ב-16 שנות כהונתו של ח"כ פרופ' ברוורמן כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון נבנו בה 25 מבנים חדשים, בתכנונם של בכירי האדריכלים בישראל. כך נמסר ביום העיון "הקמפוס האוניברסיטאי והעיר" שהתקיים ביום שלישי (1.3.2011), לרגל הוצאת הספר "מחזון למציאות-אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006"
"ישראל צריכה אנשים עתירי ניסיון בתחום הכלכלי והחברתי, כדי ליצור עתיד טוב יותר למעמד הביניים, שכוחו הולך ונשחק במדינה. כל חיי פעלתי להקמת פרויקטים ותרומה לקהילה. ניסיוני הרב והצלחתי בנגב יאפשרו לי לעשות זאת ברמה הלאומית לטובת כל המגזרים בחברה הישראלית - לא ארפה כי אני יודע שזו הדרך היחידה והיא תסחוף אחרי רבים בציבור". כך אמר ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, ביום העיון "הקמפוס האוניברסיטאי והעיר", שהתקיים ביום שלישי (1.3.2011), לרגל הוצאת הספר "מחזון למציאות-אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006".
האירוע, שהתקיים באוניברסיטה, הוקדש לפועלו של ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן כנשיא האוניברסיטה לשעבר והשתתפו בו, בין היתר, ראשי הערים יונה יהב (חיפה) צבי בר (רמת-גן) רוביק דנילוביץ' (באר שבע) וכן בכירי האדריכלים בישראל.
"רק אם נקדם מאבק לביסוס שוק תחרותי בשילוב הקצאת תקציבי ממשלה ראויים להשקעות בחינוך, בהשכלה הגבוהה וברווחה נצליח להתגבר על אי שוויון והפערים החברתיים. אם לא- מעמד הביניים יקרוס, לסטודנטים ולצעירים לא יהיה עתיד ואנו נתפורר לחלוטין כמדינה", הדגיש ברוורמן.
ראש עיריית באר שבע, בדומה לעמיתיו ראשי הערים, פרגן לברוורמן והרעיף עליו שבחים רבים. "המחזאי האירי ג'ורג' ברנרד שאו אמר: 'אנחנו צריכים יותר משוגעים, כי תיראו לאן השפויים הביאו אותנו'. שאו בוודאי התכוון לאנשים כמו אבישי ברוורמן, שהוא משוגע תרתי משמע. שכן, המדינה הזו לא הייתה מתקיימת ללא משוגעים כמוהו". אמר דנילוביץ'.
יושב הראש הועד המנהל של האוניברסיטה, עו"ד יאיר גרין, ציין כי ב-16 שנות כהונתו של פרופ' ברוורמן כנשיא האוניברסיטה נבנו בה לא פחות מ-25 מבנים חדשים, בתכנונם של אדריכלים בולטים בישראל ובהם עדה כרמי-מלמד, ברכה ומיקי חיוטין ואחרים. בדברי ההקדמה לספר, בעריכת בני הזוג חיוטין, נאמר,בין היתר, כי בשנות כהונתו כנשיא, תוך שהוא משלב חזון עם מעשה, פעל ברוורמן בתנופה ובנחישות לפיתוח מואץ של האוניברסיטה ברמה האקדמית ובתשתית פיסית.
"פיתוחם של הקמפוסים בבאר שבע, בשדה בוקר ובאילת, הגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיית הנגב כולה. גיוס מיטב הכוחות האקדמיים הביא לפריחה מדעית, שהגבירה את הביקוש ללימודים בקרב ציבור הסטודנטים המצטיינים מכל רחבי הארץ...ההשקעות בתשתיות אנושיות, פיסיות ומדעיות לצורך הישגים אלה היו עצומות. נבנו תחנת רכבת וגשר, המקשר את תחנת הרכבת אל הקמפוס, שהפכו את האוניברסיטה לנגישה מבחינה תחבורתית. נבנו מעבדות חדישות, מגורים נוחים לסטודנטים, כיתות לימוד וחדרי מנהלה, כל זאת תוך הקפדה על איכות הסביבה".
עוד סיפר ברוורמן כי כאשר נכנס לתפקידו כנשיא האוניברסיטה, הקשיים היו רבים: "רק מעטים האמינו שניתן לעשות את המהפכה עליה חלמתי. למרות הריחוק מהמרכז, קירבתי את הנגב לתל אביב ובניתי אוניברסיטה חזקה המבוססת על מצוינות ומעורבות אזרחית, באמצעות התמדה ונחישות. אין ספק כי אמונה והצבת חזון ארוך טווח של בניית חברת מופת הם צו השעה עבור כולנו.אם לא נעשה זאת, אזי נחדל להתקיים כמדינה בעלת משמעות בשנים הבאות".
