נשיא טורקיה הסלים בשבוע שעבר את הרטוריקה נגד ישראל והציג את ארצו כמדינה המוקפת "טבעת של אש". נתניהו השיב שהיחסים לא ישובו לקדמותם כל עוד ארדואן בשלטון, אבל הדגיש שהיעד הוא למנוע עימות ישיר. מאחורי חילופי הדברים עומד המאבק על עתידה של סוריה, והחשש בשתי הבירות הוא מטעות בחישוב בשטח.
התנועה האברהמית פרסמה הצהרה חד-משמעית שמגדירה את עקרונותיה, גבולותיה וזהותה, על רקע מה שתיארה כ"דיונים אחרונים" סביב עמדותיה. ההצהרה הופצה על ידי מייסד התנועה, תום וגנר, בחשבון ה-X (טוויטר) שלו, והיא מוצגת כהודעה רשמית מטעם הנהגת התנועה האברהמית העולמית לחבריה ולשותפיה.
יומיים לפני שהישראלים הולכים לקלפיות, הגבול בין מדיניות חוץ לתעמולת בחירות נמחק. בירושלים מציגים את טורקיה כ"איראן החדשה", ובאנקרה משיבים שנתניהו פשוט מחפש אויב שיציל לו את הקמפיין. מבט מהצד הטורקי והערבי על מלחמת המילים, ועל השאלה אם היא כבר גדולה יותר מקמפיין.
בתוך 48 שעות הוחלפו בין אנקרה לירושלים האשמות חריפות במיוחד. ארדואן האשים את "ישראל הציונית" בניסיון להצית את סוריה ותיאר את טורקיה כמי שחיה בתוך "טבעת אש". נתניהו השיב שארדואן "חושב שיחזיר את ירושלים לשלטון העות'מאני". בשתי הבירות מדברים כבר בגלוי על תרחישי עימות, גם אם שני הצדדים עדיין טורחים להבהיר שאינם מעוניינים בו.
שבוע לפני הבחירות בישראל, נשיא טורקיה מזהיר שמדינתו "מוקפת אש" ומאשים את ירושלים בניסיון לערער את סוריה. נתניהו משיב בקריאה לאנקרה "להכיר במאזן הכוחות" ומדבר על "ציר סוני קיצוני בהובלת טורקיה". בתקשורת הערבית והטורקית כבר מדברים על שלב חדש ביריבות בין שתי המדינות
ארדואן מזהיר כי טורקיה "מוקפת בטבעת של אש" ומאשים את ישראל בניסיון לערער את סוריה; נתניהו משיב כי "איננו במאה ה-16" ומדבר על "ציר סוני קיצוני בהובלת טורקיה". ברקע: תקיפה ישראלית ליד הגבול הטורקי, ביקור מתוכנן של ארדואן בדמשק, ושליח אמריקני שמנסה להוריד את הלהבות
נשיא טורקיה ניצל את "יום המוכתארים" באנקרה כדי להאשים את "ישראל הציונית" בניסיון להצית מחדש את סוריה. זה קרה יום אחרי שנתניהו אמר שהוא לא מאמין בפיוס כל עוד ארדואן בשלטון. מאחורי מלחמת המילים יש מאבק ממשי על עתידה של סוריה שאחרי אסד, ועל השאלה מי יירש את מקומה של איראן כמעצמה האזורית.
פחות מיממה אחרי שנתניהו הציג דוקטרינת ביטחון חדשה ואמר כי הוא "מקווה שלא נגיע לעימות חזיתי" עם טורקיה, עלה נשיא טורקיה על הבמה באנקרה והחזיר אש. מאחורי חילופי הדברים עומדת שאלה אחת שמסרבת להיעלם: מי יקבע את הקווים האדומים בסוריה שאחרי אסד – ירושלים או אנקרה?
לאורך החוף הסורי מתגבש שינוי שחורג בהרבה מחוזי נמלים או מתנועת מכליות בין עיראק לבניאס. האזור הזה, שבעשור האחרון נקשר בעיקר לנוכחות הצבאית הרוסית ולתפקידו כמוצא הימי של סוריה, זוכה היום לערך אחר: להפוך לקצה הים־תיכוני של רשת רחבה יותר של אנרגיה, סחר ותקשורת, המחברת את עיראק והמפרץ לטורקיה, לאירופה ולמזרח הים התיכון.
שלושה שבועות אחרי נאום נתניהו בעצרת האו"ם, שבו כינה את נשיא טורקיה "רודן", המתיחות בין שתי המעצמות הצבאיות החזקות במזרח הים התיכון אינה דועכת. היא רק משנה צורה: פחות צעקות, יותר מטוסים, גשרים צפים והסכמי הגנה. בעיתונות הטורקית ובכלי התקשורת הערביים קוראים למצב החדש "הקרב שנדחה", וכולם מנסים להבין אם מישהו ימצמץ לפני הבחירות בישראל.
