השימוש ברשתות חברתיות הינו נפוץ ביותר, מילד ועד מבוגר. לאחרונה נחשפנו לתהליכים מדיניים ופוליטיים רחבי היקף, אשר ינקו את חיותם מפעילות באחת מהרשתות החברתיות - הפייסבוק
ההפיכה במצרים, ולהבדיל - " מחאת הקוטג' " , "מחאת האוהלים" ועוד נהנות ממכנה משותף אחד : התאגדות של אנשים רבים מאוד, שהחלה ב"אירוע פייסבוק", למען מטרה משותפת.
עם זאת, לעתים דומה, כי רוחב השימוש בכלי זה מקדים בצעדי ענק את הפנמת צעדי הזהירות המתבקשים. כידוע, בנקל יכולה רשת חברתית כזו או אחרת להפוך לכלי לביצוע עבירות פליליות ולגרום לנזקים קשים.
זכור בכאב המקרה הטראגי – התאבדותו לפני מספר חודשים של נער צעיר, בשל הצקות והקנטות להן נפל קרבן בפייסבוק. ואין זו הפעם הראשונה. כידוע, בשנים האחרונות אירעו כמה וכמה מקרים בהם התאבדו או ניסו להתאבד משתמשים ברשת חברתית, ונטען לקֶשר בין השימוש ברשת לבין מעשים אלה.
מספר כללים לשימוש ברשתות החברתיות :
1.הימנעו מאישור הצעת חברות מגורמים שאינם מוכרים לכם. אין הבדל בין פתיחת הכרטיס ברשת לכל מאן דבעי לבין פתיחת דלת בפני זרים. חשיפה גורפת משמעותה חשיפה רבתי לחומרים פוגעניים.
מעבר לכך, אין לשכוח, כי רשת חברתית הינה כלי מעולה לאיסוף מידע על המשתמש. כך למשל, מנהלי משאבי אנוש, המסננים מועמדים פוטנציאליים באמצעות המידע הנחשף עליהם ברשת. זכור המקרה של מועמד בתוכנית טלוויזיה מובילה, שלא חשף בפני המארגנים את גילו האמיתי, וזה נחשף תוך גלישה ברשת.
2.יש לזכור, כי הרשת החברתית איננה כסות מאחוריה ניתן להסתיר ביצוע מעשים פליליים. השימוש במחשב הביתי אין בו כדי להכשיר פעולות אסורות. כך למשל, פירסום דברי הסתה. יש הסבורים, בטעות, כי מה שנאסר בחוצות העיר הינו מותר בחדרי חדרים, ו"שוכחים" כי הרשת החברתית איננה כלי אינטימי, כי אם ההיפך הגמור. כך, יידע כל משתמש, כי גם אם פעולתו נעשית בד' אמות ביתו ומחשבו – אין בכך כדי להוות הגנה מפני נשיאה באחריות פלילית.
בבריטניה למשל נגזרו לאחרונה 4 שנות מאסר על צעירים שהורשעו בניסיון להצית מהומות דרך הפייסבוק, וקראו להתפרעויות בעירם. המשטרה הבריטית אף משקיעה משאבים בזיהוי מתפרעים דרך תמונות וסרטונים ברשת. בישראל, פירסמה המשטרה בפייסבוק תמונת צעיר חשוד במעורבות ברצח, וגרמה לו להסגיר את עצמו.
דוגמא נוספת הינה התחזות. גם בישראל הקטנטונת הספיקו להתפרסם שלל מקרים בהם הלינו מפורסמים, ושאינם מפורסמים, על התחזות להם. זמר ידוע שהתלונן על מעריצים שפתחו בשמו דף פיקטיבי בפייסבוק, וטרחו להזין אותו ולעדכן אותו ב"הודעות" שונות מטעמו של הזמר כביכול. מורה מבית ספר תיכון, אשר הגישה תלונה על כי תלמידיה התחזו לה בפייסבוק ועוד.
הדברים יפים לגבי פירסום תכנים מזיקים מכל סוג. כדוגמא נוספת – עמוד בפייסבוק שהציע לגולשים – ילדים ובני נוער רבים – "בא לכם להתאבד ?", ומעודד שימוש בסמים, אלכוהול, כמו גם מעלה תכנים גזעניים שונים.
3.יש לזכור, כי גם פירסום בפייסבוק יכול להיחשב כפירסום לשון הרע. רבים מתהדרים בכתיבה מושחזת, רוויית דברי בלע, מתוך תחושה, כי מסך המחשב מהווה חציצה ומחסום ביניהם לבין "שאר העולם". לא אחת מסתבר, כי אנשים שיודעים היטב להיזהר מפירסום לשון הרע במסגרת דיבור ושיחה בלתי אמצעיים, "שוכחים" את זהירותם ונותנים דרור ל"לשונם" במהלך שימוש ברשת חברתית, כאילו שם מותר לכתוב ככל העולה על רוחך, גם אם מהווים הדברים פירסום לשון הרע.
אז זהו – שלא. דיני איסור לשון הרע – על השלכותיהם האזרחיות והפליליות – אינם מתבטלים באכסניית הרשת החברתית. כך למשל למד על בשרו צעיר, שסבל מאהבה נכזבת, אשר פירסם בפייסבוק כיתובים פוגעניים לצד תמונותיה של חברתו לשעבר.
בית משפט השלום בחיפה הרשיע את הנאשם בעבירת פירסום לשון הרע, וקבע, כי הואיל והנאשם לא הגביל את הצפיה בפרופיל האישי שלו ל"חברים בלבד", חשופים היו דברי לשון הרע לציבור הרחב של הגולשים ברשת.
בארצות - הברית פורסם מקרה בו מתיחה בפייסבוק כמעט הסתיימה בלינץ' המוני. תושב פילדלפיה, שתמונתו פורסמה ברשת החברתית בטענה כאילו הוא רוצח ואנס, זוהה סמוך לביתו על ידי המון זועם, וניצל ברגע האחרון ממוות ודאי. מי שעמד מאחורי פירסום תמונתו של האזרח התמים כמעט גרם לכך, שהלה ישלם בחייו.
4.יש להזהר מפירסומים הפוגעים בפרטיות. גם כאן – דיני הגנת הפרטיות אינם "מוקפאים" באכסניית הרשת החברתית. פעילות וירטואלית שיש בה כדי לפגוע בפרטיותו של אדם, תגרור אחריה השלכות אזרחיות ופליליות כאחד. כך למשל, הרשיע בית משפט השלום בתל-אביב-יפו נאשם, שהפיץ תמונות עירום של בת זוגו, וכן קטע וידאו בו היא נראית מקיימת עימו יחסי מין.
כך, יש להימנע מלהעלות חומרים העלולים לפגוע באחרים, ולהגדיר באופן מצומצם את הצפיה בהם עבור אנשים מסויימים בלבד. מעבר לכך, פירסם משרד החינוך הישראלי המלצה לתלמידים שלא לסמן "לייק" על תמונות שעלולות לפגוע, ואף לא להגיב לתמונות אלה, כדי שלא להגביר את החשיפה להן.
5. יש לזכור, כי ראיות המושגות מהרשתות החברתיות – יכולות להוות ראיות לכל דבר ועניין, ולהכריע גורלות של אנשים. כך למשל, במשפטי גירושין – תמונות בעל או אישה, שפורסמו ברשת חברתית, המציגות אותו / אותה במצבים שונים, עלולות לפעול לרעתם. תמונות הבעל נושק לבייביסיטר הקטינה, תמונות האישה מתגפפת עם בחור שאינו בעלה, כשהיא שתויה לשוכרה, יכולות לשמש ואף שימשו ראיות במשפט גירושין.
6.גם דיני הקניין הרוחני, ממש כמו כל דין אחר החל בישראל, אינם "נעלמים" ברשת החברתית. כך למשל, האפשרות לשיתוף קבצים המביא להעברת קובצי מוסיקה בין גולשים, ומאפשר שימוש ביצירות מוסיקה ללא תשלום בגין זכויות יוצרים. זהו אחד המקרים המובהקים בו מקדים השימוש באינטרנט בצעדי ענק את עולם המשפט ואת דרכי האכיפה המוסדרות. בעוד בתי המשפט לומדים את הצורך בכללי אכיפה חדשים, מתפתחות טכנולוגיות חדשות, במהירות האור, ומאתגרות את הצורך במתן מענה הולם.
7.זהירות - זיופים ! פורסמו מקרים רבים בהם בוצעו זיופים של פרופילים. כך למשל, במקרה של חברת מדריכי טיולים, שהשיקה עמוד פייסבוק חדש וערכה תחרות נושאת פרסים, המבטיחה חופשה זוגית באירופה למי אשר יצבור את המספר הגדול ביותר של "לייקים". עוד התברר, כי נשלחו "לייקים" רבים מזוייפים בניסיון לזכות בפרס הנחשק.
מסתבר, כי בהשקעה מועטה (של זמן או כסף) ניתן לרכוש "לייקים" באינטרנט או להוריד תוכנה שעושה זאת באופן אוטומטי. גם כאן – במקום בו מצוי ממון, יש העוסקים במרץ בניסיונות "לשבור את השיטה" ולגרוף את הקופה. הגרלות רבות מבוצעות בפייסבוק, כאשר העיקרון הינו פשוט ביותר : מי שמצליח לאסוף הכי הרבה "לייקים" יזכה בפרס. הפרסים המוצעים מגוונים ובעלי ערך לא מבוטל.
תחרויות ה"לייקים" הולידו שלל רמאויות וזיופים, אשר ההבדל היחיד ביניהם לבין מעשי רמאות וזיוף "רגילים" הינו בכך שהם מבוצעים במרחב הוירטואלי. לאחרונה פורסם, כי פייסבוק תובעת את מפעילי ה"לייקסטור" על הפרת תנאי השימוש ברשת החברתית, בטענה למכירת "לייקים" לכל דורש.
הכותבים הם עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און
