מעמד האשה בישראל - שיוויון?

• בתחילת שנת 2009 חיו בישראל 2,706,400 נשים בנות 15 ומעלה.
• כ- 152,500 נשים ילדו במהלך שנת 2008.
• 46,448 נשים נישאו בשנת 2007; 13,105 נשים התגרשו.

• · כ-962,000 נשים (לא כולל מוסדות, קיבוצים וגרים מחוץ ליישובים) הן אימהות לילדים עד גיל 17. כ-97,000 מתוכן הן אמהות חד-הוריות.
• · מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – 1.7.
• · שנת 2008, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר הייתה 9,627 ₪ ושל אישה 6,077 ₪ לחודש; הכנסת אישה הייתה 63% מהכנסת גבר.

• תוחלת החיים של הנשים בישראל בשנת 2008 עמדה על – 83.0 שנים ושל הגברים – 79.1 שנים.
• 11.4 מתוך כל 100 הריונות ידועים מסתיימים בהפסקת היריון יזומה.
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי עלה מ-6.5% ב-2008 ל-7.6% ב-2009. ולראשונה זה שנים, הוא זהה לשיעור הגברים הבלתי מועסקים (5.7% ב-2008).
• חלקן של הנשים בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2009-1990: מ-39.7% ל-48.2%. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שכמעט והכפיל עצמו באותה תקופה (מ-16% ב-1990 ל- 29.6% ב-2009).
• בשנת תשס"ט חלקן של הנשים בתחום חינוך והכשרה להוראה הוא הגבוה ביותר –86.2%, בתחום מקצועות עזר רפואיים הנשים מהוות 81.8%. בתחום הנדסה ואדריכלות חלקן של הנשים הוא הנמוך ביותר, והוא עומד על 27.1% .

• הרחבת המשפחה משפיעה על תחום התעסוקה אצל הנשים: מתוך הנשים בגיל 45-20 שעבדו אי פעם ונולדו להן ילדים, כרבע (26%) הפסיקו לעבוד בעקבות הולדת ילדים. בין הגברים- פחות מאחוז אחד הפסיקו לעבוד מסיבה זו. 16% מהנשים הקטינו את היקף המשרה, בהשוואה ל- 3% אחוז מהגברים שהקטינו את משרתם בעקבות הולדת ילדים.

הרכב גילים ומצב משפחתי

• בתחילת שנת 2009 חיו בישראל 2,706,400 נשים בנות 15 ומעלה. מתוכן יותר מ- 15% הן נשים בנות 65+, 7.5% בגיל 75+.

הנתונים הבאים מתייחסים לשנת 2007:

• עד גיל 36 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 37 ומעלה יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס ישר לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים: 82.5 לעומת 78.8 שנה בקרב הגברים.
• עד גיל 37 אחוז הרווקות נמוך מאחוז הרווקים. לאחר מכן המגמה מתהפכת ואחוז הרווקות גבוה מאחוז הרווקים.
• מבין הערים הגדולות (המונות מעל מאה אלף תושבים), בעיר תל-אביב האחוז הגבוה ביותר של נשים רווקות בקבוצת גיל 34-25 - 53% , ברמת גן כ- 38% ובחיפה - 35%. בישובים אשדוד ובני ברק אחוז הרווקות בקבוצת הגיל 34-25 הוא הנמוך ביותר, 18% ו- 20% בהתאמה.
• עד גיל 34 אחוז הפנויים (רווקים, גרושים או אלמנים) גבוה מאחוז הפנויות. לאחר מכן, המגמה מתהפכת. הפער גדל עם העלייה בגיל. בסיכום הכולל, אחוז הפנויות (רווקות, גרושות או אלמנות) גבוה מאחוז הפנויים – 60% פנויות לעומת 59% פנויים. בגיל 50 ומעלה, 42.5% מהנשים בישראל פנויות, לעומת 18% מהגברים - תוצאה של התאלמנות נשים ונטייתם הגבוהה יותר של גברים להינשא מחדש.
• · בכל קבוצות הגיל, אחוז הגרושות והאלמנות גבוה יותר מאחוז הגרושים והאלמנים.

נישואין

• 46,448 נשים נישאו בשנת 2007, 42,321 מתוכן (כ- 91%) נישאו לראשונה.
• קיימת מגמה רציפה של עליה בגיל הנישואין הראשונים של נשים. בשנת 2007, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.8. לשם השוואה בשנת 1995 היה הגיל הממוצע - 23.4 שנים ובשנת 1980- 22.4.
• גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.6) ונוצריות (24.9) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (21.9) ודרוזיות (22.5).
• · גיל הנישואין הממוצע של נשים בנישואין ראשונים בישראל נמוך ביחס לנשים באיחוד האירופי (24.8 לעומת 28.1 שנים).

גירושין

• 13,105 זוגות התגרשו בשנת 2007.
• בשנה זו, הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.0.גיל הגירושין הממוצע של נשים יהודיות (38.9) ונוצריות (34.1) היה גבוה בהשוואה לנשים מוסלמיות (31.4) ודרוזיות (30.3).

ילודה

• כ-152,500 נשים ילדו במהלך שנת 2008.
• מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – 1.7.
• לכ- 31% מהנשים שילדו בשנת 2008 הייתה זו הלידה הראשונה, ולכ- 14% הייתה זו הלידה החמישית ומעלה.
• · בשנת 2008 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0.

לוח 1: גיל ממוצע של האם בלידה ראשונה – השוואה בין-לאומית

משפחה ומגורים:

• בשנת 2008, כ- ,000962 נשים בגיל 15 ומעלה, שהן כ- 38% מן הנשים, היו אמהות לילדים עד גיל 17. 90% מאמהות אלה גידלו את ילדיהן עם בן זוג, היתר כ-97 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-50% ו-35% בהתאמה).
• אחוז גבוה יותר מן האמהות היהודיות עומדות בראש משפחות חד הוריות בהשוואה לאמהות הערביות (כ- 11% ו-6% בהתאמה).
• כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ- 221 אלף נשים), בהשוואה ל-6% מהגברים. בגיל 65 ומעלה, אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (35% לעומת 12%).
• אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גדול יותר מפי 4 מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-10% לעומת כ-2%, בהתאמה).

תוחלת חיים

• בשנת 2008 תוחלת החיים של הנשים בישראל הייתה 83.0 שנים ושל הגברים 79.1 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 83.3 שנים ושל נשים ערביות – 79.7. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 79.9 שנים ושל הערבים – 75.9. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-3.0 שנים ובקרב הנשים ב-2.7 שנים.
• ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2008 על 3.9 שנים. בעשור האחרון קיימת מגמה של הקטנת הפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים, אם כי בקרב הערבים, המגמה בעשור האחרון היא של ההתרחבות בפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים והוא גדל מ-2.5 שנים ל-3.5 שנים.
• בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה לשנת 2007, שומרים הגברים הישראלים על מיקום גבוה מאד. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-0.8 שנה בלבד מזו של הגברים בשוויץ, המובילה. רק לגברים ביפן, שוודיה ואיסלנד בנוסף לשוויץ, יש תוחלת חיים גבוהה משל הגברים הישראליים. הנשים הישראליות מדורגות נמוך יותר, עם תוחלת חיים דומה לזו של הנשים בהולנד, בפורטוגל, בבלגיה, בניו זילנד ובלוקסמבורג, אך נמוכה ב-3.6 שנים מזו שביפן, המובילה, ובשנתיים מזו של הנשים בשוויץ ובצרפת הממוקמות אחרי יפן.
• · ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD . ההפרש בשנת 2007 עמד על 3.7 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD נע בין 3.5 (איסלנד) ל-8.7 (פולין), והממוצע עמד על 5.5 שנים. ההבדל היחסי במיקומם של הגברים והנשים בדרוג תוחלת חיים בין מדינות ה-OECD, כפי שתואר לעיל, מתבטא בהפרש הנמוך בתוחלת החיים ביניהם.

הפסקות הריון

• בשנת 2007 נרשמו 19,470 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. 99% מהן אושרו ע"י הוועדות.
• 11.4 מתוך כל 100 הריונות ידועים מסתיימים בהפסקת היריון יזומה.
• שיעורי הפניות של הנשים המוסלמיות והדרוזיות לוועדות להפסקת היריון הם הנמוכים ביותר (6.2 ו 6.3 ל - 1000 נשים, בהתאמה).
• 14.4% מהפניות הן של נשים בגיל 19 ומטה, 45% מהפניות הן של נשים רווקות.
• 89% מהפניות הן עד שבוע 12 להיריון.
• בקרב יהודיות ואחרות – שיעור הפניות בקרב ילידות חו"ל גבוה מהשיעור בקרב ילידות הארץ, שיעור הפניות של עולות מבריה"מ לשעבר שעלו מאז 1990 גבוה מהשיעור בקרב היהודיות ואחרות (17.1 ל-1,000 נשים לעומת 12.4). שיעור הפניות בקרב עולות מאתיופיה הוא הגבוה ביותר (41.2 פניות ל-1,000 נשים).
• מתוך סך הפניות שאושרו על ידי הוועדות (19,268) – 53.2% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואין, 19% בסעיף של חשד למום בעובר, 18.1% בסעיף של סיכון בריאות האישה ורק 9.8% בסעיף של גיל האישה.

עבודה

• שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2009 ל-51.9% (48.2% ב-2000). בקרב הגברים השיעור היה 61.6%.
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי עלה מ-6.5% ב-2008 ל-7.6% ב-2009. ולראשונה זה שנים, הוא זהה לשיעור הגברים הבלתי מועסקים (5.7% ב-2008).
• 63.3% מכלל המועסקות בשנת 2009 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-36.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 18.4% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 17.0% עשו זאת שלא מרצון.

משלח יד

• חלקן של הנשים בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2009-1990: מ-39.7% ל-48.2%. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שכמעט והכפיל עצמו באותה תקופה (מ-16% ב-1990 ל- 29.6% ב-2009).
• 88.5 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2009, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.
• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2009, כמו בשני העשורים האחרונים, כמחצית מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות". בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט "מוכרים זבנים ודוגמנים", הנשים מהוות כ- 70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.
• 91.8% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83% בקרב הגברים.
• מספרן של המועסקות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-17 אלף בשנת 2009, וחלקן בכלל המועסקים באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-52.5%, בהשוואה ל- 49.7% מכלל השכירים.
• כ – 19 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2009. הן היוו 42.7% מכלל המתייאשים. לשם השוואה נציין כי בשנת 2001 היו כ-20 אלף מתייאשות שהיוו אז כ-49.4% מציבור המתייאשים.
• שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2009 75.5% – גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות – 67.5%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות – 11.4% לעומת 6.0% בהתאמה.

נשים בחינוך הגבוה

שיעור הנשים בתואר ראשון עולה בהתמדה, כאשר בשנת תשס"ט היוו הנשים 55.6% מסך כל הסטודנטים.

שיעור הנשים בתואר שני עלה בהתמדה עד לשנת 2002 (בה אחוז הנשים לתואר שני עמד על 57.7 אחוזים) אך משנה זו מגמה זו נעצרה עד לשנת הלימודים הקודמת. בשנת תשס"ט אחוז הנשים לתואר שני עמד על 58.1.

בתואר שלישי (אותו לומדים באוניברסיטאות בלבד) חלקן של הנשים עולה משנה לשנה ובשנת תשס"ט הן היוו 52.8 אחוזים מכלל הלומדים לתואר שלישי.

בשנת תשס"ט חלקן של הנשים בתחום חינוך והכשרה להוראה הוא הגבוה ביותר –86.2% , בתחום מקצועות עזר רפואיים הנשים מהוות 81.8%. לעומת זאת, בתחום הנדסה ואדריכלות חלקן של הנשים הוא הנמוך ביותר, והוא עומד על 27.1% .

מקבלי תארים

הנשים מהוות 57.6 אחוזים ממקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות. במכללות האקדמיות אחוז הנשים אשר קיבלו תואר ראשון נמוך יותר (50.1%). אחוז הנשים במכללות האקדמיות נמוך יחסית משום שבמכללות האקדמיות אין כמעט לימודי מדעי הרוח וחינוך, בהם חלקן של הנשים גבוה יחסית. זאת לעומת המכללות האקדמיות לחינוך, בהן הנשים מהוות 83.9% מסך מקבלי התארים.

רווחה

הנתונים הם אודות הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים לפי מאפיינים נבחרים, מתוך קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בישראל רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ- 671,780 נשים, המהוות כ-54% מתוך סך הכול אוכלוסיית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אחוז הגבוה במקצת לפרופורציה שלהן באוכלוסייה הכללית (50.6%) .

• הגיל הממוצע של הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים עומד על 39, לעומת 35 באוכלוסייה הכללית.
• שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (185 ל-1,000 נשים לעומת 162 ל-1,000 גברים), בעיקר בגילאי 65 ומעלה (382 פניות ל-1,000 נשים לעומת 287 פניות ל-1,000 גברים).
• אחוז הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסייה הכללית 23% לעומת 11% בהתאם). היחס גדול עוד יותר בקרב בנות 75 ומעלה (פי 3 בקירוב).
• 22.6% מהנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים מתגוררות לבד, לעומת 13.4% מהגברים. מתוך המשפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים (כ- 483 אלף ), כ-14% הן משפחות חד- הוריות. 84% מראשי משפחה במשפחות החד- הוריות הן נשים לעומת 16% גברים.

• הנזקקות השכיחה ביותר בקרב כלל הנשים המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים היא "מוגבלות" (הכוללת בין השאר "בעיות הנובעות מזקנה", "זקן סיעודי" ו"בעיות הנובעות ממחלות כרוניות"), השנייה בשכיחותה היא "תפקוד לקוי של המשפחה" (הכוללת בין השאר "חינוך ובעיות התנהגות ילדים", "בעיות יחסים בין הורים וילדים" ו"בעיות אישיות") והשלישית בשכיחותה היא "עוני וקשיי הכנסה" (הכוללת "בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה" ו"חוסר הכנסה מעבודה"). בקרב נשים בנות 65 ומעלה הנזקקות השכיחה ביותר היא "מוגבלות", בעוד שבקרב נשים צעירות יותר הנזקקות השכיחה היא "תפקוד לקוי של המשפחה".

הכנסות שכירים: גברים לעומת נשים:

בשנת 2008, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר הייתה 9,627 ₪ ושל אישה 6,077 ₪ לחודש. כלומר, הכנסת אישה הייתה 63% מהכנסת גבר. הפער בהכנסה החודשית מוסבר בין היתר בכך שנשים עובדות פחות שעות בחודש בממוצע מגברים (45.8 שעות עבודה בשבוע לגבר לעומת 35.6 שעות עבודה בשבוע לאישה).

ההכנסה לשעת עבודה של גבר שכיר בשנת 2008 הייתה 49.8 ₪ לשעה ושל אישה שכירה 41.2 ₪ לשעה, כלומר, הכנסת אישה הייתה 83% מהכנסת גבר.

הפער הגדול ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בין נשים לגברים בחלוקה לפי משלח יד קיים בקרב "סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים". בשנת 2008 הרוויח גבר במשלח יד זה 37.1 ₪ לשעת עבודה לעומת 27.6 ₪ לשעה שהרוויחה אישה באותו משלח יד (הכנסת האישה מהווה 74.4% מהכנסות הגבר). הפער הקטן ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה קיים במשלח היד "בעלי מקצועות חופשיים וטכניים"; גבר במשלח יד זה הרוויח 55.5 ₪ לשעת עבודה לעומת 49.6 ₪ לשעת עבודה של אישה (הכנסת האישה מהווה 89.4% מהכנסת הגבר).

הכנסה של עובדות שכירות לפי מצב משפחתי

הכנסתן החודשית של נשים נשואות גבוהה יותר מהכנסתן של נשים לא נשואות: הפער הגדול ביותר הוא בין הכנסתן של נשים נשואות ללא ילדים לבין הכנסתן של נשים לא נשואות ללא ילדים והוא עומד על פי 1.4 (6,531 ₪ ו-4,775 ₪, בהתאמה). ככל שמספר הילדים לאישה נשואה גדל, קטן מספר השעות שהיא עובדת בחודש.

84% מהנשים בישראל דיווחו כי הן מרוצות מחייהן (לעומת 88% מהגברים). למעלה ממחצית (56%) מהנשים, בדומה לגברים (57%) מעריכות כי חייהן יהיו טובים יותר בשנים הקרובות. 10% מהנשים מעריכות כי חייהן יהיו פחות טובים בשנים הקרובות (8% מהגברים).

52% מהנשים מרוצות ממצבן הכלכלי לעומת 58% מהגברים. 47% מהנשים מעריכות כי מצבן הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות.

40% מהנשים ו- 46% מהגברים דיווחו כי רמת החיים עלתה בעשר השנים האחרונות. 37% מהנשים ו- 34% מהגברים דיווחו כי רמת החיים ירדה בעשר השנים האחרונות.

נשים חשות בדידות בשיעור גבוה יותר מגברים: 35% מהנשים מדווחות כי יש מצבים בהם הרגישו בדידות לעיתים קרובות או מידי פעם, בהשוואה ל- 22% מהגברים.

שביעות רצון מעבודה ומהכנסה:

נשים מרוצות יותר מהעבודה אך פחות מההכנסה בהשוואה לגברים: 85% מהמועסקות מרוצות מעבודתן בהשוואה ל- 83% מהגברים, 48% מרוצות מההכנסה מעבודה בהשוואה ל- 57% מהגברים.

מצב בריאות ורווחה

23% מהנשים בגילים 59-40 מעריכות את מצב בריאותן "לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב", לעומת 17% מהגברים בגילים אלו. 59% מהנשים בנות 60 ומעלה מעריכות את מצב בריאותן "לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב", לעומת 47% מהגברים בגילים אלו.

שימוש במחשב

נשים משתמשות במחשב פחות מגברים: 61% מהנשים בהשוואה ל- 68% מהגברים.

העדפה מתקנת לנשים

72% סבורים שחשוב לתת העדפה מתקנת לנשים בקבלה לעבודה או ללימודים. 78% מהנשים סבורות כך ו- 65% מהגברים.

שינויים בתעסוקה

הרחבת המשפחה משפיעה על תחום התעסוקה אצל הנשים: מתוך הנשים בגיל 45-20 שעבדו אי פעם ונולדו להן ילדים, כרבע (26%) הפסיקו לעבוד בעקבות הולדת ילדים, בהשוואה לפחות מאחוז אחד מהגברים בגילים אלה שהפסיקו לעבוד מסיבה זו. 16% מהנשים הקטינו את היקף המשרה, בהשוואה ל- 3% אחוז מהגברים שהקטינו את משרתם בעקבות הולדת ילדים.

נהיגה

• באוכלוסייה היהודית חלקן של נשים מכלל מקבלי רישיון הנהיגה עלה מ-49% ב-2003 ל-50% ב-2008 ובאוכלוסייה הערבית מ-42% ל-49%.
• 55% מהגברים ו-35% מהנשים שקיבלו רישיון ב-2008 היו צעירים עד גיל 18.
• נשים מהוות 11% מכלל בעלי רישיון נהיגה לאופנוע ו-0.2% מבעלי רישיון למונית.