ליאור אייזינגר, ראש המרכז לנוער וילדים במצוקה, מסביר כי כיום לא רק שהמערכת אינה מטפלת במקרים האלה, לרוב הילד הנפגע נאלץ לשלם מחיר נוסף בכך שמעבירים אותו בי"ס, בעוד שאין שום טיפול או ענישה כלפי הילד הפוגע. אייזינגר מוסיף ומסביר כי, מדובר בתופעה שכיחה ביותר. כ-15% מהתלמידים מדווחים כי הוכרז עליהם חרם בשכנוע תלמידים אחרים שלא לדבר איתם, כלומר מדובר בארבעה ילדים בכיתה. שליש מתלמידי התיכון מדווחים כי הם סובלים מהצקות.
"קיימים עשרות סרטי קומדיה על תופעת הילד המוחרם, רק שבקומדיות לרוב הסוף טוב, בעוד בחיים קיימים מקרים רבים מידי בהם הילדים והנערים הללו נפגעים קשות ומתדרדרים החל מהלימודים, דרך שימוש בסמים ועבריינות ועד לדיכאון וניסיונות התאבדות. חלה עלינו חובה מוסרית כהורים וחברה להגן על ילדנו ולמנוע מהמצבים הללו להתרחש בעיקר במסגרות החינוכיות. ההתחלה צריכה להיות מדיניות חדשה שתשנה את מאזן הכוחות: להעביר בכל מקרה של חרם חברתי בכיתה את מארגן החרם, ולא את קורבן החרם, לבית ספר אחר" אייזינגר קורא לשר החינוך להתחיל לטפל מיידית במיגור התופעה.
אייזינגר מוסיף ומספר כי הוא נתקל במקרים רבים בהם הורים מספרים לו: "קשה להאמין שילד מלאך, מצטיין בכיתה, שכל יום נפגש לשחק עם החברים ומזמין אותם הביתה, כזה שהמורים אומרים עליו שיוביל בשכבה, חוזר יום אחד הביתה, מסתגר בחדרו, מפסיק להתעניין בלימודים, לא פוגש אף אחד, ומשם הדרך להדרדרות קצרה."
במסגרת חודש המודעות לחרם החברתי יתקיימו מספר ארועים מטעם "המגן", המרכז לנוער וילדים במצוקה, ביניהם ארועי הסברה, דרכי התמודדות, זיהוי התופעה ועוד. הורים החוששים שילדיהם סובלים מהתופעה ורואים סימני התדרדרות בהתנהגות ילדיהם, מוזמנים לפנות למרכז שם מומחי המרכז יאבחנו את הבעיות מהן סובל ילדם ויתאימו טיפול אישי לכל ילד או נער כנדרש בהתאם למקרה הספציפי שלו.
