נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיים הבוקר, יום חמישי, כ"ו טבת, 7 בינואר, ביקורי תנחומים בבתי המשפחות של שמעון (שימי) רוימי ואלון בקל ז"ל שנרצחו בתל-אביב בכ' טבת, 1 בינואר. בבית משפחתו של שמעון (שימי) רוימי ז"ל באופקים, סיפרה המשפחה על עוצמת התמיכה שמעניקים אחיו של שמעון (שימי) ז״ל למשפחה כולה ועל הקושי המתגבר. אב המשפחה מכלוף אמר לנשיא: "בהתחלה הם תמכו בכולנו אך ככל שעוברים הימים זה הופך קשה יותר, כעת הם לא עומדים בזה." הנשיא הקשיב לדבריהם בצער ואמר: "הכאב שלכם קשה מנשוא."

אמו של שמעון (שימי) ז"ל, איריס, סיפרה לנשיא כמה היא לומדת מסיפורים שהיא שומעת עליו אחרי מותו: "מסתבר שאנחנו לא מכירים את הילדים שלנו בכלל. כמה שהלב שלי מכווץ מצער, ככה הוא התרחב מהסיפורים ששמעתי עליו. שימי היה מלח הארץ. למות כשיושבים על כוס קפה, זו מלחמת קיום."

סבתו, מסדה עשור, סיפרה לנשיא על חמשת חברי הילדות של שמעון (שימי) ז״ל שגדלו יחד מגיל הגן ואחד מהם אף היה עימו בפאב ביום שישי. סבתו של שמעון (שימי) אשר הייתה הגננת שלהם סיפרה: "זו היתה חמישייה מיוחדת. אחד לא יוצא בלי השני. לא נפרדים".

הנשיא סיפר כי קרא אודות שמעון (שימי) ז"ל ושמע מה סיפרו עליו חבריו: "אחוות אחים הייתה לו עם חבריו", אמר הנשיא והוסיף: "במלחמת העצמאות קראו לזה 'רעות', אני רואה את עוצמתה של הרעות הזו גם כעת בפניהם של חבריו. הבחורים האלה עמדו לאורך השנים כחומת מגן על כולנו."

הוריו של שמעון (שימי) ז"ל סיפרו לנשיא על התמיכה והאהבה לה הם זוכים בימי השבעה: ״באופקים מציפים אותנו באהבה, וכל עם ישראל בא לחזק אותנו. אני מביטה לאנשים בעיניים ורואה כאב והזדהות עמוקה", אמרה אימו.

״ברמה האישית קשה לנחם על אובדן שכזה,״ השיב הנשיא, ״כל עם ישראל אבל ומשתתף בצערכם. מדינת ישראל הייתה ועודנה המומה מהמחיר שאנחנו צריכים לשלם על החיים במולדתנו. צריך תעצומות נפש כבירות, ואנחנו איתכם. הם לא יוכלו להפחיד אותנו, או לגרום לנו לעזוב את ביתנו. מדינת ישראל היא ביתנו אליו שבנו אחרי שנים רבות."

אמו של שמעון ז"ל איריס, הודתה לנשיא על דבריו ואמרה: "שימי אהב את החיים ובחר בחיים. אנחנו נעשה כצוואתו ונבחר בחיים". הנשיא חיזק אותה ואמר: "בחירתו של בנך הייתה ברורה, יש כוח גדול בדבריך, שימרו אחד על השני ברגעים קשים אלו. אני מייחל ומקווה לזכות לשמוע בעתיד על שמחות במשפחתכם ושלא תדעו עוד צער ".

לאחר מכן, ביקר הנשיא בבית משפחתו של אלון בקל ז"ל בכרמיאל. הוריו ואחיו סיפרו לנשיא על בנם ואחיהם, ועל כך שרק כעת קיבל את תעודת ההסמכה שלו כעו"ד ועל הגאווה הגדולה שראו בפועלו. אמו של אלון ז"ל, ניצה, אמרה: "טמנו אוצר באדמה. ילד שכל כולו לב. אין דרך לתאר את הכאב, לאלון ירו בלב ובליבנו נפער חור, והוא חורך ושורף ולא מרפה. אלון ילד שלנו יפה ואהוב שרק החל את חייו."

הנשיא חיבק את ההורים בצער ואמר: "אינני יכול לומר די כדי לנחם אתכם. אין דרך לנחם הורים שנאלצו לקבור את בנם." סבתו של אלון ז"ל, תיקי אמרה בבכי: "כיצד יתכן, סבתא שקוברת את הנכד ולא הנכד הקובר את סבתו."

הנשיא פנה אליה ואמר: "באתי כדי להשתתף בכאב הגדול שלכם, עם ישראל נחשף למשפחה יוצאת דופן באצילותה, בנסיבות קשות מאוד. המחבל שפגע בכם, פגע בכולנו. אני כאן איתכם כדי להשמיע את קולו של העם שמחבק אתכם, וכואב איתכם. גם אני סבא, אני יודע עד כמה אנחנו קשורים לנכדינו, הם בנפשנו. אני יודע כי אתם משפחה חזקה ומלוכדת, אני רואה את העוצמה ורואה גם כמה עמוק הכאב. אני אתכם כאן, ובכל מה שתזדקקו לו בעתיד.״

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS