הילד מוכן להיגמל כאשר הוא מודע שעשה את צרכיו (בחיתול). אז אפשר להתחיל בתהליך הגמילה. אפשר להיעזר בספרים ייעודיים אך ליווי צמוד, מתן חיזוקים חיוביים (אך לא ענישה) הינו חיוני.
בניגוד לשתן, הצואה נתפסת בעיני הילד כחלק מגופו ולכן קשה לו יותר לוותר עליה. החשש, גורם לו לשמור עליה ומכאן קצרה הדרך לעצירות. בהמשך עקב העצירות מופיעים כאבי בטן המחמירים בעת ניסיון מתן הצואה ולכן נוצר מעגל קסמים של כאב התאפקות ועצירות . מתחים בין ההורים לילד סביב הגמילה והשימוש בשירותים עלולים גם הם לגרום להתאפקות ולעצירות.
טיפים להתמודדות ולהקלת ייסורי הגמילה:
- הרגלי אכילה נכונים מינקות– דיאטה עשירה בפירות וירקות, שתיית מים - מונעים עצירות ומקלים על היציאות בכול גיל.
- הקשבה לילד ולצרכיו. למשל אם מסרב לשבת בשירותים, לאפשר לו לשבת על "סיר" .
- אם הופיעה עצירות, רצוי לפנות לרופא הילדים. יתכן ויש בעיה רפואית כמו פיסורה (שריטה) בפי הטבעת, אז יש כאבים עזים בעת הפרשת הצואה ולכן הילד מתאפק ומתאפק....
- הטיפול בעצירות הינו ע"י מרככי צואה. עדיף להשתמש בתכשירים כגון peg lax ("פגלקס") המחקים את מנגנון הפעולה הטבעי של הסיבים התזונתיים שבמזון, כלומר נוכחותם בחלל המעי גורמת לספיחת מים וריכוך הצואה, ללא גירוי כימי של המעיים כמו תרופות משלשלות. אי לכך אפשר להשתמש ב peg lax מגיל צעיר מאוד גם לתקופות ארוכות וללא חשש להתרגלות או התמכרות.
- בנוסף למרככי הצואה יש לנסות להרגיל את הילד לפעולת מעיים סדירה ע"י ישיבה קבועה בשירותים /"על הסיר" אחרי האוכל (עדיף אחרי ארוחת צהרים/ערב) למשך מספר דקות.
- אם הגמילה נכשלת, העצירות נמשכת או מופיעה התלכלכות ואי שליטה בהפרשת הצואה יש לפנות לרופא הילדים להמשך בירור.
הכותב הוא ד"ר מיקי שטיין, מומחה ברפואת ילדים שרותי בריאות כללית , מרפאת לב הקריה קריית אתא , מרפאה רב תחומית מוריה – חיפה
