כלים

אחת התאוריות, שעל בסיסה, נלמדות תיזות שלמות בנושא היחסים הבינלאומיים, הינה תאוריית "המכה השניה" בנושא המלחמה הגרעינית. בתאוריה זו מוצג הצורך בהכנת כח ויכולות למדינה שתקפה את אויבתה ראשונה ("המכה הראשונה") בנשק גרעיני (או אחר), לאפשרות לתת עוד מכה ("מכה שניה") לאותה אוייבת, לאור העובדה שזו, לאחר שהוכתה ראשונה, תשיב מנה אחת פעמיים ("המכה הראשונה" של המותקפת) לתוקפת

לטובת נושא זה מצטיידות מדינות ביכולות לשיגור ממקומות שאינם על אדמתן, כצוללות או לווינים וכיו"ב. נושא זה דרמטי ומרכזי להבנת "הנושא האירני" ולהטמעת המודעות לעובדה, שבמידה וישראל תתקוף את אירן, היא תספוג מכה חזרה, שאין לאירנים צורך לבצע זאת מאירן גופא, לאור יכולתה לבצע זאת מלבנון או מעזה או ע"י הפעלת טרור בינלאומי כנגד ישראל. ההבנה שישראל תספוג מהלומה כזו מדגישה ביתר שאת את הצורך בהכנת העורף האזרחי ברצינות, בחשיבה מדוייקת ובזריזות רבה יותר מהדרך שבה אנו מתנהלים כיום.

העורף הישראלי אינו מוכן למימוש האיומים עליו, בין אם יהיה זה האיום האירני או שתתרחש רעידת אדמה, בין אם יהיה זה איום החיזבאללה או איום סורי עתידי. עברנו מרחק רב, ובהצלחה, מאז מלחמת המפרץ ב- 1991 ואט אט חלחלה ההבנה שיש ומוטל עלינו צורך למגן, להכין ולחזק את העורף האזרחי שלנו בפני האיומים עליו וטוב לעשות זאת "שעה אחת קודם". אסור ולא ניתן, במצב חרום מעין זה, לדחות הכנות למיגון והכנות להערכות לחרום, משום שארוע החרום יכול להתרחש בכל רגע נתון ולעולם לא יתרחש על פי תוכניותינו, אלא אם כן נערכנו באופן מושלם ומבעוד זמן לצפוי להתרחש.

שנת 2012 צריכה להיות "שנת מוכנות העורף בשלמותו" ולכך יש להיערך לאורך כל השנה תוך התבססות על הכנת המועצות והעיריות כלבנת היסוד בשלב הראשון ומכאן להתאמן, להצטייד ולהתארגן לאורך כל השנה עד ביצוע תרגיל מסכם לאומי ("נקודת מפנה") בחודשים נובמבר-דצמבר ובתחום ההערכות כנגד טילים ולא כמתוכנן הרגע, כנגד רעידת אדמה.

בשלושת החודשים הראשונים, בשלב הראשון, בכל עיר ומועצה, יבוצע סקר מקלטים, ממ"דים וחד"בים, הכנות למל"ח, התארגנות לאימוני מטות עירוניים, הצטיידות ברמת הפרט והקהילה ממסכת אב"כ לכל אזרח ועד ערכות הצטיידות למקלטים.

בשלב השני (עד חודש יוני-יולי 2012) יערכו התרגילים (עם תיקון ליקויים בזמן התרגיל) במחוזות השונים במדינה. בשלב השלישי יערכו אימונים ותרגילים ברמה הפיקודית (עד חודש ספטמבר) ובשלב האחרון יערך התרגיל הלאומי תוך אימון ובחינת תפקוד רח"ל (רשות החרום הלאומית) והכבאים החדשים במשרדיהם החדשים (כרשות הלאומית לכבאות).

כל התהליך חייב להיות מלווה בסיום חקיקת חוק העורף החדש, חוק רח"ל ונושא המל"ח ובמקביל בהחלטה הדרמטית מי יהיה הגוף שירכז את כלל הפעילות תוך ביצוע עבודה סינרגטית שמתכללת את המשטרה עם פיקוד העורף ועם הכבאים, אנשי מד"א, פס"ח (פינוי, סעד וחללים), זק"א, אנשי עיריות ומועצות, תחת ראש אחד ותוך אימון, תרגול ועבודה בשפה אחת וברוח אחת.

אין ספק, ש"עננים שחורים" מרחפים מעל המזרח התיכון בהקשר של האיומים על העורף האזרחי הישראלי ואין ספק שהגיע הזמן להפסיק להטיל את יהבנו על יכולות ההתקפה הפנטסטיות של ישראל ולהבין שאין לאף אחד מאיתנו הזכות לשלול מאזרח כלשהו את הזכות והיכולת לשרידות, גם תחת "מכה ראשונה" כזו או אחרת מצד אירן או כל גורם אחר ולכך ניתן להגיע רק אם נערך, פעם אחת ולתמיד בצורה רצינית, נכונה, מדוייקת ומתוזמנת היטב לקידום פני הבאות.

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ובתוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS