תכנית הפיילוט של משרד החינוך לחופשת הקיץ של התלמידים הישראלים: במקום קניונים – התנדבויות; במקום צ'אטים – התכתבות בסמס עם המורה; במקום חוף דוגית – סדנאות חינוכיות. והחידוש הגדול ביותר: התוכנית לא נשארת על הנייר, אלא כבר מתחילה לפעול. בהתחלה בחינוך הממלכתי - דתי, בקרוב גם בחינוך הממלכתי

בכתבה שערכה העיתונאית חגית ששר לעיתון מקור ראשון ומתפרסמת בסוף השבוע הקרוב,  מוסבר בהרחבה על התכנית החדשה אשר התחילה כ"פיילוט" במנהל  לחינוך הדתי. הרעיון המוביל הוא שמורים ותלמידים יוסיפו להיות בקשר במהלך החופשה. בתי הספר ייקחו אחריות על תלמידיהם בכמה מישורים: מפגשי הורים ורתימתם לפעילות; הכנת התלמידים לחופשת הקיץ עוד בזמן הלימודים; הקמת אתר אינטרנט שיספק תכנים ערכיים, אבל גם ידבר אל הנוער בשפה ובתכנים הקרובים לעולמו; ופנקסים עם לימוד יומי, פנקסים שכבר כיום קיימים בחלק מבתי הספר.  אולם ללא ספק החידוש הגדול הוא ברתימת בתי הספר לפעילות בזמן הקיץ. מינהל החינוך הדתי מטיל על כל בית ספר להכין לוח פעילויות קיץ לתלמידיו. כל איש צוות בבית הספר יהיה מופקד, נוסף על כך, על כמה תלמידים שאיתם הוא ישמור על קשר במהלך החופשה באמצעות מכתבים, טלפונים וכתיבת מסרונים. שר החינוך והמנכ"ל, מצדם, עוקבים בציפייה אחר הפרויקט, מתוך מחשבה להרחיבו לבתי הספר הממלכתיים.

"בחופש נלך לבית הספר"/ חגית ששר

בכל שנה, קצת אחרי חג השבועות, מתחילה לבעבע השאלה מה לעשות עם בני הנוער בחופשה הגדולה ואיך לשמור עליהם שלא יתפרקו לחלוטין. המציאות רבת הפיתויים יוצרת אתגרים חדשים, שהורים ואנשי חינוך עומדים מולם חסרי אונים. לילדים בגיל צעיר עדיין ישנה מסגרת של קייטנות למשך חודש אחד, אולם לקראת חטיבת הביניים, דווקא עם התארכות החופשה לכדי 72 ימים, נותרים ילדים רבים משועממים וחסרי מעש. הפתרון ברוב המקרים הוא רביצה של שעות מול מסך המחשב או בהייה במסך הטלוויזיה, ערות עד שעות הלילה המאוחרות ושינה עד שעות הצהריים. במקרי הקצה התופעות קשות יותר ומצביעות על התפרקות מוחלטת מערכים במהלך החופש הגדול ועל קושי רב בחזרה לשגרה.

כל אנשי החינוך מכירים את התופעה, אלא שעד השנה היחידים שניצבו בחזית וניסו להציע פתרונות היו ארגוני התנדבות שונים או מערכות חינוך שנושקות למשרד החינוך. משרד החינוך לא היה צד בעניין. מבחינת המשרד, חובתו לתלמידיו החלה בראשית ספטמבר והסתיימה בשלהי יוני. אלא שרוח חדשה מפעמת במשרד.

מי שמוביל את הרוח החדשה הוא דווקא 'המִינהל' לחינוך דתי. אנשים שמצויים קרוב לראש הפירמידה מספרים שמפקחים שחוקים, שעד לא מזמן ספרו ימים לשבתון או לפנסיה, מסתובבים בעיניים בורקות, חדורי תחושת שליחות ורצון לשנות את העולם, כאילו חזרו לימי תנועת הנוער. משיב הרוח במינהל לחינוך דתי הוא האיש העומד בראשו, ד"ר אברהם ליפשיץ, שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים. "מנוע טורבו שצריך כל הזמן לנסות להדביק את הקצב שלו", מעיד אחד המפקחים בתום שני ימי השתלמות שהתקיימו לאחרונה למפקחי החינוך הדתי.

אחד הנושאים המרכזיים באותם ימי השתלמות היה חופשת הקיץ. ליפשיץ, שפגש שבועות אחדים קודם לכן את כל מנהלי החינוך הדתי, שאל באותם מפגשים את המנהלים מה החזון שלהם. רוב המנהלים דיברו על החזון מנקודת מבט ערכית. מיכל דה-האן, מנהלת יחידת החמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) ב'מינהל חברה ונוער', מספרת שהמצוינות בלימודים הייתה פן שולי במפגשים, ואילו המוטיב החוזר היה הצורך בהובלה ערכית. באותה רוח ליפשיץ עומד להריץ כמה תוכניות מהפכניות. מדובר ברעיונות טריוויאליים לכאורה, אולם הפעם נראה שאין מדובר בתוכניות על הנייר בלבד, כמקובל, אלא בתוכניות שכבר ירדו לביצוע בחדרי המורים.

"על חופשת הקיץ התחלנו לעבוד יחד עם מפקחי המחוזות", מספרת דה-האן. "תחילה למדנו את הבעיות שעולות בקיץ, והקמנו ועדה שתפקידה לטפל בנושא. זה נושא שכולנו מאמינים בו".

מחינוך אין חופש

העיסוק בחופשת הקיץ של התלמידים, על פי התפיסה החינוכית של ליפשיץ, הוא מעבר למילוי חלל הזמן שנוצר. "אין פה מטרה להיות ספקי שירות בתקופת הקיץ", הוא מסביר, "אלא כשם שהורה מוסיף להיות הורה לילדו גם כשהוא יוצא לטיול בן כמה ימים, והוא עדיין מתקשר אליו ודואג לו, כך גם המורה צריך לדאוג לתלמיד שלו בתקופת הקיץ. השאלה היא מה התפקיד שלנו כמחנכים במערכת החינוך: האם תפקידינו מסתכם בהעברת ידע, או שאנחנו מחנכים במובן העמוק של חינוך, ורואים את תפקידנו החינוכי כמקביל לתפקיד ההורים?"

מבחינתו, השאלה רטורית לחלוטין. "בסופו של דבר מחנכים רוצים להיות משמעותיים לתלמידיהם", אומר ליפשיץ, "ואם אני דואג לתלמיד ומחנך אותו לאורך השנה, אני נשאר המחנך שלו גם בזמן החופשה. החופש הגדול הוא מיקרו-קוסמוס לתפיסת העולם החינוכית".

הרעיון המוביל הוא שמורים ותלמידים יוסיפו להיות בקשר במהלך החופשה. בתי הספר ייקחו אחריות על תלמידיהם בכמה מישורים: מפגשי הורים ורתימתם לפעילות; הכנת התלמידים לחופשת הקיץ עוד בזמן הלימודים; הקמת אתר אינטרנט שיספק תכנים ערכיים, אבל גם ידבר אל הנוער בשפה ובתכנים הקרובים לעולמו; ופנקסים עם לימוד יומי, פנקסים שכבר כיום קיימים בחלק מבתי הספר.

אולם ללא ספק החידוש הגדול הוא ברתימת בתי הספר לפעילות בזמן הקיץ. מינהל החינוך הדתי מטיל על כל בית ספר להכין לוח פעילויות קיץ לתלמידיו. כל איש צוות בבית הספר יהיה מופקד, נוסף על כך, על כמה תלמידים שאיתם הוא ישמור על קשר במהלך החופשה באמצעות מכתבים, טלפונים וכתיבת מסרונים. שר החינוך והמנכ"ל, מצדם, עוקבים בציפייה אחר הפרויקט, מתוך מחשבה להרחיבו לבתי הספר הממלכתיים.

"יש פה אמירה שהתלמיד וההורה יכולים לפנות למורים במהלך חופשת הקיץ", אומר ליפשיץ. "בשבוע שעבר ישבתי עם מנהלי מינהל החינוך בירושלים ואמרתי שגם אנחנו המורים צריכים את הקשר עם התלמידים במהלך חופשת הקיץ. לפעולה של שמירה על קשר גם במהלך החופשה יש משמעות עמוקה מאוד גם ברבדים המודעים וגם ברבדים שבתת-מודע. יש פה רעיון חינוכי עמוק".

אין התמרמרות בשטח על כך שנלקחים ימים מחופשתם של המורים לצורך עבודה?

"כל השאלות על החופש התמסמסו כשמדברים על התכנים והמקום הערכי ועל נקודת האמת של הקשר האמיתי עם התלמיד. מחנך מוסיף להיות מחנך גם אחרי שיוצאים לחופש וגם כאשר התלמיד מסיים את לימודיו בבית הספר. התפיסה הזאת קיימת במערכת החינוך, ואנחנו רק מעצימים את המציאות הקיימת".

"מפקחי בתי הספר הגיבו בהתלהבות", מספרת דה-האן. "לא באנו כמשכנעים, אלא כמציגים מציאות שקיימת בקרב בני נוער במהלך החופשה. בשטח היה רצון להתגייס לשנות את המציאות הקיימת. מפקחים נוספים ומדריכות לשוניות, שבתחילה לא חשבנו שהם ייקחו חלק בתוכנית, ביקשו להצטרף והעלו רעיונות שבכלל לא חשבנו עליהם. הם אמרו בעצם שגם הם רוצים להיות גלגל בעגלה הגדולה הזאת".

אולי כשהמציאות הזאת תגיע לרמת המנהלים, לא כולם יגלו כזאת התלהבות ולא כולם יהיו שותפים לעשייה?

"חרשנו את השטח בימי עיון למנהלים במגמה להלהיב את השטח. האנשים שאנחנו פוגשים אומרים לנו שהם חושבים שהרעיון נכון לתלמידים שלהם. מנהל יכול לבחור כמה פעילויות הוא יעשה בלוח החופש שלו ואיך יבצע אותן. ההערכה שלי היא שגם אלו שיבחרו לקחת חלק קטן, בשנה הבאה ישמעו מה התרחש בבתי ספר אחרים ויגדילו את הפעילות. גם אם השנה הדברים לא יפעלו במאה אחוז, יתחיל להיווצר שיח והעשייה תגדל משנה לשנה.

"אנחנו במשא ומתן עם רשות המדידה וההערכה של משרד החינוך, ואנחנו מנסים לבנות משוב שיועבר בחודש ספטמבר, כדי לבדוק מה קרה. הקיץ הוא החוליה הראשונה בשרשרת תרבות הפנאי של החבר'ה שלנו. ילדים נמצאים היום שעות מול המחשב, מבלים יותר בקניונים ופחות בתנועות הנוער, וזו הזדמנות להזיז את העגלה הזאת שנקראת תרבות הפנאי".

מעטפת של שיתופי פעולה

דה-האן עובדת עם החינוך הממלכתי-דתי, אך מינהל חברה ונוער, שאליו היא שייכת, מכיל גם את החינוך הממלכתי. "אני רואה את ההתלהבות מסביב על מה שקורה במינהל לחינוך דתי, וזה נותן הרבה כוח. באנו עם נושא שמאוד נכון לעבוד עליו בזמן הזה – והפעם לא רק עם מילים אלא עם תוכנית עבודה יסודית מאוד ותומכת. זה חידוש".

חלק גדול מהפעילויות שמתכנן המינהל לחינוך דתי הן ברמה הארצית. לשם כך חברו בחמ"ד ל'מפעלות הציונות הדתית', ארגון גג חדש המאגד את הארגונים והמוסדות של הציונות הדתית. ניר אורבך, האחראי מטעם 'מפעלות', מסביר שזה המשך למחשבה שמאחורי הקמת מפעלות: שהשלם גדול מסכום חלקיו וכי לפעולה משותפת תהיה השפעה גדולה יותר. "התרבות האלטרנטיבית, שמקרי הקצה שלה מתרחשים בחוף דוגית ובמקומות דומים, חידדה את הצורך של הארגונים החינוכיים לשמור על מסגרת איכותית מסודרת לנוער בחופשות. במקביל נוצר הקשר עם מיכל דה-האן מחמ"ד והוחלט שנכון יהיה לאחד כוחות".

באילו צמתים ייכנסו הארגונים לעבודה משותפת עם משרד החינוך?

"קודם כול, כבר יש שיתופי פעולה. שבועון הנוער 'עולם קטן', המהווה כלי להגיע לבני נוער, נותן את המעטפת הפרסומית והשיווקית למוקד התנדבויות נוער שמפעיל ארגון 'לאורו נלך'. בבני-עקיבא מפעילים מחנות עבודה לחניכים, ויצרנו גם קשר עם  תנועת 'השומר החדש', כדי שחלק מההתנדבויות יהיו אצלה. אנחנו עסוקים בתורת החיבורים, וכל מגוון הפעילויות לנוער צריך להיסגר בזמן הקרוב".

מגוון הפעילויות והארגונים, נכון לשלב התכנון, הוא גדול. לתלמידים מוצע שבוע עבודה, לימוד והתנדבות, שבו קבוצות של בני נוער ישהו בערים השונות ברחבי הארץ, יעסקו בהתנדבות בקהילה, בעבודה ערכית ובלימוד תורה. כל ארגון יהיה אחראי על הצד החזק שלו: הגרעינים התורניים יהיו אחראים על סדנאות ושיעורים; 'לאורו נלך' יארגן את ההתנדבות; 'מרימים את הדגל' ייתן מעטפת ארגונית וליווי רוחני; וגם תנועות הנוער הדתיות עתידות להשתלב במיזם.

פרויקט נוסף, שנקרא 'מחנכים גם בקיץ', מיועד לתלמידים בכיתות ה'-ו'. מדובר בסדנה ניידת, פרי עבודה משותפת של מינהל חמ"ד וארגון 'לאורו נלך', שמטרתה הכרת חיי החריג בחברה. בסדנה ייחשפו התלמידים לקשיים ולהתמודדות היומיומית של בעלי נכויות שונות.

יום לאחר תשעה באב מתוכנן יום שיא שישא את השם 'ישראל מתחברת – פניה היפים של הציונות הדתית'. התלמידים יטיילו בו בירושלים, ובסופו יתקיים אירוע מרכזי משותף למשרד החינוך ולכל הארגונים.

ב'מפעלות' אפילו חושבים על הקמת כפר נוער, שתתקיים בו פעילות ערכית. אולם גם אם יצליחו לעשות זאת, סביר להניח שהעוגן של רוב התלמידים בימי החופשה יהיה ביישובי מגוריהם. "הנחינו את המפקחים לקיים 'שולחן עגול' ברשויות שהם פועלים בהן, יחד עם בעלי התפקידים במקום", אומרת דה-האן. "אם יש במקום ישיבת הסדר, מדרשה או גרעין תורני, בתי הספר מונחים ליצור איתם עבודה משותפת. כך גם עם בנות השירות הלאומי, הקומונרית ורכזי הנוער".

חובה למוסדות, רשות לתלמידים

הרעיון כבר ירד לרמת ביצוע בחדרי המורים. רחל אופטובסקי, מחנכת וחברת צוות ניהול בבית הספר 'תחכמוני' בחדרה, מספרת שבבית ספרה כבר הוכנה תוכנית פעילות לחופשת הקיץ. "כשהייתי בכנס מדריכים במחוז, הציג המפקח המחוזי יעקב ויזל את התוכנית ואת הרקע שהוליד אותה, וביקש שנרים את הכפפה וניזום רעיונות. בשלב הראשון הייתה האזנה. עלו שאלות איך נתקצב את הפעילות, כי בסופו של דבר מדובר בפעילויות קיץ תלויות תקציב, אבל ברמה הרעיונית הייתה התגייסות מוחלטת וחשיבה איך מפעילים את התוכניות שהוא הציג לנו".

היה לזה המשך?

"כבר למחרת כינסנו את צוות הניהול של בית הספר, יחד עם הרכזת החברתית ומורה שמרכז את חוג התנ"ך, ובנינו, לאור התוכנית שהוצגה לנו, מודל שיתאים לנו. הצלחנו לגייס הצגת תיאטרון, ומתוכננים ימי כיף ולימוד חווייתי ופעילויות נוספות".

לא הייתה דרישה מלמעלה לבצע פעילויות מסוימות?

"אין פעילות מסוימת שחייבים לבצע או מסגרת ברורה שעל פיה צריך ללכת, אבל קיימת חובה לבצע פעילות כלשהי. לאחר שבדקנו את התאריכים בלוח השנה, החלטנו שהשנה הפעילות תתקיים בימי בין המצרים שחלים השנה בתחילת החופש, כי בימים הללו הצורך בתעסוקה הוא הגדול ביותר. אחר כך משפחות רבות יוצאת לחופשה משפחתית. יכול להיות שלקראת סוף החופש ניזום פעילות נוספת".

למי אתם מייעדים את הפעילות? הרי בדרך כלל הילדים שהכי זקוקים למסגרת הם אלו שיעדיפו לא להגיע.

"אנחנו פותחים את הפעילות לכל ילד שמעוניין. המטרה היא ליצור פעילות שונה מזו הקיימת בשנת הלימודים. פעילות בשביל הנשמה, שלא בנויה על שינון אלא על חוויה, ושתמשוך להגיע לבית הספר גם בקיץ. אם תהיה המשכיות, ופעילות הקיץ תהיה חלק בלתי נפרד מהמערכת, היא תמשוך גם את אלה שלא מגיעים בדרך כלל, ודבר זה יסייע להפוך אותה להמשך טבעי של השנה".

את מאמינה שמורים יתגייסו לטובת העניין?

"אני מניחה שכמו בכל מקום, יהיו כאלה שיתגייסו בשמחה, יהיו כאלה שיתגייסו בקצת פחות שמחה, ויהיו גם כאלה שיתנגדו. אבל בסופו של דבר אף אחד לא ירצה להיות אאוטסיידר, כי יש כאן בשורה. יש כאן משהו חדש שאומר שבקיץ לא מתנתקים מהמסגרת החינוכית. וכמו שלא לוקחים חופש ממידות ומערכים, כך גם לא לוקחים חופש מחינוך".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS