לפי הנתונים המרוכזים בסרטון הסברה חדש שהופק על ידי הבנק העולמי, כיום פועלות במרבצי המינרלים היקרים של ים המלח רק חברות ישראליות וירדניות, ולעסקים פלסטינים אין אפשרות לעשות זאת. דו"ח הבנק העולמי קובע שאם עסקים פלסטינים היו יכולים להפיק מינרלים מים המלח, הם היו מגדילים את התמ"ג הפלסטיני ב-918 מיליון דולר - תוספת של 9% לתמ"ג הפלסטיני ביחס לזה של שנת 2011. בנוסף, חברות פלסטיניות היו יכולות לפתוח בתי מלון ואתרי נופש על שישה קילומטרים לפחות מחופי ים המלח שבשטחי C. בבנק העולמי מעריכים שתעשיית המלונאות הפלסטינית הייתה מוסיפה לכלכלה הפלסטינית בתסריט כזה 126 מיליון דולר נוספים.
עוד קובע הדו"ח כי אם חקלאים פלסטינים היו מקבלים גישה לקרקעות ולמקורות המים שבשטח C – שמהווים את רוב הקרקעות ומקורות המים בגדה המערבית – הם היו יכולים להוסיף לכלכלה הפלסטינית 704 מיליון דולר בשנה – תוספת של 7% לתמ"ג הפלסטיני ביחס ל-2011.
במידה וחברות פלסטיניות היו יכולות לכרות אבן ממחצבות בשטח C – שמהוות את רוב המחצבות בגדה – תעשיית הכרייה והחציבה הפלסטינית היית מוכפלת ומוסיפה לכלכלה הפלסטינית 241 מיליון דולר. ענף הכרייה והחציבה הוא ענף הייצוא הגדול ביותר של הרשות, ולפי דיווחי הבנק העולמי, הוא נמצא כיום במשבר בשל אי יכולתו לפתוח מחצבות חדשות.
עוד מעריכים בבנק העולמי כי אם יזמי נדל"ן פלסטיניים היו יכולים לבנות בשטח C, מחירי הדיור ברשות היו יורדים בכ-24%, מה שהיה מגדיל את הביקוש לבתים חדשים ומגדיל את הפעילות בענף הנדל"ן באופן שהיה מוסיף לכלכלה הפלסטינית 239 מיליון דולר נוספים.
גישה לשטח C הייתה מאפשרת לחברות טלקום פלסטיניות לבנות רשת G3 יעילה, שהן מתקשות לבנות כיום. שדרות תשתיות הטלקום הפלסטיניות היה מוסיף לכלכלה הפלסטינית 48 מיליון דולר.
בבנק העולמי מעריכים כי הגדלת הפעילות הכלכלית והתמ"ג, ביחד עם רפורמות בניהול הרשות עשויות להגדיל את התמ"ג הפלסטיני בכ-35%, לצמצם את חובות הרשות בכ-50%, להקטין את היקף האבטלה והעוני ולהעלות את רמת החיים של תושבי הרשות
שטחי הגדה המערבית מחולקים מאז הסכמי אוסלו לשלושה חלקים: שטח A, שכולל את הערים הגדולות ונמצא בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית; שטח B, שכולל עיירות וכפרים ונמצא תחת שליטה ביטחונית של ישראל וניהול אזרחי של הרש"פ; ושטח C, שכולל 61% מהגדה המערבית ומורכב מכפרים פלסטיניים קטנים, התנחלויות ישראליות ושטחים פתוחים ונמצא בשליטה ישראלית. לפלסטינים מהרש"פ אין גישה לשטח C ללא תהליך יקר וארוך של קבלת אישורים, למרות שהסכמי אוסלו קבעו כי הוא אמור לעבור לשליטה פלסטינית עד שנת 1997. הנתונים הכלכליים נאספו ע"י בנק העולמי, שבדק מה יקרה לכלכלה הפלסטינית במידה והפלסטינים יקבלו גישה לשטחי C ויוכלו לבצע שם פעילות כלכלית.
