כלים

לאחר שבשבועות האחרונים עסקנו בנושאי גירושין, מזונות והסדרי ראיה, השבוע נעסוק ב"המדריך לגירושין" בחלוקת רכוש. מאחר ויש שוני בפסיקה בין זוגות שנשאו עד ליום 1/1/1974, וזוגות שנשאו לאחר מכן, יוקדשו לנושא 2 מאמרים נפרדים. המאמר היום יעסוק בחוק יחסי ממון, שהוא ההסדר הרכושי החל על זוגות שנשאו לאחר 1/1/1974

הסבר אודות חלוקת רכוש:

סוגיה חשובה ביותר במסגרת הליכי הגירושין, הינה חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

בסוגיה זו מתעוררות לעיתים קרובות מספר מחלוקות, כגון מהו הרכוש המשותף, מתי יש לחלק אותו, כמה אמור כל בן זוג לקבל וכו'. ככלל, זוגות אשר נישאו מיום 1/1/1974 ואילך, כפופים לאמור בחוק יחסי ממון בכל הנוגע לאופן חלוקת הרכוש ומועד החלוקה. חוק זה יחול במידה והצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת.

מהו היום הקובע?

בהתאם למועדים השונים הקבועים בחוק, ולעיתים עוד קודם לגירושין ממש ( לדוגמה במקרה בו הצדדים פרודים זמן רב), ניתן לחלק הרכוש המשותף אותו צברו הצדדים במהלך הנישואין, ועד למועד אותו יקבע ביהמ"ש כמועד ממנו חלה הפרדה בין הצדדים. ( ביהמ"ש מכנה מועד זה כ"מועד הקובע).

כיצד אמור להיות מחולק הרכוש, ומתי?

החוק קובע כי בעיקרון, במקרה של גירושין, הנכסים אשר נצברו ע"י בני הזוג במהלך הנישואין עד לאותו מועד קובע - יחולקו באופן שווה במסגרת איזון משאבים. יובהר כי החלוקה הינה בזכויות ובחובות ביחד. בן הזוג אינו יכול ליהנות מהכספים שנצברו בלבד, ועליו להשתתף גם במחצית החובות המשותפים שנוצרו.

לשם דוגמה, נניח והצדדים נשאו ביום 1/1/2000, והבעל עזב הבית ביום 1/1/2010, ומאז לא שב אליו, והצדדים החלו בהליכים משפטיים.

במקרה כזה, יכול ביהמ"ש לקבוע כי מועד העזיבה הינו המועד הקובע, שכן מאותו יום גרו הצדדים בנפרד, והחלה הפרידה בפועל. לכן, כל הרכוש שצברו בני הזוג עד תאריך זה הינו משותף, וכל מה שנצבר החל מיום 1.1.2010, הינו בבעלות בלעדית של מי שצבר אותו.

ביהמ"ש יבחן מהו הרכוש אותו צברו הצדדים החל מיום 1/1/2000 ועד ליום 1/1/2010 ועשוי להיעזר באיש מקצוע לשם כך. ככלל, על רכוש זה להתחלק באופן שווה בין הצדדים. במקרים מיוחדים, ביהמ"ש רשאי לקבוע יחס חלוקה שונה, לדוגמה 60% לאישה ו40% לבעל, ולא 50% לכל צד.

נכסים שאינם משותפים:

חשוב לציין כי קיימים נכסים שאינם משותפים ולכן בדרך כלל ( ולמעט מקרים מיוחדים) לא יתחלקו בין בני הזוג, שכן לא מדובר בחלק מהרכוש המשותף אותו צברו הצדדים יחד.

נכסים אלו קבועים בחוק, והם:

1. נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג, או שהיו בבעלות אחד מהצדדים קודם לנישואין. הם יישארו בד"כ בבעלות הבלעדית של מי שקיבל אותם, שכן הם אינם משותפים.

2. קצבה/גמלה/פיצויים להם זכאי רק אחד מבני הזוג. הם יישארו בד"כ בבעלות הבלעדית של מי שזכאי להם, שכן רק לו הזכות לקבלם.

3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יחולקו- כאשר בני הזוג ערכו הסכם בכתב וקבעו כי נכסים מסוימים לא יחולקו במסגרת איזון המשאבים.

חשוב לציין כי למרות האמור בחוק, במקרים מסוימים, במסגרת תביעה רכושית, ניתן לדרוש קבלת למעלה ממחצית מהרכוש המשותף, או קבלת חלקים מרכוש שלא אמור להיות משותף, כמו דירה שקנה בן הזוג השני עוד קודם הנישואין.

לצורך כך יש לפנות לעו"ד מתמחה בתחום אשר יבחן את נסיבות המקרה, ויבדוק האם קיימת הצדקה לכך, שכן ביהמ"ש נוהג לפסוק כך רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות.

הכותב הוא עו"ד אריאל דרור המתמחה בדיני משפחה וירושה. משרד עוה"ד דרור הינו משרד בוטיק לדיני משפחה, הפועל מזה למעלה מעשור. עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים תחומים מגוונים לרבות הסכמי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, וצוואות וירושות. כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS