוועדת הכלכלה של הכנסת בה הוסכם באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אין דרך ליישום החוק כלשונו. בעת אישור ההארכה השנייה והסופית למועד תחילת החוק ולהקמת תאגיד השידור הציבורי החדש נאמר על ידי מנכ"ל משרד התקשורת כי אין שום יכולת להחיל את החוק הזה, מכיוון שקיימים בו פלונטרים המונעים את יישומו בשנה – שנה וחצי הקרובות.״
״ההצעה שלי מבקשת לבטל את החוק ובמקומו להחזיר את רשות השידור, שתשוקם בהתאם לרפורמות שנחתמו ומוסכמות על הנהלת הרשות הקודמת וכן על עובדיה. תפקיד השידור הציבורי הוא לספק שירותי תקשורת איכותיים ועצמאיים, בלתי תלויים במניעים פוליטיים של נבחרי הציבור או בגורמים מסחריים, לאזרחי ישראל, לצד יצירת איכות, אקטואליה, עיתונות חוקרת, טלוויזיה חינוכית, שידורי תרבות וספורט ועוד, לכלל אזרחי ישראל."
"בנוסף, על הרשות להבטיח את העסקת עובדיה בצורה הוגנת ובהתאם לדיני העבודה בישראל. חוק השידור הציבורי במתכונתו זו אינו עונה על מטרות אלה, ולכן עליו להתבטל.״ הוסיף גילאון.
