חברי גרעין הנוער העובד והלומד התבקשו לפני כמעט 8 שנים – על ידי התנועה הקיבוצית – לעלות לקיבוץ חנתון על מנת לחזקו ולשקמו במודל של "קיבוץ-מחנכים" המשלב ענפי חינוך וחקלאות. חברי תנועת הבוגרים של הנוע"ל ("דרור ישראל") הקימו ושיקמו בהצלחה, במודל זה, רק בעשור האחרון, את הקיבוצים "אשבל" ו"רביד"

כלים
כיום, על צווארם של 22 חברי הגרעין (גילאי 28-30) מתהפכת חרב הגירוש - רשם האגודות השיתופיות הוציא לבוגרים צווי פינוי מביתם. הסיבה: מכירת בתים ושיווק מגרשי הקיבוץ לגורמי חוץ.

תמר צרפתי, חברת גרעין הנוע"ל בחנתון: "השתמשו בנו במשך 8 שנים לשמור על הנחלות ואמצעי הייצור של הקיבוץ ועכשיו, כשלא צריך אותנו, זורקים אותנו לרחוב. מדוע שבמועצה אזורית, עמק יזרעאל, לצד היישובים הקהילתיים לא יתקיים גם קיבוץ-מחנכים אחד, התיישבות חינוכית-ערכית המקיימת דיאלוג וקשר עם האזור כולו – יהודים וערבים, נוער לומד ועובד, בעיר ובכפר?" ומוסיפה תמר, "אף אחד כבר לא רואה ערך למעשים כמו שלנו, כולם מבינים רק את שפת הכסף".

"חנתון איננו מקרה פרטי" אומר אורי מתוקי, חבר קיבוץ אשבל ומלווה גרעין הנוע"ל בחנתון "חנתון מהווה תקדים מסוכן עבור כל ההתיישבות השיתופית בישראל. אם תקדים חנתון יעבור, הוא יהפוך לדגם ולדרך המלך לחיסול האגודות השיתופית-חקלאיות לצורך התעשרות מקרקעותיהן – על ידי יזמים, חברות קבלן, ומשרדי עוה"ד".

ב-2006 העביר רשם האגודות, עו"ד אורי זליגמן (23 שנים בתפקיד) את הקיבוץ לניהולו באמצעות אינסטנציה משפטית ("מפרק-מפעיל"). המטרה הראשונית היתה, לשקם את הקיבוץ על ידי עקיפת אסיפת 5 משפחות ותיקים שמנעו כל קליטה לקיבוץ, וקליטת חברי הנוע"ל לחברות. אלא שב-2008 החליט רשם האגודות לאשר למפרק-מפעיל להוציא לשיווק את בתי המגורים וקרקעותיו של הקיבוץ. לפני 4 חודשים הוציא רשם האגודות צווי פינוי לחברי הנוע"ל מביתם על מנת להשלים את פרויקט הפיכתו של חנתון – מקיבוץ – לעסקת נדל"ן.