teodorshvatz"פקידי משרד הפנים נוקטים מדיניות של סחבת המונית באישור גיורים, במטרה להתיש את הפונים" כך קובע ד"ר תיאודור שוורצברג, מהמומחים המובילים בישראל לזכויות אזרח. לדבריו, הדבר נובע מאג'נדה חרדית השלטת במשרד הפנים, ובמסגרתה מנסים הפקידים למסמס טיפול בבקשות רבות של גרים וזאת בעזרת שורה ארוכה של תירוצים מקוריים

כלים

בין התירוצים, קביעה כי הגיור לא היה כן, הזמנה לשימוע תוך הכשלת הגר, בקשה חוזרת ונשנית למסמכים נוספים על מסמכי הגיור, וכן תשובה מקורית במיוחד: "אנחנו מחכים לקביעת התקנות על ידי הפרקליטות" – הליך שידוע כבר שנים כתקוע.

במקרים רבים נוספים אנשי משרד הפנים משיבים לבקשות חודשים לאחר התאריך המחייב בחוק, ולעיתים קרובות כלל לא משיבים לפונים.

לדברי ד"ר שוורצברג, גרים המעוניינים להתאזרח בישראל מוצאים את עצמם מחכים חודשים ארוכים ואף שנים לאישורי משרד הפנים שלא יגיעו לעולם.

מהבעיה הזו לא סובלים רק אלה המבקשים להתאזרח, אלא גם אזרחים ישראלים המעוניינים לבוא בברית הנישואין, או להיקבר כדת וכדין, אך משום מה, הרבנות הראשית לא מקבלת את יהדותם, לעיתים קרובות מבלי לידע אותם כלל על פסילתם.

"הדרך היחידה למאבק בתופעה המכוערת הזו עוברת בבית המשפט" קובע ד"ר שוורצברג, ומעניק מורה נבוכים מפורט על הדרכים להפוך ליהודי בעיני משרד הפנים, ועל המכשלות הרבות שבדרך.

בשנת 2002 סירבה הרבנות הצבאית לקבור את סגן גרמן רוז'נקוב בחלקת הנופלים היהודית בבית הקברות, וגרמה שערוריה רבתי. בעקבות כך השתנתה המדיניות הצה"לית, ומאז גם חיילים שאינם יהודים נקברים בחלקות הצבאיות.

אך האירוע הטראומטי בו מתגלה למשפחת המת כי הוא לא נחשב כיהודי בעיני הרבנות הראשית, ועל כן חברת קדישא מסרבת לקוברו בבית הקברות, חוזר על עצמו פעם אחר פעם בישראל, גם בשנת 2010.

תופעת הסירוב לקבורה, והסירוב להשיא זוגות שיהדותם נחשדת כלא כשרה, נאמדת במאות בכל שנה, ושורשיה בסוגיה אחרת, בוערת לא פחות – סוגיית הגיור, והסחבת של משרד הפנים באישור הגיורים.

מדוע מעכב משרד הפנים גיורים?

לדברי עו"ד תיאודור שוורצברג, הסיבה הבסיסית למצב היא שהפקידות הבכירה ושר הפנים עצמו ידועים כתומכי ש"ס, הרואים ב'גיורי קפיצה' בפרט, ובגיורים מזרמים שאינם חרדיים - כלא כשרים. על כן בהרבה מקרים, למרות פסיקת הבג"ץ, מחפשים פקידי משרד הפנים תירוצים כדי לא להכיר בגיור, ובפרט שההכרה בגיור משמעה קבלת אזרחות ישראלית.

מדיניות לא מוצהרת זו מוצאת את ביטוייה, לדברי שוורצברג, בשלל תירוצים וסחבת אותם מפעילים פקידי משרד הפנים כלפי הגרים - אותם הם רואים כזרים גמורים. המטרה, לדבריו, היא לייאש את הפונים, לעכב את קבלת האזרחות שלהם, ובכך לצמצם, לשיטתם, את התבוללות העם היהודי. השיטות של פקידי משרד הפנים מגוונות. הנה כמה שיטות אותן ליקט עו"ד שוורצברג:

א.הפקידים טוענים שהגיור לא היה כן – כלומר הגיור נעשה שלא על מנת להפוך את הגר ליהודי, אלא על מנת לזכות באזרחות ישראלית, ובאמתלה זו דוחים את הגיור.

ב.פקידיה המשרד מבקשים עוד ועוד מסמכים שיוכיחו את כשרות הגיור. בכך מקשים הפקידים עד מאד על הפונים, שלעיתים קרובות נשברים ומוותרים על התהליך.

ג.הפקידים דורשים שימוע, ואז חוקרים את הגר ומעמידים בפניו שאלות רבות ומגוונות, המביכות אותו, ומאפשרות להם לפסול את הגיור.

ד.נקיטת סחבת – השיטה היא לשלוף עוד הליך ועוד הליך, תוך עיכוב במתן תשובות לתוצאות ההליכים. לדברי עו"ד שוורצברג הפקידים אינם מספקים לעיתים קרובות תשובות, גם לא בטווח הזמן המוגדר בחוק כמקסימלי למתן תשובה על ידי משרד ממשלתי. במקרים רבים תשובת משרד הפנים מתמהמהת לאורך חודשים ארוכים, ולעיתים כלל לא מגיעה.

ה.לדברי עו"ד שוורצברג, אחת הטענות המקוריות ביותר היא טענת הפקידים כי הם מחכים לקביעת התקנות על ידי הפרקליטות בנושא הגיור. הפונים אל משרד הפנים לא יודעים כלל שהפרקליטות לא נתנה, וכנראה גם שלא תיתן תקנות בקרוב, וכי מצב זה איננו עומד בפני שינוי בעתיד הנראה לעין – דברי עו"ד שוורצברג.

מי צריך גיור – ומדוע התהליך כל כך בעייתי?

על מנת להבין את טיב הסחבת בה נוקטים אנשי משרד הפנים מול מתגיירים, יש להבין קודם לכן מהו תהליך הגיור, מי נזקק לו, ומדוע הוא עלול להיות סבוך וממושך – אם לא מטפלים בו נכון.

בין הסובלים מבעיית הגיור נמצאים כל אלה המעוניינים להירשם כיהודים במשרד הפנים, אך אמם אינה יהודייה, או שלא הוכרה כיהודיה, או שהם עצמם אינם יהודים – אך נשואים ליהודים, וילדיהם מעוניינים לגדול כיהודים לכל דבר.

"את הבעיה הזו ניתן לפתור רק על ידי גיור, והגיור האפקטיבי ביותר כיום הוא 'גיור הקפיצה'" קובע ד"ר תיאודור שוורצברג, עורך דין ומומחה לסוגיית מיהו יהודי וזכויות האזרח בישראל.

מהו 'גיור קפיצה'?

'גיור הקפיצה' כולל שלב של לימודי יהדות לקראת גיור, שלב שנערך בארץ, בעוד הגיור עצמו נעשה בחו"ל על ידי רב אורתודוקסי, רפורמי או קונסרווטיבי.

לדברי עו"ד שוורצברג הקורסים ביהדות נערכים בזרמים בהם המועמד לגיור מעוניין לעבור את הגיור. לאחר מכן נוסע המתגייר למספר שבועות לחו"ל, אל הארץ בה נעשים הגיורים בשפתו (מדינות כמו רוסיה, ארגנטינה, ארה"ב וכו') ושם הוא עובר את הגיור הלכה ולמעשה.

עם תעודת הגיור הוא מגיע חזרה ארצה ומבקש ממשרד הפנים להנפיק לו תעודת עולה.

ביהמ"ש העליון קבע: כל מי שהתגייר בחו"ל – חובה להכיר בו כיהודי

לדברי עו"ד שוורצברג, קיימות מספר עובדות חשובות על גיור, שמומלץ לדעתן לפני שנקלעים למערבולת הסחבת של משרד הפנים, שעלולה לא שלהסתיים לעולם:

כל גיור בחו"ל מוכר - עפ"י פסק דין של ביהמ"ש העליון מ-2005 – מדינת ישראל מחויבת להכיר בכל גיור שנעשה בחו"ל באחד מהזרמים המרכזיים של היהדות.

זרים מחוץ לתחום - רק מי שכבר השיג מעמד חוקי בישראל רשאי להירשם לאחר הקורסים של הרפורמים, הקונסרבטיבים או האורתודוקסים בארץ – ואז להתגייר. אזרחים זרים, שאין להם מעמד חוקי בישראל, לא יכולים להתגייר, מפני שאף זרם מרכזי לא יקבלם ללימודים.

ניתן ללמוד בחו"ל - קיימת דרך נוספת עבור מתגיירים, והיא ללמוד בחו"ל, לעבור שם את הגיור, ואז להגיע ארצה.

גיור קונסרבטיבי או רפורמי בארץ? כמעט בלתי אפשרי - מי שינסה להתגייר בארץ בזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי, ייתקל בבעיה קשה בהכרה בגיורו, מפני שהנושא לא הוכרע עדיין בבית המשפט העליון, למרות שדיון על הנושא תלוי ועומד על סדר יומו של הבג"ץ.

גיור אורתודוקסי בארץ? קריעת ים סוף – לדברי עו"ד שוורצברג, מי שמעוניין להתגייר בארץ בזרם האורתודקסי, ואיננו חייל, עומד בפני מסלול מאד מפרך השקול לקריעת ים סוף – זאת מפני שעמדת הרבנים האורתודוקסים היא שהמתגיירים לא צריכים רק לעבור מבחן גיור, אלא גם לקיים בפועל אורח חיים דתי. לדברי עו"ד שוורצברג, במקרה והגר לא מקיים אורח חיים דתי (עול מצוות) הוא לא יזכה לגיור מהרבנות בארץ. יתרה מכך – הרב שרמן, דיין בית הדין הגדול לערעורים של בתי הדין הרבניים בישראל, ביטל מספר רב של גיורים רטרואקטיבית, וזאת בנימוק שהגרים לא קיימו אורח חיים דתי. הרב דרוקמן קרא שלא לבטל גיורים, אך שרמן עמד על דעתו, ושותפים לה לא מעטים מהזרמים הדתיים-אורתודוקסים בישראל.

קריטריונים לקבלת 'עול מצוות' - הקריטריונים העיקריים לקביעה אם אדם מקיים אורח חיים דתי או אם לאו, הם: שליחתו את ילדיו לבית ספר דתי, שמירת השבת – ואי נסיעה בשבתות, וכן - שמירה על כשרות. הרבנים ניזונים מאינפורמציה משכניו של הגר, וממעקב שנאמניהם עורכים אחר הגרים – והדבר משמש אותם בבוא העת על מנת לאשר את הגיור או לפוסלו.

גיור בצבא – מומלץ ביותר – לדברי עו"ד שוורצברג, דווקא במסגרת הצבאית, מסלול הגיור (האורתודוקסי) הוא המומלץ ביותר. צעירים בגילאי צבא טוב אם ישקלו את האפשרות לעבור את הגיוס במסגרת הצבא, מפני שהנכונות של הרבנות הצבאית לבצע גיורים בקרבם היא מאד גבוהה – וכ-4500 עולים כבר התגיירו בצה"ל בשנים האחרונות.

לא כולם מכירים בגיור צבאי - למרות שמשרד הפנים מכיר בכל החיילים שגוירו כיהודים, הם נתקלים לעיתים בבעיות – בעיקר בחתונה או במקרה מוות – בעיקר מצד רבנים מהזרם החרדי, אך לא רק מהם. רבנים אלה לא מכירים בגיור שנעשה בצבא. במקרה כזה ממליץ עו"ד שוורצברג לנדחים, לחפש רבנים ליברליים יותר שיאפשרו להם לעבור את הטקסים כיהודים.

הפתעה מהרבנות: "אתה לא יהודי" – ישראלים רבים לא יודעים כלל שיהדותם לא הוכרה, וחיים בתחושה שהם יהודים לכל דבר. הדבר מתחוור להם רק בשעה שהם מעוניינים לבוא בברית נישואין, או חס וחלילה – לאחר מותם. אז, אם לא יפנו משפחותיהם אל עורכי דין המתמחים בתחום הגיור, לא יוכלו אותם פסולי גיור לעשות שימוש בשירותי הרבנות.

לכן רבים מאלה שגיורם או יהדותם לא הוכרה על ידי הרבנות, מתחתנים בנישואין אזרחיים, ונקברים מחוץ לגדר, או בבתי קברות פרטיים. הדבר צרם במיוחד כאשר קצין בדרגת סגן נפל בקרב – אך הרבנות הצבאית סירבה לקוברו בבית קברות יהודי. תופעה זו באה על תיקונה בשנת 2002, ומאז גם נופלים שאינם יהודים לא מופלים לרעה.

לא הכירו ביהדותכם? כלל לא סוף פסוק - לדברי עו"ד תיאודור שוורצברג, הפתרון לאדם או משפחה שהרשויות מסרבות להכיר ביהדותם, הוא לשכור עורך דין המתמחה בענייני גיור – על מנת שיטפל בעניין מול הגוף הסרבן. אם הרבנות עומדת בסרבנותה, ניתן לעתור לבג"ץ על מנת שיכיר בגיור הלכה ולמעשה, ויחייב אותה, או כל גוף מדינה אחר, לציית להחלטתו זו.

הרבנות לא מחתנת גיורי קפיצה - מי שמעוניין לזכות באזרחות ישראלית מטעם חוק השבות ופונה לגיור קפיצה לא פותר בכך את כל המכשולים, אבל פותר את הבעיה המרכזית – קבלת אזרחות ישראלית מטעם המדינה. אם ירצה הגר להתחתן ברבנות הוא לא יוכל – מפני שהרבנות לא מכירה ברוב הגיורים הללו, ואי אפשר לכפות עליה את הכרה זו. העולה שגויר בגיורי קפיצה יוכל עם כן להתחתן בחתונה אזרחית (קפריסין, פרגוואי וכו'.) ויוכל כאמור להיקבר בישראל רק בבתי קברות פרטיים, קיבוצים, דרך עמותת 'מנוחה נכונה' ודומיהם.

לסיכום מדגיש עו"ד שוורצברג כי לא כל הגיורים מעוכבים, אך במקרים בהם מתחיל לקנן החשש כי הגיור מתעכב יתר על המידה – מומלץ לפנות במהירות האפשרית לעורך דין המתמחה בהתמודדות מול משרד הפנים והרבנות – על מנת למנוע את מסמוס התהליך.

ד"ר תיאודור שוורצברג הוא מבכירי המומחים בנושאי זכויות אדם וזכויות אזרח בישראל. לעו"ד שוורצברג ניסיון וידע רב בטיפול בבעיות מול מנהל האוכלוסין של משרד הפנים. מומחיותו העיקרית היא בתחום חוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל בכלל זה תחום העובדים הזרים במדינת ישראל. בקיאותו הרבה בתחום ועתירותיו המרובות של שוורצברג לבג"צ אף הביאו לביטול מדיניות משרד הפנים בנושא זרים השוהים בארץ ורוצים להינשא.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS

עדכונים אחרונים

פעילותו של מתן דהן

פעילותו החברתית של מתן דהן

מתגייסים למען הקהילה
יול 16, 2019

להיות מוכנים מראש - צוואות וירושות

מאמרים - חברתי
יול 15, 2019

דרכו של ברוך עטאלי

זכויות האדם
יונ 24, 2019

איך לבחור ברז למטבח

מאמרים - חברתי
דצמ 24, 2018

הוצאת אזרחות פורטוגלית

זכויות האדם