כלים

בעקבות פרשת גלנט, יוצא ד"ר שוקי שגב, מרצה בכיר למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה, בהתקפה חסרת תקדים על המערכת המשפטית בישראל: "בישראל יש אוליגרכיה שיפוטית, קיסרות משפטית, בגצוקרטיה או משפטוקרטיה.  מבחינה מהותית משמעותה המשטרית היא אחת: עיקור וסירוס ההליך הדמוקרטי מכל תוכן משמעותי או מעשי, כשכל החלטה מוסרית, פוליטית וחברתית בעלת חשיבות מתקבלת באופן ישיר או בעקיפין על ידי משפטנים – שופטי בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי של הכנסת ושאר "משפטנים בכירים". אל מול אירן אנחנו צריכים להציב בחזית לוחמים אמתיים כמו גלנט ולא לינדנשטראוס"

"לקבוצה זו מספר מכנים משותפים: היותם בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל; נטייה "קלה" שמאלה במפה הפוליטית; בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה; בני חמישים ומעלה ועוד.

אבל המאפיין הבולט שלהם הוא שהם אינם נבחרי ציבור והם אינם נדרשים לתת דין וחשבון לציבור בקלפי – רובם גם מתמנים על ידי ועדות איתור או מינויים שהמרכיב הפוליטי בהן הוא נמוך ואולי אפילו זניח". כך אמר ד"ר שוקי שגב מרצה בכיר למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה בדיון על פרשת גלנט.

ד"ר שגב הוסיף: "כל עניין הוא עניין משפטי הנתון לבחינת היועץ או לביקורת המבקר; כל אדם ואגודה (ואין זה משנה מי מממן אותם ומהם מניעיהם) הם בעלי עניין ויכולים לבוא ולהשיא את תלונתם בפניהם. בדרך זו הובטחה המטרה שרוח המשפטנים תרחף על פני הארץ.

מינוי הרמטכ"ל אינו עוד עניין פוליטי הנתון להכרעת הממשלה, ואף לא עניין צבאי שיקבע על פי פרמטרים צבאיים אותם קובע ומפעיל שר הביטחון, אלא עניין ציבורי (שם אחר למשפטי) וערכי (שם נוסף למשפטי), שגם שכנים ממורמרים ואגודה ירוקה מטעם עצמה הם בעלי עניין וזכות לשטוח את טענותיהם וטרוניותיהם.

לא יעזרו טיעונים והסברים כי הרעיון של בית-המשפט כרועה מוסרי מהווה השחתה של הדמוקרטיה שכן משתמע מכך שעם ישראל הוא עדר של כבשים שוטות; כי הדמוקרטיה מושתתת על הרעיון כי אין אדם או קבוצה היכולים לטעון למונופול על החוכמה; כי גם בעניינים של זכויות אדם יכולות להיות מחלוקות סבירות; כי שום משפטן לא ניצח עדין במלחמה אמיתית; כי אל מול אירן אנחנו צריכים להציב בחזית לוחמים אמתיים כמו גלנט ולא לינדנשטראוס; או כי סופה של "האימפריה של החוק" יהיה כסופה של כל אימפריה אחרת – ריאקציה עממית.

כנראה שהמזרח התיכון איננו כר פורה לדמוקרטיה במשמעותה הפשוטה של חירותו של עם להחליט עבור עצמו כיצד ינהל את חייו, מהם כללי היסוד לניהולם, ומי ימנו למשרות ציבוריות. אולי מצרים תהיה אחרת". אמר ד"ר שגב.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS