משרד הבריאות פרסם ביום שני, 11.1, טיוטת מתווה להסדרת השימוש בקנביס לרפואה ולמחקר. בראש המסמך המפואר מופיע הסבר שהמתווה גובש לאורך שנים והוא מוגש לציבור לעיון ולהערות. כלומר, יש לציבור שלושה שבועות להגיב לפני שהמתווה יוגש לאישור הממשלה.
אולי זה היה מטריד מאד, אם במסמך הזה היה הרבה חדש ורוחות של שינוי. אבל בסך הכל, במתווה, שהתגבש לו לאורך שנים, אין שום בשורה של ממש. המסמך פותח בעקרונות ההסדרה ובראש הדף מתנוסס המשפט "קנביס הוא סם מסוכן בהגדרתו" –ובכך הוא מיידע אותנו מתחילתו שלא חל שום שינוי במעמדו של הקנביס. הדיכוטומיה שמאפיינת את התיחסות הממסד הרפואי לקנביס – חומר מסוכן ואסור מחד ומיטיב ומועיל מאידך – מקבלת משנה תוקף.
משרד הבריאות ממשיך ומפרט איך "יחידת הקנביס הרפואי" צריכה לשאת בכל כובד האחריות של טיפול בחולים מחד ומניעת שימוש לא חוקי בסם האסור מאידך. עצם הרעיון שאותו גוף גם אחראי על טיפול חמלה וגם על פיקוח שימנע את השימוש בקנביס הוא רעיון שאינו מתיישב עם ההיגיון. שהרי, היינו מצפים כי גוף שאחראי על טיפול ומחקר שומה עליו לאפשר שימוש בקנביס, עליו לפתוח את אפשרויות המחקר, עליו לאפשר לחולים לקבל את כמויות הקנביס להם הם נזקקים, תפקידו הוא לאפשר הגדלת ופתיחת אפשרויות לימוד וחינוך לדור הבא של הרופאים.
לשמחתנו, זכינו לכך שלמרות היותנו אור לגויים, היו שהקדימו אותנו בהפיכת הקנביס לזמין לאוכלוסיות גדולות, אפילו גדולות מאוד, ובאוכלוסיות האלה לא נצפו נזקים לציבור כתוצאה משימוש בקנביס ואת זה, המתווה של ליצמן רחוק מלאמץ. עיתוי פרסום ההצעה למתווה, למרות שהוא התגבש לאורך שנים, מוצלח כל כך שהרי אפשר היה לנער בעדינות את ההצעה שהתגבשה לפני שנים ולהתאים אותה למידע העדכני אליו נחשפנו מרחבי העולם.
גם מדינות גדולות ונאורות כמו קנדה וקצת פחות גדולות כמו אורוגואי חתומות על האמנה המפורסמת של האום והצליחו להשתחרר ולהתחדש אבל אצלנו בינתיים מעבירים מתווה שבו קבוצת רופאים שעושה עבודה פקידותית ואינה מכירה את החולים שנזקקים לטיפול היא זו שמתירה או מונעת מהם טיפול באופן שרירותי. זה הביטוי לרצון הטוב של משרד הבריאות "להסיר חסמים". (פסקה 9 עמ 2 במתווה)
משרד הבריאות מבטיח הכשרת רופאים: יחידת הקנביס הרפואי מעסיקה רופאים שלא נחשפו לטיפול בקנביס לא כקלינאים ולא כחוקרים, כל הרופאים שמועסקים שם הם היחידים בישראל שיש להם הזכות לתת רישיונות לשימוש בקנביס האם הם יהיו אלה שיכשירו את עמיתיהם? בגלל שקנביס היה ועודנו מאז שנות ה30 של המאה ה20 טיפול רפואי שנזנח והודר, אין רופאים רבים שמכירים את השימוש בקנביס כתרופה ועוד פחות רופאים שמכירים את המחקר המעמיק והרחב שנעשה מאז התחילה ההכרה המחודשת של הממסד הרפואי בעולם.
ובכל זאת יש בישראל מספר רופאים שיש להם ניסיון קליני וידע שנרכש מלימוד מעמיק ונרחב והם מובילים את השימוש בו בציבור, המתווה של משרד הבריאות מעדיף להתעלם מהם. על פי המתווה גם לא תינתן להם האפשרות להשפיע על ההוראה והחינוך של העוסקים במקצועות הרפואה. הפרימיטיביות אינה נגמרת פה. משרד הבריאות בנה טבלה של מוצרי קנביס, טבלת מוצרים שאין לה אח ורע בעולם הרחב. איננו יודעים אילו ממרכיבי הצמח משפיעים על אילו מחלות וכיצד תצפיות קליניות הן שמנחות את המטפלים ואת המטופלים במה להשתמש וכיצד בשם ההסדרה. משרד הבריאות פשוט בנה תכנית שעלולה לגרום לכך שחולים לא יוכלו לקבל את הטיפול לו הם זקוקים, טיפול שהם כבר יודעים שמועיל להם.
יש צורך לפתוח את כל האפשרויות בפני החולים ולשפר את המעקב אחריהם, זאת על ידי ייעול התיעוד הממוחשב, אך דווקא כאשר הרפואה מכירה יותר ויותר בעובדה שטיפול צריך להיות מותאם לחולה באופן פרטני משרד הבריאות גוזר את מה שניתן להתאמה פרטנית באופן שבלוני. אנשי רפואה יודעים היום היטב שאין ביכולתנו לרפא, אלא מיעוטן של המחלות. רפואה פירושה על פי רוב לאפשר לחולים לחיות עם מחלתם , לחיות עם מומם , לחיות חיים של איכות להיות מועילים ושותפים בחברה עם המיגבלות ואין כמו קנביס לעזור בכך. קנביס הוא טיפול שיקומי אולטימטיבי. הוא איננו מרפא הוא מאפשר לסובלים לחזור לשגרת החיים של ה"בריאים" והתובנות האלה אינן באות לידי ביטוי במתווה.
הכותבת היא ד"ר ברקת שיף, רופאת כאב וחברה בוועדת ההיגוי של חברת ונקו, המקדמת לגליזציה על ידי מכירת מוצרי עישון ושימוש ברווחים למאבקים ציבוריים בנושא.
