המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרים: "תמכו בקיצור תקופת הרכבת הממשלה". יוחנן פלסנר נשיא המכון: "יכול להוות בסיס למספר תיקונים מהותיים שיגדילו את היציבות והמשילות"

טבלה המציגה את פרקי הזמן שחלפו בין היום שבו התקבלה ההחלטה על בחירות מוקדמות  ועד ליום בו הושבעה הממשלה החדשה לאחר הבחירות (בשנת 2001 היה מדובר בבחירות לראשות הממשלה בלבד).
טבלה המציגה את פרקי הזמן שחלפו בין היום שבו התקבלה ההחלטה על בחירות מוקדמות ועד ליום בו הושבעה הממשלה החדשה לאחר הבחירות (בשנת 2001 היה מדובר בבחירות לראשות הממשלה בלבד).

לקראת הדיון מחר (א') בוועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק המבקשת לקצר במחצית את זמן הרכבת הממשלה, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לתמוך בחוק התואם את המלצות מחקרי המדיניות של המכון.

במכון מבקשים להדגיש, כי מדובר בנדבך אחד מתוך מכלול תיקונים שיש לאמץ בכדי להגדיל את יכולת המשילות והיציבות הפוליטית בישראל ובהם אימוץ חוק ראש המפלגה הגדולה, הפרדת ההצבעה על התקציב מהצבעת האמון בכנסת וקציבת התקופה שבין פיזור הכנסת לבין הבחירות. מנתוני המכון, עולה כי התקופה הכוללת שבין פיזור הכנסת לבין הרכבת ממשלה חדשה לאחר בחירות, מגיעה לכחצי שנה. מדובר בנזק גדול, שכן בפרק זמן זה אין שר מתפקד במשרדי הממשלה, אין מדיניות חוץ וביטחון ואין ניהול תקציבי: "מדינה במצב המתן".

בהשוואה בינלאומית שנערכה במכון, עולה כי ישראל היא מהמדינות שבהן נערכות בחירות בתכיפות מהגבוהות בעולם (בממוצע כל 2.8 שנים מאז 1990). אם נוסיף למשוואה את התקופה הארוכה שאורכים קמפיין הבחירות והרכבת הממשלה וחילופי השרים התכופים, עולה, כי קשה מאוד לקיים תכנון מדיניות ארוך טווח. לבסוף, ביקשו להדגיש במכון, כי קיצור התקופה לא יגדיל את יכולת הסחטנות של המפלגות במסגרת המשא ומתן הקואליציוני מכיוון שזה, מגיע באופן מסורתי לשיאו ממילא רק בימים האחרונים שלפני המועד האחרון.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לממשלה וקרא לה לתמוך בהצעה ולהרחיבה לתחומים נוספים: "קיצור זמן הרכבת הממשלה, יחסוך למשק שלושה שבועות של ספינים וזמן עבודה של הכנסת והממשלה לטובת הציבור".

עוד הוסיף פלסנר, כי "יש להדגיש ששינוי זה במנותק מתיקונים נוספים, לא יפתור את הבעיה המרכזית של חוסר היציבות הפוליטית המביאה לרכבת של שרים שמתחלפים מדי שנים ספורות, לחילופי ממשלות ולבחירות מיותרות. עם זאת, מדובר בצעד בכיוון הנכון שיכול לשמש כבסיס לשינויים נוספים בשיטת הממשל שיחזקו את היציבות ויכולת הממשלה לתפקד ולממש את מדיניותה".