המכון מגלה, למשל, כי שיעור בוגרי הקורסים להכשרה מקצועית העובדים במקצוע בו הוכשרו כשנה וחצי לאחר סיום הקורס הוא רק 44.7%. במקצועות מסוימים שיעור ההשמה נמוך מ-33%. כ-30% מבוגרי הקורסים אינם עובדים כלל.
למרות זאת, האגף להכשרה מקצועית ממשיך להוציא משאבים על קורסים במקצועות בעלי שיעור השמה נמוך. 18.8% מאלה שסיימו קורסים בפיקוח האגף בשנת 2007 הוכשרו בענפי עיצוב החן (קוסמטיקה) והמטפלות, אף על פי שלאורך שנים שיעור ההשמה במקצועות אלה נמוך מ-40%. לעומת זאת, רק 5.6% מהבוגרים הוכשרו בענף הבנייה, בו נרשמו 16% מהמשרות הפנויות במגזר העסקי.
המכון קובע כי תוכניות ההכשרה של האגף אינן עומדות בקריטריונים עליהם המליץ ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, לתוכניות מסוג זה. ה-OECD המליץ למדינות בתוכניות להכשרה מקצועית, לשים דגש רב על מדידה והערכה של התוכניות. בנוסף, הארגון המליץ לאמץ תוכניות הממומנות, בנוסף למימון הממשלתי, גם על ידי המעסיקים והעובדים.
לעומת זאת, משרד התמ"ת אינו מפרסם יעדי השמה ואינו משווה בין תוכניות שונות שבפיקוחו. התוכניות ממומנות באופן כמעט בלעדי על ידי הממשלה, ושיתוף הפעולה עם המעסיקים זניח. מתוך תקציב של 62 מיליון ש"ח לקורסים למבוגרים בשנת 2010, 2.9 מיליון ש"ח בלבד מיועדים למסלולי "הכשרה בעבודה".
"כאשר לא מציבים יעדים ולא בודקים את יעילות התוכניות, אין פלא שמיליארדים רבים לאורך השנים בוזבזו על הכשרות במקצועות בהן אין ביקוש לעובדים", מסכם גזית.
