כלים

אני מודה שלפעמים אני קצת פרנואידי. זה כמובן לא אומר שאין מקרים בהם לתחושת הנרדפות שלי יש בסיס במציאות. אתן לכם דוגמא: אמרו לי אתם בכנות, אבל ממש בכנות, האם השיחה כפי שהיא מובאת בהמשך, לא הייתה יכולה להופיע באתר "ויקיליקס"? הלא "ויקיליקס" היה עט עליה כמוצא שלל רב אם היא הייתה מתקיימת. אני לכשעצמי אינני יודע אם היא התקיימה באמת או שהיא אינה יותר מאשר פרי של תעתועי הפרנויה שלי. בכל מקרה, תסכימו אתי שהיא אינה הזויה כלל וכלל. בואו נניח שהיא התנהלה בחדרי חדרים, והשתתפו בה ג'ורג' מיטשל מצד אחד וביבי נתניהו מהצד השני. אחרי שנאמרו מילות הנימוסים המתבקשים, היא נסבה לעניינו של ג'ונתן פולארד, וכך היא התנהלה:

shaulמיטשל: בעניינו של ג'ונתן... רציתי להגיד לך ש....

ביבי: ג'ונתן? מי זה ג'ונתן? מישהו שאני מכיר..?

מיטשל: בלי משחקים בינינו ביבי, אתה הרי יודע בדיוק למי אני מתכוון..

ביבי: אני נשבע לך שלא. תזכיר לי מי זה.

מיטשל: נו, באמת, די כבר! אני מדבר על ג'ונתן פולארד..

ביבי: אז תגיד שאתה מתכוון ליונתן, מה אתה אומר "ג'ונתן"? כן, אז מה עם יונתן שלנו? למה לא משחררים אותו? אחרי שריצה 25 שנה הגיע זמן שהנשיא שלכם יעשה משהו בעניין...

מיטשל: בדיוק על זה רציתי לדבר אתך. תדע לך שהנשיא שלנו שוקל את העניין ברצינות....

ביבי: מה, באמת?? נו, ספר כבר! אני מת לבשר לאומה בציון את החדשה המרעישה.

מיטשל: ביבי, אמרתי שהנשיא שוקל. לא אמרתי שהוא כבר החליט.

ביבי: נו, אז שיחליט כבר.

מיטשל: זה לא כל כך פשוט. אם למשל הייתה ישראל עושה איזה צעד דרמטי בכיוון הנכון, ייתכן ש....

ביבי: אני באמת לא מבין מה עוד רוצים שאעשה. מה אני כבר יכול לעשות אחרי שהסכמתי "לשתי מדינות לשני עמים"?? אתה מתאר לעצמך כמה היה קשה לי לבטא את המשפט הזה? ועוד כשליברמן מזנב בי כל הזמן...

מיטשל: הנשיא חושב שזה לא מספיק. הוא רוצה ש...

ביבי: הוא רוצה... הוא רוצה... כל הזמן רוצה. תדע לך שהוא מתחיל ממש לעצבן אותי האיש הזה... מה הוא רוצה עכשיו?

מיטשל: תחשוב לבד מה אתה יכול לעשות. אתה בטח יכול למצוא לבד איזה רעיון טוב, משהו חיובי בעניין ירושלים למשל, או אולי איזו הכרזה בעניין אחריותה של ישראל לנושא הפליטים. תזכור ביבי שגם עניין "ההקפאה" עדיין לא סגור.

ביבי: ואם נגיד (רק נגיד) שאני אתחייב בפומבי להקפאה נוספת, זה יספק אותו?

מיטשל: זה בהחלט יכול לעזור. אם תגיד לי עכשיו שאתה מתחייב לכך, אני אתקשר לנשיא ברגע זה ממש, ואפשר שעוד הערב הוא יכריז על חנינה לג'ונתן.

ביבי: י ו נ ת ן !!

מיטשל: יונתן. יונתן... רק תענה לי על השאלה

ביבי: כלומר.... אם אני....

מיטשל: כן, בדיוק!

ביבי: ואז..? ממש הערב הוא....?

מיטשל: ממש ממש...עוד הערב בלי דיחוי. הוא יכריז זאת ב"ועידת הנשיאים" אחיה הוא מוזמן לשאת דברים.

ביבי: no way!!. לזה אני לא יכול להסכים לכך בשום פנים ואופן!

מיטשל: מה זאת אומרת? למה בדיוק אתה לא מסכים? חשבתי שרצית שג'ונתן ישוחרר..

ביבי: די כבר עם זה...אמרתי י ו נ ת ן.

מיטשל: שיהיה יונתן. אני צריך תשובה. הנשיא ממתין לטלפון שלי.

ביבי: בטח שאני רוצה יונתן ישוחרר כמה שיתר מהר. יונתן הוא אזרח ישראלי שפעל למען עמו ומולדתו.

מיטשל: תרשה לי לחלוק עליך בעניין זה. אני מזכיר לך ש"התכשיט" שלך דווקא בגד בעמו ובמולדתו ובגלל זה הוא יושב בכלא. אל תשכח שז'ונתן פולארד, או איך שאתה רוצה לקרא לו, הוא אזרח של  אמריקה.

ביבי: לא נכון. הוא קיבל אזרחות ישראלית, והוא יהודי חם וישראלי מסור.

מיטשל: בוא נעזוב את הוויכוח הזה עכשיו, הוא לא מקדם אותנו לשום מקום. בוא נחזור לעניין: אז מה אתה אומר? שאני אתקשר לאובמה ואגיד לו שאתה מתחייב להקפאה?

ביבי: אתה יכול להגיד לו שיש על מה לדבר. אבל אני לא אסכים בשום פנים שההכרזה על שחרור יונתן תצא כבר הערב.

מיטשל: אני ממש לא מבין. אתם הישראלים כל הזמן צועקים: "פולארד פולארד פולארד...", וכשכבר יש סיכוי לשחרר אותו לאלתר... אז אתה אומר לי לא?

ביבי: אני לא אומר לא. אני אומר: לא עכשיו.

מיטשל: ומתי כן?

ביבי: נגיד בעוד חודש חודשיים.

מיטשל: אני לא מבין את ההיגיון שלך.

ביבי: אל תיתמם ג'ורג' יקירי. מה יצא לי מזה שיונתן ישוחרר מבלי שאני ביקשתי זאת מהנשיא? אתה לא מבין עד כמה חשוב שהעם שלי יבין שזה בכלל לא היה עניין פשוט ושבלעדיי זה לא היה קורה. בשביל זה אני זקוק לזמן. חיוני שהדבר ייעשה אחרי שכולם ידעו שרק התערבותי האישית הביאה לשחרורו של ז'ונתן...

מיטשל: י ו נ ת ן !!!

ביבי: סליחה... יונתן. כן, יונתן. חשוב שאני אפנה לנשיא באופן אישי, וגם מעל במת הכנסת מול פני כל האומה, ואבקש את שחרור של ....ג'... של יונתן שלנו. אתה מתאר לעצמך איזה רושם זה יעשה על כל אזרחי ישראל?

מיטשל: "אתה ממזר...!!"

ביבי: אז אתה עכשיו מבין שאם אובמה יכריז כבר הערב על החנינה, הלך עליי. אני צריך אם כן, זמן. לפחות חודש.

מיטשל: חודש?? השתגעת? אבו מאזן האומלל לא יכול לחכות לעוד חודש. אתה הרי יודע שהכיסא שלו מתנדנד ושהוא עלול לאבד את השלטון עוד לפני שיעבור החודש.

ביבי: זו הבעיה שלו. אני זקוק לחודש, לא יום אחד פחות!

מיטשל: חודש זה יותר מדי. בשביל מה אתה צריך כל כך הרבה זמן?

ביבי: אני אסביר לך. תקשיב טוב ותבטיח לי שזה יישאר בינינו. אתה יודע שיש לי צרות צרורות עם גלעד.

מיטשל: מה קשור גלעד לפולארד?

ביבי: ועוד איך קשור. ההורים של גלעד עומדים לצאת בקמפיין אגרסיבי נגדי. הם עומדים להאשים אותי ב"מותו" של גלעד. אבא שלו כבר האשים אותי בפומבי, וזאת רק ההתחלה. תיכף הוא יקים עליי את כל התקשורת וציפי לא תחמיץ את ההזדמנות לגנות אותי על "מחדליי".

מיטשל: נו, מה אני אגיד לך. איך אמרת על אבו מאזן? זו הבעיה שלך. בזה אובמה לא יכול לעזור.

ביבי: זה בדיוק העניין! הוא דווקא כן יכול לעזור. אם ייתן לי את החודש שאני מבקש, אתה תראה איזו "חגיגה" אני אעשה מהעניין. כולם יעלו אליי לרגל, אופוזיציה וקואליציה. הם יתחננו שאני אפנה לאובמה פנייה רשמית בעניינו של יונתן. אני כמובן אתרצה, אבל לפני כן אני אתן להם להזיע קצת. או הו... כמה שציפי תזיע! בינתיים כל כלי התקשורת יהיו עסוקים בזה, ועניינו של גלעד שליט ירד לגמרי מהכותרות. אני אהיה זה שממלא את כל הכותרות: מסיבת עיתונאים. נאום ממלכתי בכנסת. מעל דוכן הכנסת אקרא את המכתב שלי לנשיא. אני אקרא אותו בטון דרמטי (אתה הרי יודע שלמדתי משחק, ושבנעוריי חזו לי עתיד של ארטיסט לא קטן). אני אדגיש כל מילה, וכולם יראו כמה שאני ממלכתי. לנועם שליט לא יהיה כל סיכוי מול  מה שאני אכין לו.

מיטשל: You are really a son of bitch?

ביבי: נכון. לפעמים מנהיג דגול חייב לנהוג בעורמה. מקיאבלי כבר דיבר על זה בספרו "הנסיך".

מיטשל: מה אגיד לך? אתה באמת יודע לשכנע. אבל תזכור ביבי: חודש, לא יום אחד יותר!

ביבי: חודש. סיכמנו, וכמו שאומרים אצלנו: "גמאכט גשפט!!". סמוך עליי. אתה לא מתאר לך איך אשגע את כל המדינה בחודש הזה.

השיחה הסתיימה. שני האישים התחבקו, ותוך כדי כך, ביבי זרק קריצה לעבר יועץ התקשורת שלו כמי ששואל: "נו, מה אתה אומר? איך הייתי?". היועץ הסיר את כובעו מעל ראשו ומלמל חרישית: "האיש גאון!! מה אני אומר גאון? קוסם אמיתי, זה מה שהוא!"

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS