השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ליו"ר 'חיפה כימיקלים':"לא יעלה על הדעת שמפעל כמו חיפה כימיקלים, שזיהם במשך עשרות שנים את נחל הקישון וראה בו תעלת ביוב לצרכיו, יתנער מאחריותו הבסיסית, ויסרב להשתתף בעלויות שיקום הנחל."

כלים

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה השבוע ליו"ר חיפה כימיקלים, מר ג'ולס טראמפ ודרש את התערבותו המיידית בסירוב הנהלת החברה בארץ לממן את חלקה בעלויות פרויקט ניקוי קרקעית נחל הקישון.

סילוק המזהמים מקרקעית נחל הקישון הוא חלק הכרחי מתוכנית כוללת שמקדם השר להגנת הסביבה, להפיכת נחל הקישון לפארק מטרופוליני פתוח לציבור, תוך שיקום המערכת האקולוגית העשירה הנמצאת בנחל. המשרד להגנת הסביבה נערך להוצאה וטיפול במשקעים המזהמים שהצטברו בקרקעית הנחל ומונעים את המשך שיקומו.

פניית השר ארדן, ליו"ר הדירקטוריון, מר טראמפ, נבעה מסירובו של מנכ"ל החברה בארץ, מר נדב שחר, לממן את החלק היחסי של 'חיפה כימיקלים' בסך 28 מיליון ₪, בפרויקט סילוק המזהמים מקרקעית הנחל .

השר ארדן :" המפעל גרם במשך שנים לזיהום חמור ולהרס המערכת האקולוגית של הקישון והפך את הנחל לערוץ ביוב פתוח הזורם למפרץ חיפה. סירובה של החברה לממן את חלקה בפרויקט הניקוי מעכב ומסכן את המשך שיקומו של הנחל".

חישובים שנערכו עבור רשות נחל הקישון מראים כי מפעל 'חיפה כימיקלים' גרם, במהלך שנות ה- 90' ל 80% מהזיהום במתכות ממנו סובל הקישון, זיהום שעל פי בדיקת המשרד קיים עד היום במשקעים שבקרקעית הנחל.

העלות המשוערת לפרויקט פינוי הקרקעית המזוהמת נאמדת בכ 200 מיליון ₪. הוסכם במהלך מגעים בין כלל הגורמים על מפתח עלויות להשתתפות במימון הפרויקט לפיו המפעלים המזהמים ישלמו 60%, המדינה 30% והרשויות הגובלות בנחל 10%.

'חיפה כימיקלים' היא החברה היחידה מבין המפעלים שטרם העבירה את התחייבותה למימון הפרויקט. תשלובת בתי הזיקוק כבר מסרה התחייבות על סך 90 מיליון ₪, והרשויות המקומיות התחייבו להשתתף ב- 20 מיליון ₪.

בנחל הקישון קיימים כ- 660,000 מ"ק של משקעים מזוהמים ,חלקם, כ- 200,000 מ"ק נחפרו בשנות התשעים והונחו על גדות הנחל וחלקם רובץ בקרקעית הנחל. המזהמים מורכבים בעיקר משרידי דלקים (פחמימנים) שהוזרמו מתעשיות בתי הזיקוק, ומזהמים נוספים כגון: חנקן ומתכות כבדות.

במסגרת התוכנית לשיקום הקישון יצאה לפני כארבעה חודשים משלחת בראשות המשרד להגנת הסביבה בה השתתפו: נציגי רשות ניקוז קישון, רשות נחל קישון, התאחדות התעשיינים, משרד החקלאות, מתקן טיהור שפכים חיפה וארגונים סביבתיים.

המשלחת ביקרה במספר מדינות באירופה ובחנה שיטות שונות לטיפול במשקעים המזוהמים בנחל הקישון, ביניהם: יעילות הטיפול באמצעים ביולוגיים (על ידי חיידקים, בדומה לתהליך קומפוסטציה) בשרידי הדלקים והמשקעים המזוהמים בנחל.

לפני כשבועיים ולאחר עבודה מאומצת בתנאי שדה מורכבים (באמצעות קידוחים על גבי רפסודה ייעודית שהוקמה לצורך כך) הסתיים שלב דיגום קרקעית הנחל. לאחר קבלת תוצאות המעבדה מדגימות אלה יימשך תכנון הוצאת הקרקעית מהנחל והטיפול בה.

בארגון מגמה ירוקה אומרים על התחמקות 'חיפה כימיקלים' להשתתף בשיקום הקישון: "תושבי חיפה שילמו לאורך השנים מחיר כבד על הפעילות של מפעל חיפה כימיקלים- שמתייחס לחיפה ולתושביה כאל פח הזבל שלו. לא מספיק שהמפעל מחזיק במיכל האמוניה, המסכן אותנו ועשוי להביא בשעת חירום למותם של מאות אלפי בני אדם- אלא שהמפעל גם אינו מתבייש להתחמק מאחריות לנזקים שהוא גורם לקישון. מפעל כזה, המצפצף על בריאותם ובטחונם של בני אדם, אינו ראוי לשבת באיזור מוקף אוכלוסייה ואינו ראוי להמשיך לקבל היתר עבודה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS