כלים

מכלול האיומים, שמאיימים על העורף האזרחי הישראלי, כולל מגוון איומים רחב הנע מאיום בהפעלת טרור לא קונבנציונלי, דרך חשש מאסונות אקולוגיים וכלה בחשש מהפעלת איום טרור קונבנציונלי. אבל שני האיומים הבולטים בעוצמתם (השלילית) ושנגדם אמורה המערכת כולה, מרמת המדינה ועד רמת הפרט, להיערך כנדרש הינם תקיפת העורף האזרחי בטילים וברקטות והחשש מהתרחשותה של רעידת אדמה

שני איומים אלו הינם מוחשיים מאד ועצם הסיכוי להתרחשותם ולהתכנות ההתממשות שלהם, נמצא ברמה גבוהה מאד של סבירות. רק ביום שישי האחרון, בסוף חודש מרץ נתבשרנו, בו זמנית על נפילת רקטת גראד באזור אשקלון ועל רעידת אדמה, בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, שהתרחשה במדינת ישראל, כתגובת לוואי לרעש, שמוקדו היה באזור כרתים.

כל כרטיסי האזהרה כבר נשלפו מול מדינת ישראל. כל תמרורי הסכנה וכל הקלישאות הונפו ונאמרו לגבי רמת המוכנות הישראלית לרעידת אדמה או לתקיפה בטילים כנגד העורף האזרחי ועדיין, למרות זאת, למרות העובדות, הכוללת את אסון הכרמל ואי מוכנות שרותי הכבאות, את הודאתו של שר השיכון עצמו בדבר כשלון תוכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים לקראת רעידת אדמה, את ירי 3,800 טילי החיזבאללה במלחמת לבנון השניה ואת 1,000 טילי הקסאם והגראד במבצע "עופרת יצוקה", למרות עובדות אלו עדיין מדינת ישראל איננה מוכנה לקידום האסון ההולך ומתממש ועלינו לבצע את כל הנדרש בתחום הכנה זו באופן מיידי.

אל לנו להמשיך ולהיתלות במשפט הבנאלי והנדוש (ולכן גם במקומם) ש"כל דבר בישראל נכתב בדם" – ניתן, אפשר ורצוי שנכין עצמנו לקראת העתיד ושנפעל בדרכה של בריטניה, במהלך הכנותיה למלחמת העולם השניה – הדרך שבה הוכשרו, הוכנו, אומנו ותורגלו כלל האוכלוסין האזרחיים בבריטניה לקראת העומד להתרחש – (הבריטים נערכו ואכן אף ספגו את מה שכונה לימים הבליץ הגדול שאחריו בא הבליץ הקטן ולבסוף תקיפת הרקטות וי-1 ווי-2 על כל בריטניה וכל זאת לאורך כל 6 שנות מלחמת העולם השניה – רק מוכנותם, הבנתם את המתרחש, אימוניהם, הצטיידותם והתארגנותם של הבריטים מנעה מהם אסון וקריסה אפשרית בפני גרמניה הנאצית) – אין סיבה שישראל לא תיערך באותה דרך לקראת הצפוי להתרחש, או כפי שפרופ' אורי ביאלר מכנה את העתיד בתחום תקיפת ישראל בטילים (לכך אוסיף את נושא רעידת האדמה): "חשיבה על הבלתי ניתן לחשיבה – התקפת טילים על העורף האזרחי הישראלי".

יש לבחון את אחד הפרמטרים המרכזיים בהכנה ובמוכנות של חברה כלשהי ככלל והחברה הישראלית בפרט, להתמודדות עם האיומים המוצגים בפתיחת מאמר זה והוא נושא האימון, ההכשרה, ההתמקצעות והלמידה של איומים אלו ובעיקר של הדרכים להתמודד בם.

ההערכות, כנגד האיומים, חייבת להיות מושתתת על בסיס הרשות המקומית – העיר – המועצה האזורית ובן הקהילות, השכונות והבתים/בניינים כאבן היסוד להתארגנות והכנה לקידום פני האיומים כנגד העורף. עלינו להכשיר ולאמן את כלל האוכלוסיה, ברמה הנדרשת והמתאימה להתארגנות אופטימלית מול האיומים.

לרשותנו משאב מצוין והוא כח האדם האזרחי ובו שני גרעינים מרכזיים: הגימלאים (כולל פורשים צעירים, זקנים, קשישים ואזרחים ותיקים – כשני מליון בני אדם) והנשים (רובן ככולן אינן יוצאות לשירות מילואים ומספרן בין הגימלאים 22 ועד 62 (גיל הפרישה הנוכחי לפני העלאתו) הינו כ-2 מליון).

משאב זה חייב להיות מתוגבר ממקור נוסף, לדעת כותב מאמר זה, כח האדם בפיקוד העורף, שחייב לעבור תהליך פירוק שבמסגרתו ישארו בפיקוד אך ורק המחלקות המקצועיות (כיועצים תורתיים וארגוניים) כמחלקת המיגון ומחלקת תורת התנהגות האוכלוסיה וכמו כן ישארו בו היחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה) והכוחות הקשורים בנושאים הבלתי קונבנציונליים (אב"כ) – כל שאר לוחמי הפיקוד, בסדיר ובמילואים יופנו לערים או לישובים שבם הם גרים כשיחד עם גימלאי אותו ישוב והנשים באותו ישוב ישמשו ככח ההגנה האזרחית המקומי.

כח אדם נוסף לטובת עתודה ענקית זו הינם כלל משתחררי צה"ל המחפשים את דרכם, דרך היחידה להכוונת חיילים משוחררים של משרד הבטחון – מדוע שלא נכשיר, נאמן, נמקצע, נכין ונארגן את כלל הגורמים הללו ככח הגנה אזרחית מיומן, המכיר את האיומים, יודע להתמודד עימם, מסוגל לתפעל לפני ארוע כרעידת אדמה את נפילת טילים, בעת ארוע כזה ואחרי ארוע כזה את כלל המערכות העירוניות או הישוביות הפרושות לטובת ולקראת התמודדות עם תרחישי יחוס אסוניים מסוג אלו המתוארים במאמר קצר זה.

לכח האדם המפורט בנייר זה יש להכין מסגרות מאמנות ומדריכות ברמה האקדמית (כבמכללת רחובות או בבית-ברל) או המקצועית וזאת כדי להעמיד מול האיומים בסיס איתן של כח אדם המסוגל להתמודד עם האסון האפשרי.

לסיכום, צו השעה הינו לפרק את פיקוד העורף, להכין עתודת כח אדם מיומנת ומקצועית לטובת התמודדות מול האיומים על העורף האזרחי בישראל, להכשיר כח אדם מקצועי ברמה של מקצוע עתידי או תואר אקדמי אפשרי בנושא הגנת העורף האזרחי הישראלי. טוב שנעשה כל זאת ומוטב ש"שעה אחת קודם לעומד להתרחש".

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, סגן ראש התוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל, וראש ביה"ס למינהל ציבורי במכללת רחובות, בית ספר שבו הכוונה להכשיר, לאמן, להכין ולהתמקצע בתחום הנושאים הקשורים להגנת העורף האזרחי בישראל

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS