זהו שיתוף פעולה ראשון בין המוסדות והוא מתוכנן להמשיך גם הלאה בפרויקטים נוספים. נדים שיבאן מנכ"ל המוזיאון לאמנות האסלאם רואה בשיתוף הפעולה חשיבות רבה להרחבת יכולתם האישית והמקצועית של הסטודנטים להתחבר למקורות ההשראה של המרחב בו הם חיים. "מאז שהוקם בצלאל, התרכזה התמה המרכזית בתרבות המערבית. שיתוף הפעולה עם המוזיאון לאמנות האסלאם, המחזיק ומציג אוצרות תרבותיים לצד ספרייה עשירה וחשובה, מאפשר לסטודנטים להעמיק היכרותם עם אמנות ששורשיה במסורת המקומית האזורית ומאפשר להם להתחבר למקורות השראה נוספים הקשורים למרחב, להיסטוריה ולתרבות שמייצגים תכני המוזיאון".
במסגרת הפרויקט שיוצג למשך שבועיים במוזיאון, יציגו סטודנטים/ות מהקורס "עיצוב ולבוש בהשראה אתנולוגית" בהנחיית לוסי דוד- קולקציות בגדים שיצרו בהשראת התערוכה.
במהלך העבודה למדו הסטודנטים על מסורת הרקמה בלבוש הפלסטיני המלמדת בין היתר על זהות האישה הרוקמת ועל מעמדה הכלכלי והחברתי. בהשראת מסורת זו הם עיצבו ויצרו קולקציות בגדים כשהם יוצקים עיצוב עכשווי בטכניקות עכשוויות.
כך למשל עשו הסטודנטים שימוש בפיתוחי רקמה בהדפסת D3, חיתוכי לייזר של פרספקס צבעוני בצורות השאובות מעולם העיטורים הרקומים בחוטי רקמה, חיתוכי לייזר בעור בהשראת הארכיטקטורה האסלאמית, רקמה בשרשראות כסף, הדפס רשת של רקמה אוטנטית כהשטחה ופירוק הזיכרון ועוד.
תמרה יובל ג'ונס, ראש המחלקה לצורפות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל": "הלבוש האתני הוא בעיני סיפורי התנ"ך של האופנה. בגדים אתניים נוצרו כמו אגדות עם, מתוך הצורך הטבעי של האדם להתקשט וליצור זהות של השבט או הקהילה. הלבוש האתני נעשה ברובו בעבודת יד,טקסטילים באריגות יד, רקמות שונות, מלאכות שעוברות כמסורת מדור לדור מאות שנים ומספרות סיפורים ומביעות סמלים . כך גם הלבוש הפלסטיני, שמלות מרהיבות ביופיין ואביזרים שונים שיצירתם, לצערנו הולכת ונכחדת כמו בכל העולם."
"מעצבי אופנה לאורך כל ההיסטוריה של המאה ה-20 לקחו השראה מלבוש אתני של שבטים ועמים שונים. חשוב לנו במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל לחשוף את הסטודנטים למחקר של תרבויות הקראפט האלה שהולכות ונכחדות. לקבל מהן השראה וליצור עיצובים שלהם רלוונטיים לתקופתנו. התערוכה, טראז: רקמה מקומית, אישה-זיכרון-זהות, היא הזדמנות נפלאה לסטודנטים בקורס אופנה בהשראה אתנולוגית לחקור וללמוד את המלאכות שנעשו בעבר."
"בכל אחד מהסטודנטים תהליך זה הצית אסוציאציות והעלה תכנים אישיים ורלוונטיים בתהליך הווייתו כמעצב. כל סטודנט התייחס לאספקט אחר מהתצוגה המרהיבה בתערוכה או ברחבי מוזיאון האסלם ופיתח קולקציה אישית עכשווית שלו עם טכניקות מסורתיות או חדשניות בהשראתן. זאת הייתה התנסות מרתקת ומועילה לסטודנטים ואני מלאת הוקרה לשיתוף הפעולה עם צוות המוזיאון."
