לקראת הכנס אמר ד"ר רונן א. כהן מן המחלקה לישראל במזרח התיכון שבמרכז, כי המהפכה האסלאמית של 1979 באיראן עדיין לא הסתיימה, והיא נמצאת בשלב מאוד מהותי בהתפתחותה ולכן השאלה העיקרית היא: מי ינצח במאבק וכיצד תיראה איראן תחת כוח כזה או אחר?. ב-12 ביוני 2009 נבחר בשנית הנשיא האיראני – מחמוד אחמדינז'אד. המחאה הציבורית באיראן ובעולם פרצה בשל החשש להטיית הבחירות. אך לא רק. העולם המערבי בכלל והעם באיראן בפרט, קיוו לשינוי צפוי בבחירות בשל סקרי הדעת הפנימיים והחיצוניים שהראו כי אכן צפוי שינוי. אך שינוי זה לא התרחש. בחירות אלו העלו לסדר היום את היריבות הישנה-חדשה בין הפלג הרפורמיסטי-לכאורה לבין קבוצת השמרנים שהנשיא הנוכחי מצוי בתוכה. אותה יריבות היא לכאורה על התוויית דרכה של הרפובליקה האסלאמית בסדרי העדיפויות הלאומיים והבינלאומיים שלה.
המצב הוא שונה בתכלית, מאחר ששתי הקבוצות מנסות בעקביות ובעיקר באופן דתי, לעצב את דמותה של איראן על פי הבנתם את תמורות המהפכה האסלאמית של 1979 שהתווה מייסד הרפובליקה רוחאללה ח'ומייני. המהפכה האסלאמית לא הסתיימה והיא נמצאת בשלב מאוד מהותי בהתפתחות שלה. השאלה העיקרית היא: מי ינצח במאבק הזה וכיצד תיראה איראן תחת כוח כזה או אחר?
המחלקה ללימודי ישראל במזרח התיכון, במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, שונה ביחס למחלקות דומות קיימות (מדעי-המדינה, לימודי ארץ-ישראל ולימודי ישראל - המזרח התיכון), שכן התשתית הדיסציפלינרית הקיימת בה היא מתחום מדעי המדינה ולא מתחום ההיסטוריה, כפי שמקובל במוסדות אקדמיים אחרים. תכנית הלימודים במחלקה מציבה התייחסות מדעית לסוגיות בנות-זמננו מכל תחומי המדיניות וההיסטוריה הפוליטית של מדינות המזרח התיכון ממצרים ועד איראן, מתורכיה ועד חצי האי ערב, ומדינת ישראל הנמצאת בתווך, על תשתית לימודית היסטורית החל במאה השביעית וראשית האסלאם, עבור בימי-הביניים וכלה בתקופה המודרנית. קורסי בחירה באחד משלושת התחומים (מדעי המדינה, לימודי ארץ ישראל ולימודי ישראל במזרח התיכון) פותחים עבור הסטודנט את האפשרות להתמחות בלימודיו המתקדמים. פרט למשתתפים בכנס זה, בסגל המחלקה נמנים גם: ד"ר יובל ארנון-אוחנה, ד"ר נסים דנה, ד"ר מיכאל ניזרי וד"ר הילה פלד-שפירא.