תכנית התחקירים "כלבוטק" של רפי גינת, שעסקה בחיובי מים חריגים בגין קריאת מונים שגויה המושפעת מצריכה שכנה או מכניסת אוויר למערכת, גררה כבר הגשת תביעה ייצוגית כנגד תאגידי המים. התביעות הייצוגיות נגד תאגידי המים בשל גביית יתר, לא יסתיימו בתאגידים בלבד. סביר מאד להניח שהתאגידים יגלגלו את התביעות כנגד יצרני המונים ו/או נגד מי שהצמיד להם תו תקן ואישר את המונים לייעודם - מדידת צריכת מים בלבד
אם נסיק מממצאי התחקיר כי אז מוני המים אינם עונים לכאורה לייעודם: קריאת צריכת מים. כעת ראוי שתישאל השאלה, האם עניין זה הוא בגדר "אחריות מוצר" של מי שייצר את המונים למדידת צריכת מים?
כל יצרן מחזיק בביטוח אחריות מוצר הבאה לבטחו בגין אחריות שאמורה לחול עליו בגין מוצר שייצר. האם תאגיד שימצא עצמו נתבע בגין חיוב יתר, יוכל לגלגל את התביעה או לגרור לתוכה את יצרן השעונים? ומה חלקו של מכון התקנים?
האם קיימת למכון התקנים "אחריות מקצועית", לאחר שהצמיד למונים תו תקן, בעוד התחקיר ובדיקת המכון עצמו מעידים כי המונה מונה גם אוויר.
"ביטוח אחריות מקצועית נועד לכסות בדיוק מקרים מסוג זה" הסביר חיים אטקין שהנו שמאי רכוש ומקרקעין המומחה לנזקי רכוש, חבויות ותביעות ביטוח. "מכון התקנים תיעד בעצמו את הבדיקות שהיה אמור לבצע לכאורה בטרם אישר ונתן תו תקן למוני המים".
"הבדיקות שביצע מכון התקנים בתכנית הם עדות לכאורה לכשל המונים ולאי התאמתם לייעודם" הוסיף אטקין, "כשל שעלה ממון רב לצרכנים".
"אני סבור כי תכנית התחקירים חשפה גם את יצרני מוני המים וגם את מכון התקנים לתביעה שכן סביר מאד להניח שאלו יוכנסו לתביעה על ידי התאגידים שנתבעו. סביר מאד להניח שהתאגידים יגלגלו את התביעות כנגד יצרני המונים ו/או נגד מי שהצמיד להם תו תקן ואישר את המונים לייעודם - מדידת צריכת מים בלבד" אמר חיים אטקין – מומחה לתביעות ביטוח ומרצה בכיר בנושאי נזקי חבויות.
