האוכלוסיה החלשה מתעוררת. היא עדיין חלשה, היא עדיין מוחלשת, אבל היא לא מוכנה יותר לשתוק. בימים אלו מופץ מכתב ברשת: נשים וגברים פונים לביבי ומופז ודורשים למנות שרת רווחה לא על פי שיקולים קואליציוניים, ולא על פי שיקולים של שמור לי ואשמור לך, אלא, לשם שינוי, מסיבות עניניות: מי יודע לעשות את העבודה? מי מוכן להטות אוזן? המכתב לא מסתפק בדרישה הזו, אלא הוא גם מציין את שמה של שרת הרווחה הבאה: אישה שעוד טרם מינוייה לכנסת הייתה כר הדמעות של האוכלוסיה החלשה, של האזרחים הפשוטים, לא של העמותות המדושנות, ולא של הלוביסטים בשכר ולא בשכר - חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה)

כלים

זה לא מקרה שהפונים בחרו דווקא להעלות את שמה של שמאלוב-ברקוביץ', ולא נגיד את למשל, שי חרמש, או אורית זוארץ (מי זו בעצם? ידעתם שיש חברת כנסת כזו?) מוקד הפעילות של שמאלוב-ברקוביץ' מאז הכנסה לכנסת היה הרווחה.

היא עסקה רבות בביטוח הלאומי, בזכות הילדים לקשר עם הוריהם, בחזקת הגיל הרך, בתלונות שווא, ועוד. היא גם בקיאה בנושא היטב. ראשי אוניברסיטת בר-אילן שקיבלו ממנה מכתב, נדהמו לגלות התייחסות מדעית פרטנית לכל המחקרים האחרונים, שמות של חוקרים בארץ ובחו"ל, ציטוטים מהעבודות האחרונות. חברים בסנאט של בר-אילן, חוקרים מכובדים בזכות עצמם, סיפרו שבזכות מכתבה של שמאלוב-ברקוביץ' הם עלו על ניסיון להונאה מדעית.

עבור רוב הפוליטיקאים משרד הרווחה, או בשמו הישן יותר "משרד הסעד", לא היה אף פעם החלום הרטוב. קרש קפיצה במקרה הטוב. פרס ניחומים במקרה הרע. עבור מי שקיבל את ה"פרס" הזה, הכהונה במשרד הרווחה התגלתה כסיביר פוליטית. בכלל לא ברור שיוליה שמאלוב ברקוביץ' שמחה על העלאת שמה בהקשר זה. מי שדיבר על נחשים בקריה, בכלל לא הכיר את העקרבים והפיראנות של משרד הרווחה. ושאמלוב-ברקוביץ' יודעת בדיוק מה קורה שם.

כששואלים אותה, היא אומרת שהיא רוצה להיות שרת המשפחה, לחזק את הערכים, את ערכי המשפחה. לא שרת הרווחה. אבל זהו, שבישראל אין משרד לענייני משפחה.

בקורסים לפוליטיקה ישראלית בפקולטות למדעי המדינה מסבירים ששר הסעד היה התפקיד שהקואליציות של מפא"י נתנו למפד"לניק או למפ"מניק המחמד שלהם. זו היתה המשבצת הכי ריקה בממשלה: אף אחד לא הרגיש, ולאף אחד לא היה איכפת אם יש שם מישהו. כאשר לא היה מזרחי/מפד"לניק/מפ"מניק שיעשה זאת, ראש הממשלה היה הפקק שסתם את החור הזה, לא כי זה היה חשוב למישהו - פשוט החוק קובע שצריך שיהיה שר סעד.

אם שר הסעד היה חכם, הוא השתדל לצוף מעל הפיראנות ששוחות בבריכות של משרד הרווחה. אם הוא היה טיפש, הוא ניסה להכניס את היד למים, ואחרי הנשיכה הראשונה הוא היה פתאום חכם.

גם עכשיו המצב אינו שונה. מאז פרשה סיעת העבודה המצומקת מהממשלה, נשאר תפקיד שר הרווחה מיותם. ביבי מינה לתפקיד את כחלון. אבל, מהר מאוד התברר שהנחרצות של כחלון שהתגברה על חברות הסלולר האדירות, נכשלת במשרד הרווחה. הפקידות שם חזקה מדי, יותר מדי שנים התרגלו במשרד הרווחה לעשות מה שהם רוצים.

"כדאי שכחלון יחשוב על מה שקרה לבניזרי..." לוחשים שם בציניות במסדרונות, תוך שהם רומזים לקדנציה הנכחית של בניזרי בשירות בתי הסוהר. משה כחלון הבין את המסר: החמאה הפוליטית מרוחה על פרוסת הלחם של מלחמה בחברות הסלולר, לא בקרבות מול מוטי וינטר ושות'!

המצב הזה היה נוח לכולם, חוץ אולי מהאוכלוסיה החלשה שנזקקה לשירותי משרד הרווחה - המשפחות במצוקה שנתונות לחסדה של פקידת הסעד או העובדת הסוציאלית התורנית, שאולי שכחה שהחוק שהיא פועלת בשמו, נקבע על ידי האזרחים ולמען האזרחים. הפקיד שהתרגל שהוא לא כפוף לשר. אז מה אם השר נבחר על ידי האזרחים, והוא צריך לפעול למען האזרחים. אנחנו במשרד הרווחה יודעים טוב יותר!

הפניה המשותפת הזו כבר צברה מאות חותמים, אשר רובם הוסיפו גם כמה מילים משלהם: "חשוב מאוד שיוליה תתמנה לתפקיד", כותב אחד החותמים. "אין מתאימה או מתאים ממנה", אומר אחר. "הגיע הזמן שהדברים במשרד הרווחה יהיו קלים ולא מסובכים", אומרת אחת החותמות. "מקווה שתעשו את הבחירה הנכונה: למנות לתיק הרווחה את חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'" דורש אחר. "מעל הכל חשוב לקדם את החוק נגד אפליית אמהות חד-הוריות, ולאפשר לנו לצאת לעבוד", כותבת אם חד-הורית.

רשימת החותמים אינה מצוייה בשלב זה ברשת - אבל המכתב המשותף מופץ כבר ברשתות החברתיות, ומי שיודע לחפש שם, מוצא. המכתב גם מועבר מתיבת דואר אחת לאחרת. רבים מהחותמים מפחדים. אולי אין להם ממה לפחד. אבל זו טיבה של האוכלוסיה החלשה - הם מפחדים! הם סבלו המון וראו הרבה בחיים. אבל, אם יש דבר שהם מפחדים ממנו יותר מכל, זו נקמת המנגנון והביורוקרטיה- העריצות של הפקידות.

אף אחד במשרד הרווחה לא רוצה שתבוא שרה חדשה, אשה עם מטאטא גדול, אקונומיקה ומי אש. אישה שמכירה את הנושאים היטב. החותמים מפחדים שאם שמם יתפרסם באינטרנט, יתנקמו בהם. אולי אם יוליה שמאלוב-ברקוביץ' תהיה שרת הרווחה, לא יהיה לאוכלוסיה החוששת והחלשה הזו, שסוף סוף מעזה להשמיע את קולה, יותר ממה לפחד.

הכותבת היא גליה לויה, אם לשני ילדים מקסימים

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS