חדשות הבריאות

פיילוט של משרד החינוך ומשרד הבריאות להסמכת גני ילדים כמקדמי בריאות, אינו מתייחס כלל לקרינה אלקטרומגנטית. איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה: "גני הילדים הם המקום להתחיל בחינוך לצמצום חשיפה לקרינה ובין היתר לשימוש מושכל בטכנולוגיה סלולארית."

סמוך למועד פתיחת שנת הלימודים הנוכחית,הודיע משרד החינוך על פיילוט חדשני בשיתוף משרד הבריאות, במסגרתו יוסמכו בשנת הלימודים הנוכחית כ־300 גני ילדים למקדמי בריאות. בין השאר, יעסקו הגנים בחינוך לתזונה בריאה, יישום שיגרה פעילה והגדלת המודעות לשמירה על היגיינה אישית וסביבתית. התכנית אינה כוללת תכנים בנושא צמצום חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, אשר כנראה בעלת השפעה יתרה על בריאות ילדים בגילאי גן.

מרכזת קרינה אלקטרומגנטית באיגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה, ד"ר מונה נופי-נעמה, פנתה לרפרנטית לחינוך לקיימות ארצית במשרד החינוך, והמליצה על שילוב נושא החינוך לשימוש מושכל בטכנולוגיה סלולארית לצמצום החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, נושא בעל קשר הדוק לקידום בריאות, שיש להתחיל בגילאי גן: "השימוש הרחב, הלא מושכל והבלתי פוסק של כלל הציבור: מבוגרים, ילדים וגם תינוקות, במכשירי הסלולר, לפטופים וטבלטים, עלול לסכן את בריאות הילדים הפיזית, הנפשית והחברתית. חינוך לצמצום חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בקרב תלמידי בתי ספר, אינה מניבה את התוצאות הרצויות מאחר וילדים בגילאים אלו כבר הטמיעו בשגרת יומם את היישומים של טכנולוגיה זו. אם נפעל כבר מגיל הגן, נוכל להגיע לתוצאות טובות יותר וכך גם תורחב המודעות לאחים הגדולים ולהורים, מלבד העובדה כי מדובר באוכלוסייה רגישה באופן מיוחד להשפעות סביבתיות כגון חשיפה לקרינה".האיגוד מצוי בשלבי סיום של פרויקט רב שנתי בנושא "מדידות קרינה בתדרי רדיו ורשת החשמל בגני ילדים", במסגרתו אותרו מקורות חיצוניים ופנימיים של קרינה בעיקר בתדר רשת החשמל, בגני הילדים שברחבי האיגוד, במטרה לטפל במקורות ולצמצם את חשיפת ילדי הגן לקרינה בעת שהותם בגן. יש להדגיש כי ללא התייחסות ושילוב ההיבט החינוכי, כאמור, החשיפה תצומצם באופן חלקי בלבד.

ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים: "האיגוד פועל לצמצום חשיפת הציבור לקרינה עד למינימום האפשרי, הן ע"י פיקוח ובקרה על מקורות הקרינה והן ע"י חינוך והגברת המודעות ,במיוחד בקרב ילדים, לדפוסי התנהגות נאותים לצמצום החשיפה לקרינה בעידן החיים המודרניים .אני מברך על התכנית להסמכת הגנים כמקדמי בריאות, אך חשוב להתייחס גם להיבט הקרינה, במיוחד לאור ההשלכות הבריאותיות של הנושא העלולות להתבהר בעתיד."

מה הקשר בין בעיות אין אונות לסיכוי לקבל התקף לב, מדוע גבר ביישן עלול לשלם על כך בבריאותו, ואיך שיחה על חיי המין יכולה להציל חיים. רמב"ם משיק פרויקט חדש, ראשון מסוגו בארץ: מרפאה לבריאות הגבר. שם כבר יענו לכם על כל השאלות האלה...

בבוקר יום שני הקרוב, ה-30.06, במתחם "מבשלים חוויה" בראשון לציון יתקיים מפגש יוצא דופן, ביוזמתו של אחד השפים הידועים והמובילים, שף שאול בן-אדרת. לאירוע הוזמנו נשים המתמודדות עם סרטן השד שבן-אדרת ביקש להוציא משגרת היום המעיקה ליום של סדנאות בישול בהנחייתו האישית.

מתן התרופות המסורתי (כגון: בליעת תרופה דרך הפה או הזרקה תוך ורידית) מבוסס על הספיגה של התרופה לכל רקמות הגוף כך שרק חלק קטן מהתרופה מגיע לאיבר המטרה.

במקרים רבים כגון טיפולים כימותרפיים לחולי סרטן, תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים פוגעות במצבו הבריאותי של המטופל וגורמות לבעיות בריאותיות רבות כגון רגישות לזיהומים עקב פגיעה בתאי מח עצם בריא, אנמיה, פגיעה בכליות, כבד, מעי, פגיעה בזקיקי השיער הגורמת לנשירת שיער ועוד.

מחקר של פרופ' גרי גלרמן, ראש המחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת אריאל,  עוסק בבניית פלטפורמות לנשיאת קוקטיל תרופות לצורך הכוונתן המדייקת ליעד המטרה. הפלטפורמה מסוגלת לקשור סימולטאנית מספר תרופות מסוגים שונים (או מולקולות רבות של תרופה מסוימת),  כאשר כל תרופה היא בעלת משטר שחרור עצמאי. את הפלטפורמה עם התרופות הנישאות עליה אפשר לקשור לנוגדן, פפטיד (או כל מולקולה ספציפית אחרת) לשם הובלה של התרופות אל רקמת המטרה. הפלטפורמה דומה בצורתה לתמנון רב זרועות, שכל זרוע יכולה לחבר עצמאית בין התרופה לנשא שיוביל אותה לתא הסרטני. הנשא שבפועל מכוון את התרופה, יודע לזהות את אותם תאים ולהחדירה פנימה.

לשיגור תרופות מכוון מטרה יש מגוון יתרונות שהעיקרית בהן היא השפעת התרופה בצורה יעילה וממושכת יותר כך שמתאפשרת הפחתה במינון נטילת התרופה על ידי המטופל ובנוסף ישנה הפחתה בתופעות הלוואי.

החידוש המרכזי בפלטפורמה אשר נבחנת ע"י פרופ' גלרמן מאוניברסיטת אריאל, תאפשר שיפור יעילות בטיפול התרופתי, קרי: הפחתת ההשפעה הרעילה של התרופה על הגוף, הפחתת תופעות הלוואי, הגברת נוחות השימוש בתרופה והתאמתה למשתמש, שהוא אחד האתגרים העומדים כיום בפני התעשייה הטכנולוגית הרפואית.

אתגר זה מהווה תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים טיפוליים רבים כגון סרטן, מחלות דלקתיות, ניהול כאב ומחלות זיהומיות, כאשר כל נושא הכוונת התרופות בצורה ישירה מהווה את אחד מכיווני הפעולה הטכנולוגיים העיקריים. טכנולוגיה זו אמורה בעתיד לענות על הצורך הקיים בכך שהיא תאפשר מתן אחד של קוקטייל תרופות מותאמות אישית לחולה, כאשר התרופות מונחות אל איבר המטרה, וכל תרופה ותרופה משתחררת בהתאם לצורך המוגדר מראש.

אחד מהרעיונות המרכזיים שעומדים מאחורי הטכנולוגיה המפורטת, הוא שימוש דווקא בתרופות לא יעילות או קנדידטים לתרופות שנכשלו בניסויים קליניים בבני אדם עקב היותם רעילים מידי או לא מספיק יעילים. חשוב לציין שבמקרה של אי הצלחה של קנדידט תרופתי בשלב מתקדם, משמע ירידה לטמיון של עשרות/ מאות מליוני דולרים. באמצעות חיבור קנדידט כזה לפלטפורמה, ניתן להוריד את רמת הרעילות כך שנדרשת כמות מועטה יותר של החומר הפעיל.

נכון להיות פרופ' גלרמן נמצא בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא כדי להתחיל בשלב הניסויים על חיות.

פרופ' גלרמן, ראש המחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת אריאל מוסיף כי: "הקונספט הזה עשוי לעשות מהפכה בחברות פרמה היות ומספר הקנדידטים והתרופות הפסולים לשימוש בבני אדם, הינו גדול בהרבה מהתרופות המאושרות על ידי הרשויות". "בעתיד, כשחולה יגיע ויאמר שהוא מקבל טיפול מסוים, אני אהיה מסוגל על ידי מניפולציה סינתטית, לחבר את אותן תרופות או דומות להן לנשא, ולאחר פורמולציה מתאימה להזריק אותן חזרה לווריד של החולה. כל העולם עובר עכשיו לנושא של התאמת תרופות באופן ייחודי לכל אדם. אם אני מסוגל להרכיב לאדם צבר של תרופות שמתאים לו, אגיע למצב שבו אני יכול להגדיר תרופות בצורה אישית". "הרעיון החדש הוא שאנחנו מסוגלים לעשות את זה עם כמה תרופות במקביל שמשתקים מנגנונים סרטניים שונים, כך שאפילו אדם עם גידול קטן יכול לקבל קוקטייל תרופות כזה".

 וועדת שרים לחקיקה אישרה את  הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) (שקיפות המידע לצרכנים בתחום הבשר), של חבר הכנסת זבולון כלפה (פ/1772/19). לדברי יוזם החוק, מטרתו הסופית של התיקון היא לשלול אפשרות למכירת בשר קפוא שהופשר ומשווק בקצביות

לפי הצעת החוק, כיום נמכרים בישראל שלושה מוצרי בשר עיקריים: בשר קפוא, בשר קפוא שהופשר ובשר טרי. הבשר הקפוא מוחזק ונמכר במקררים ומקפיאים ייעודיים, בעוד שהבשר הקפוא שהופשר והבשר הטרי נמכרים בקצביות זה לצד זה. לשני מוצרים אלו חזות דומה למרות שהנם למעשה מוצרי בשר שונים לחלוטין.

יוזם החוק טוען כי המוצר הראשון, בשר טרי, המיוצר לאחר שחיטה בארץ, נחתך ומשווק בקצביות ברשתות השיווק. המוצר השני, בשר מופשר, שהוא בשר קפוא שעבר הפשרה, גם הוא נמכר בקצביה. כך נוצר מוצר בשר קפוא מופשר, הנראה לצרכן דומה בעין בצורתו לבשר טרי, אך למעשה מהווה מוצר שונה וגורם להטעיה חמורה של הצרכנים שאין ביכולתם לזהות את ההבדלים.

לדברי ארתורו גייפמן, מנכ"ל חברת ProSolv העוסקת באבטחת איכות ושיפור תהליכי ייצור של מזון, מדובר בהצעת חוק מיותרת. גייפמן טוען שאין מדובר בהטעיה חמורה ולמעשה אין כאן הטעיה כלל, מאחר ובקצביות ברשתות השיווק מצויין בפירוש האם נתח הבשר טרי או נתח קפוא שהופשר וכן כאשר מדובר בבשר שעבר תהליך יישון (המקנה לבשר רכות) .

בדברי ההסבר להצעת החוק טוען ח"כ כלפא כי מכיוון שהבשר המופשר נמכר בקצביות והבשר הקפוא נמכר במקררים הדבר מקשה על הצרכן להשוות מחירים בין בשר קפוא לבשר קפוא שהופשר מה שמוביל לכך שבפועל הבשר הקפוא המופשר לצרכן נמכר במחיר גבוה משמעותית מזה של הבשר הקפוא. לדברי גייפמן הבשר המופשר מקפוא והבשר הקפוא הינם שני מוצרים שונים לגמרי. עצם ההפשרה המבוקרת ואריזה בוואקום, גורמים לשדרוג של מרקם הבשר ולכן מעלים את מחירו.

גייפמן מוסיף: "ההחלטה להוציא את הבשר המופשר מהקצביה עלולה להביא לחיסול קו מוצרים שלם ממנו נהנים הצרכנים. כיום  באפשרותנו לקנות בשר מופשר באיכות טובה ובמחיר זול בהרבה מזה של הבשר הטרי, שלרוב גם עבר יישון (שיפור המרקם), לפי נתחים ספציפיים שהצרכן מבקש מהקצב. אם יועברו מוצרי הבשר המופשר למקרר ליד הבשר הקפוא, באריזה מוכנה מראש, הדבר פשוט יפגע חד משמעית בצרכנים.

חברת Pro Solv עוסקת בתחומי המיקרוביולוגיה, הנדסת מזון וטכנולוגיית מזון ומתמחה בפתרונות לאירועים ומשברים בתעשיית המזון, בכל שלבי תהליך הייצור- החל מחומרי הגלם, תהליך הייצור, האריזה וחיי המדף של המוצר.  הצוות המקצועי של פרוסולב מסייע לגורמים מקצועיים בחברות בתחום המזון לאתר כשלים ובעיות מהותיות בתהליכי הייצור ולהטמיע פתרונות למניעתם. החברה שמה לה למטרה להיות גוף אובייקטיבי ומקצועי לקידום, טיפול ומניעת בעיות איכות בתעשיית המזון והחקלאות, על בסיס הידע המקצועי הרחב ביותר והאמצעים הטכנולוגיים העדכניים ביותר. בחברה מועסק צוות בעל ידע וניסיון רב בתחומי הנדסת מזון, טכנולוגיות מזון ומיקרוביולוגיה ובנוסף מפעילה החברה מעבדה מקצועית לצורכי מחקר ופיתוח ייעודיים, בניהולו של ד"ר אריאל מעוז, מיקרוביולוג בכיר.

מחקרים חדשים מצביעים על פעילות של הלבלב אצל סוכרתיים מסוג 1

עד כה, החוקרים חוקרים בעולם הסוכרת סברו כי תפקוד הלבלב ביצירת האינסולין אצל סוכרתיים מסוג 1 מסתיים כעבור אומדן של שנתיים. החודש פרסם  ירחוןDIABETOLOGIA  שני מחקרים חשובים שהראו כי לא כך הדבר. המחקרים בדקו  יכולת הפרשת אינסולין על ידי מדידת החלבון   C PEPTIDE,שהוא חלק ממולקולות האינסולין ובאמצעותו ניתן למדוד את יכולת תפקוד תאי הבטה של הלבלב.

במחקר, בו השתתפו כ-74 מתנדבים שאובחנו בגיל ממוצע של 16 שנה עם משך מחלה של 30 שנה בממוצע, נמצא כי כמויות קטנות של אינסולין עדיין קיימות אצל כ-73% מהמשתתפים.

המחקר למעשה בדק את יכולת פעילות הלבלב באמצעות העמסת אוכל מעורב (Mixed Meal), המכיל כמות פרופורציונאלית של גלוקוז, חלבון ושומנים.

מחקר אחר באותו המגזין, בדק כיצד יתכן כי הלבלב חוזר לפעילות לאחר פרק זמן ארוך כל כך. התשובה לכך טרם פוענחה, אך יתכן כי חלק מהתאים "מתחמק" או מוגן בפני ההתקפה האימונולוגית שגורמת להרס תאי הלבלב בסוכרת מסוג 1, או שלאורך הזמן נוצרים תאים חדשים.

השלכותיו הקליניות והתפתחות סיבוכים מאוחרים של מחקר זה עדיין לא ברורים. כמו גם, האם אנו יכולים לטפל באותם תאי בטא המייצרים אינסולין, ולחזקם בעזרת תרופות פרמקולוגיות דוגמת  תרופות מקבוצת האינקרטינים.

בנוסף, לא ידוע האם הטיפול האינטנסיבי בסוכרתיים מסוג 1 בתחילת מחלתם יכול להשפיע על כך שיחיו תקופה ארוכה יותר. בימים אלו, מתבצע בישראל מחקר על טיפול משולב של אינסולין ואגוניסט של 1 GLP, היכול להביא גם כן להארכת תפקודם של תאי בטא המייצרים אינסולין ולהשפעה על סיבוכים מאוחרים.

הכותב הוא פרופ' משה קרפ, אנדוקרינולוג מומחה לסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת, והיועץ הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים בישראל.