חדשות בטחוניות

תכנית חירום חדשה בסך 5 מיליון דולר אושרה ב-2 באפריל, 2020, על ידי הבנק העולמי כדי לסייע לגדה המערבית ולעזה לתת מענה לצרכים בריאותיים דחופים כתוצאה ממגפת ה- COVID-19.

ההסכם החדש קובע לוח זמנים מעודכן בנוגע לעמידת מערכת הביטחון במועדי הפינוי שהוסכמו. בין היתר, ההסכם החדש מסדיר את השלמת פינוי 'קרן הקריה' בת"א ואת לוחות הזמנים לפינויים של כ-10 אלפים דונמים ממחנות צה"ל במרכז הארץ

אלוף מיל' גדעון שפר, יו"ר מפלגת "אחי ישראלי" ומועמדה לכנסת (במקום השני ברשימה אחרי נשיאת המפלגה, עדינה בר שלום): "בשנה שעברה השתחררתי אחרי 52 שנות שרות סדיר ומילואים. לאורכן, תפיסת העמימות של מדינת ישראל עמדה במבחן המעשי באופן שוטף. לאחרונה אני עד לשימוש שעושה רוה״מ, ולא רק הוא, בארועים מבצעיים לצרכי תעמולת בחירות".

תנועת הפדרציה הגישה לרשות הפלסטינית את הצעתה לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים: "ישראל והרשות הפלסטינית צריכים לפתוח בדיון פנימי ובמשא ומתן מדיני, רציני וענייני בתוכנית לכינון פדרציה בשטחי מדינת ישראל והגדה המערבית". כך כתב אתמול (א') מייסד ויו"ר תנועת הפדרציה, עמנואל שחף, במכתב לשר החוץ הפלסטיני ריאד אל מליכי ולממונה על המו"מ עם ישראל ברשות, סאאב עריקאת. המכתב מצורף באנגלית ובערבית.

תוכנית הביטחון העירונית של איתי סהר, המועמד לראשות עיריית אשקלון, הוצגה השבוע בפני הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר יעלון בעת ביקורו של יעלון באשקלון. התוכנית קוראת להקמת מערכת לניהול אירועים בעצימות משתנה, קבינט ביטחון עירוני ומערכת "עיר חכמה" ולשיפור התיאום בין הכוחות השונים בעת חירום, לצד השקעה ארוכת טווח בתשתיות עירוניות. יעלון: "התנהלות העירייה היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם מצבי חירום". סהר: "מענה מיידי לאחר עימותים איננו מספיק, צריך לחזק את החוסן החברתי והכלכלי של אשקלון".

צה"ל החל במדיניות חדשה בשטחים הכבושים בבקעת הירדן: החרמת רכבים לתושבים הפלסטינים של הבקעה. השבוע הוחרמו עשרות טרקטורים ומכוניות ביישובים ברדלה, עין אל חילווה ועטוף שבבקעה. בעליהם הפלסטינים של חלק מהרכבים קנו אותם מישראלים. כך מגלה המעקב של מתנדבות ארגון מחסום watch. המעקב של פעילות מחסום watch מעלה שאלות קשות בדבר הצורך בהחרמת הרכבים וחושף אלימות שחיילי צה"ל מפעילים בחלק מהמקרים במהלך ההחרמות.

הבנק העולמי פרסם היום דו"ח הקורא לחזון חדש עבור המשק הפלסטיני שיכול להגדיל את הצמיחה לממוצע של 7% בשנה. בעודו מכיר בחשיבות המכרעת של הסדר מדיני טוען הדו"ח כי נקיטת אמצעים מסוימים בטווח הבינוני יכולה ליצור תחומים חדשים של פעילות כלכלית, למשוך השקעות פרטיות, ליצור מקומות עבודה ולשפר את רמת החיים באופן משמעותי.