"אינני יודע אם הציבור מודע להשלכות החמורות של הפסיקה. בירושלים בלבד חסרות למערכת החרדית 1,137 כיתות. כלומר, 1,137 כיתות לומדות בקרוואנים, רובם במבנים בלתי-תקניים – וזה רק בירושלים. אותו הדבר בבית שמש. השבוע ביקר בה שר החינוך,– הוא אמר לי "טוב מראה עינים". אמרתי: זה מאוד רע לראות מה שקורה שם... התברר לו שאין הגזמות; 94 ילדים לומדים בכיתה של 84 מטר. בדירה של 3 חדרים לומדים 94 ילדים, ללא חצר, ללא שום תנאים אלמנטריים. מדוע? כי משרד החינוך לא בנה להם כיתות. בבני ברק ישנו בי"ס בו לומדות 550 תלמידות בקרוואנים. כמובן, ללא היתרי בניה. לא די שהמדינה איננה בונה את הכיתות, פוסק בית משפט כי אם אין היתר בניה אז אין אפשרות למדינה לתקצב. זו החלטה מנותקת מהמציאות עם השלכות חמורות בכל רחבי הארץ". הרב מוזס דיבר על החסרים הבסיסיים של מערכת החינוך החרדית, עוד לפני החסר בכיתות הלימוד, וטען כי ההורים לילדים הלומדים בתלמוד תורה נאלצים להשלים מכיסם את התקציב אותו מקבלים תלמידים בחינוך הכללי מהמדינה כמובן מאליו. "מוסדות הפטור מתוקצבים ב 55% מהעלות של התלמיד בחינוך הממלכתי. אבל רק מהבסיס, מ"המנה העיקרית", לא מכל ה"תוספות" שסביב. הרי למערכת יש תוכניות פר"ח, תוכניות טיולים, תוכניות חונכות וכו' מזה לא נהנים כלל מוסדות הפטור".
הרב מוזס סיים את דבריו ואמר כי התחושה בציבור היא שיש נתק מוחלט בין המערכת המשפטית ובין המציאות בשטח. "השופט סובל הוא יהודי יקר מאוד, אבל אני בטוח שהוא לא יודע מה קורה בשטח, ועד כמה עמוקה ומסוכנת החלטתו לאלפי תלמידים".
שר המשפטים מר יעקב נאמן שהשיב לרב מוזס אמר כי הגורם העיקרי הוא שר החינוך וכי מדובר בהחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתגובת המדינה לעתירה, נכתב שבעבר היה נוהל אבל התגלו בו קשיי יישום, והמדינה פועלת לגבש נוהל חדש באמצעות הצוות שהוקם על ידי שר החינוך. יחד עם זאת, בנוגע למוסדות שעתרו לבית המשפט, אלה נשלחו להתדיין מול מוסדות התכנון כדי לקבל היתרי בנייה לקראת שנת הלימודים תשע"א.
בעקבות הסכמת הצדדים קבע בית המשפט כי כל עוד לא יתקבלו ההיתרים הנדרשים לאותם מבנים על פי דיני התכנון והבנייה, לא יינתנו על ידי משרד החינוך רשיון או תקצוב למוסדות חינוך הפועלים בהם, ולא יתבצע אליהם רישום לשנת הלימודים תשע"א על ידי משרד החינוך או העירייה. הנושא הועבר לדיון נוסף בועדת החינוך של הכנסת.
