לדברי עמי אראל, ההתאוששות העולמית נמוכה מהתחזיות. שיעורי האבטלה הגבוהים בעולם ממשיכים להכביד על המשך ההתאוששות, גם סיומן של תוכניות הסיוע הממשלתיות שנועדו להאיץ את הכלכלות והקיצוצים התקציביים הנדרשים בכלכלות הגדולות בעולם לצורך הקטנת הגירעונות הממשלתיים, כל אלו יאטו את קצב הצמיחה העולמי ואת קצב גידול הסחר העולמי.
כמו כן, ניכרת מגמת התיסוף בשער החליפין הריאלי של השקל מול סל המטבעות של המדינות העיקריות עימן סוחרת ישראל בכ- 15% בהשוואה לממוצע ב 2007. אראל קרא להמשך המאמץ המוגבר ולמיקוד בשווקים הצומחים באסיה ובאמריקה הלטינית הנהנים משעורי צמיחה גבוהים. זאת כדי לאפשר צמיחה ביצוא הישראלי על רקע ההאטה העולמית.
מניתוח נתוני יצוא הסחורות ללא יהלומים שערך מכון היצוא ל 12 יעדי היצוא המובילים של ישראל במחצית הראשונה של 2010 עולה כי ברזיל מדורגת במקום הראשון בשיעור הגידול הגבוה ביותר של יצואנים - 19% ובסה"כ 47 חברות נוספות. סך היצוא לברזיל בתקופה זו הסתכם בכ 452 מיליון דולר גידול של 75% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. אחריה, במקום השני דרום קוריאה –עם 18% גידול ובסה"כ 58 חברות נוספות. סך היצוא לדרום קוריאה במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ 443 מיליון דולר, גידול של 31% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. הודו מדורגת במקום השלישי -עם 14% גידול ובסה"כ 58 חברות נוספות. סך היצוא להודו הסתכם בתקופה זו הסתכם בכמיליארד דולר – גידול של 105% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
סין מדורגת במקום הרביעי עם 13% גידול ו 62 חברות נוספות. סך היצוא לסין בתקופה זו הסתכם בכ 763 מיליון דולר, עלייה של 117% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
לדברי אראל "השווקים המתעוררים מציגים שיעורי צמיחה גבוהים ואנו יודעים שגידול בנתוני יצוא דורש גידול במספר היצואנים. מכון היצוא ממלא תפקיד בסיוע לאותם יצואנים לחדור לשווקים אלו במסגרת תוכנית שביט בשיתוף עם משרד התמ"ת. התוכנית מופעלת בסין, הודו וברזיל בדגש על פיתוח עסקי של החברות, יצירת הזדמנויות עסקיות רלוונטיות ואיכותיות עבור היצואנים וכל זאת מתוך מטרה למקסם את פוטנציאל הייצוא לאסיה ולדרום אמריקה. בשנת 2011 צפוי מכון היצוא להרחיב את תוכנית שביט למקסיקו ולדרום קוריאה. "
עם זאת, התריע אראל מפני תחרות הולכת וגוברת עימה מתמודדים היצואנים הישראליים בשווקים הבין- לאומיים. לדבריו, הדרך להתמודד עם תחרות זו מחייבת השקעה בתשתיות חינוך וביישום תוכניות להרחבת שיעור המשתתפים בכוח העבודה במשק.