שני ספריה הראשונים של ויויאן פרֶנץ', ילידת אנגליה, פורסמו ב-1990. מאז כתבה כ-300 ספרים לילדים, מטף ועד נוער. "אני אוהבת מילים," היא אומרת. לעדותה, היא עסוקה בכתיבת חמישה ספרים בעת ובעונה אחת. "דרך הכתיבה," היא אומרת, "אתה לומד להכיר את האמת על עצמך ועל העולם שסביבך. הדבר החשוב ביותר בסיפור הוא לומר אמת. אם אינך מאמין בסיפור שכתבת, גם אחרים לא יאמינו בו." היא חיה היום לסירוגין בבריסטול שבאנגליה ובאדינבורו שבסקוטלנד, נשואה, אם לארבע בנות בוגרות וסבתא לשני נכדים ולנכדה. היא גם שחקנית ומחזאית ומספרת סיפורים בבתי-ספר ובמרכזים קהילתיים.
סופי ווינדהם נולדה ב-1958 באנגליה, למשפחת אמנים ומוסיקאים. "את רוב ילדותי ביליתי כשאני מציירת, ליד שולחן המטבח," סיפרה. "הרבה פעמים נזפו בי בבית-ספר על שאני מציירת במקום להכין את שיעורי." איירה עד היום כעשרה ספרים לילדים, ששניים מהם כתב בעלה, ברוס רובינסון, תסריטאי ובימאי סרטים. לבני הזוג, החיים בחווה במחוז הֶרפורד, שתי בנות, והם מטפחים במשקם, בין השאר, תרנגולות, ברווזים וחמור. "הרגעים הכי מאושרים בחיי," אמרה, "הם כשאני יושבת ליד שולחן העבודה שלי, שקועה בעולמי הדמיוני ומציירת. אני חושבת, שיש בי חלק שלא התבגר מעולם."
(32 עמודים מחיר: 49 ₪)
איך נראיתי כשהייתי תינוק? כתבה: ג'ין וויליס. אייר: טוני רוס - "אמא, איך בדיוק נראיתי כשהייתי תינוק?" שאל מיכאל את אמו. הרחק משם, בג'ונגל, שאל הבבון הקטן את אמו אותה שאלה. כל ילדי החיות שאלו את הוריהם אותה שאלה בדיוק. לכל שאלה ניתנה תשובה נעימה ומשמחת. רק כששאל הצפרדעון את אמו את השאלה ההיא, התשובה מאוד הרתיעה אותו.
ג'ין וויליס נולדה ב-1961 באנגליה. מאז ילדותה חלמה להיות סופרת ואכן, את סיפורה הראשון חיברה בגיל חמש. בגלל דמיונה הפורה היא נלקחה פעם לרופא, אחרי שטענה כי זאבים עוקבים אחריה בדרך מבית-הספר הביתה. עבדה במשרד פרסום כרעיונאית, עד שהחליטה להיות סופרת ילדים במשרה מלאה. את ספרה הראשון פרסמה בהיותה בת 21. כתבה עד היום כ-150 ספרי שירה ופרוזה, לילדים ולנוער, גם תסריטים לטלוויזיה. נשואה ואם לבן ולבת, גרה בלונדון ומטפחת בחצרה שני חתולים, חולדה וצמד תוכים.
טוני רוס, נולד ב-1938 בלונדון וחי היום בנוטינגהם. בילדותו חלם להיות קאובוי, אך נטש את חלומו אחרי שמכתב ששיגר לשחקן ג'והן ויין, גיבור סרטי המערב הפרוע, לא נענה. היה, בין השאר, קריקטוריסט, מעצב גראפי, מנהל אמנותי בחברת פרסום ומרצה לאמנות. ספרו הראשון יצא לאור ב-1976. רוב ספריו הראשונים היו איורים למעשיות ידועות. בהמשך יצר גם סדרות פופולריות, כמו "נסיכה קטנה", שגם כתב, ו"ד"ר חרגל", שכתבה ג'ין וויליס. אייר יותר ממאה ספרים לילדים, שחלק מהם כתב בעצמו. זכה על ספריו בשפע פרסים, לאומיים ובינלאומיים, ורבים מהם גם הפכו לסרטוני הנפשה. "אני לוקח תמיד את הצד של הילד", אמר, "ראשית, כי זה ספר לילדים, ושנית, כי בעולם מוזר זה ילדים תמיד זקוקים לתמיכה."
(29 עמודים, מחיר: 49 ₪)
תן חיוך לדודה! כתבה ואיירה דיאן פטרסון - אילו היתה באה אליכם דודה, כזאת מעצבנת, טרחנית ונשקנית, ומציעה לעשות למענכם הכל, אבל ממש הכל, כמו לשיר ולרקוד ולעמוד על הראש, ולקנות לכם גלידה וצעצועים, העיקר שתעניקו לה חיוך – רק חיוך! – האם הייתם מחייכים אליה?
דיאן פטרסון נולדה ב-1946 בברוקלין, ניו-יורק, וחיה היום בפלורידה, ארה"ב. כתבה וציירה מילדותה המוקדמת. ספרה הראשון יצא לאור ב-1973. כתבה ואיירה תריסר ספרים לילדים ואיירה עוד כחמישים לכותבים אחרים. ספריה תורגמו לשפות שונות. נשואה לג'והן מניוֹן, מעצב ויצרן של רהיטים אמנותיים, אם לשתי בנות בוגרות וסבתא לנכדה. "תן חיוך לדודה" הוא ספרה הרביעי, שיצא לאור ב-1976. לאחרונה היא כתבה ואיירה לו שני ספרי המשך. "כשהייתי קטנה," היא מספרת, "הייתה למשפחתנו ידידה, אשה גדולה, שנקראה בפינו 'דודה'. אני זוכרת אותה גוחנת עלי, כשאני נחנקת תחת חיבוקיה, מנגבת את הנשיקות שלה מלחיַי ומסתכלת באימה בעיני החרוזים של צעיף פרוות השועל שעטף את צווארה. היום," היא מודה, "אני בדיוק באותו גיל כמו הדודה ההיא ואני עצמי חונקת את נכדתי בנשיקות..."
(32 עמודים, מחיר: 49 ₪)
הספרים שראו אור בסידרה עד כה:
יש משהו מתחת למיטה שלי. כתב ואייר ג'יימס סטיבנסון.
הקרנף ושלוש הציפורים. כתב ואייר פיטר סיס.
זרע של גזר. כתבה: רות קראוס. אייר: קרוקט ג'ונסון.
סבתא אַשַּׁפְתָּא. אייר וסיפר: טומי דה-פאולה.
הסלע והגבעה. כתב ואייר: דייויד מק'קי.
ניצן הוורד. כתב ואייר לודביג במלמנס.
אני הולך להציל את העולם. כתבה: סוזי מורגנשטרן. אייר: ג'יאנג הונג שן.
מעשה בשני טיפשים. כתבה מרי-אן הוברמן. איירה: לין קראבאת.
טיקי טיקי טמבו. כתבה: ארלן מוסל. אייר: בלייר לנט.
את כל ספרי הסדרה בוחר, מתרגם ועורך סופר הילדים יהודה אטלס ("והילד הזה הוא אני"), שמגשים בכך חלום ישן: "להכיר לילדי הארץ ולהוריהם ספרי מופת מצוירים שטרם תורגמו לעברית, שכל אחד מהם הוא פנינה ספרותית ואיורית, נכס של תרבות הילדים העולמית." כל הספרים נושאים בחזיתם לוגו "ספרים שאהבתי – מארון הספרים של יהודה אטלס". "נתתי את שמי לסדרה, כי אני עומד אישית מאחורי כל אחד מהספרים. אני מאושר על שבזכותי הם יהיו מעכשיו גם בהישג ידם של אוהבי ספרים טובים בארץ," אומר אטלס. מחידושי הסדרה: העמוד האחרון בכל ספר מוקדש למידע תמציתי על יוצרו/יוצריו, וכן נושא דיוקן/ים שלהם, שאויירו במיוחד עבור הסדרה על-די דני קרמן. כל הספרים יוצאים בפורמט המקורי, עם האיורים המקוריים, ובתרגום שמתעלם מאופנות עגה חולפות ועושה שימוש בשפה העברית כהלכתה.
ספרי הסדרה שייכים לז'אנר הספרים המצוירים (picture books), שמאפיין אותה שוויון-הערך שבין הטקסט לאיורים. זאת, להבדיל מן הספרים המאוירים (illustrated books), שבהם יש לטקסט קיום גם בלעדי האיורים, או שהאיורים יכולים להיות מוחלפים באחרים מבלי שהסיפור יעבור שינוי מהותי. האיורים והטקסט מהווים, אפוא, בספרים אלה שלמות אחת, שאינה ניתנת להפרדה. זו הסיבה שרבים מהם נכתבו וצוירו בידי אותו אדם.
ראשיתו של ז'אנר זה, שנועד במקורו לגיל הרך אך יפה לכל הגילים, בתור הזהב של האיור האנגלי הוויקטוריאני (בשליש אחרון של המאה ה-19 ובראשית ה-20), כשבסיוע שיטות הדפסה חדשות בצבע, שפיתח התחריטן והדַפָּס אדמונד אוונס, פעלו המייסטרים הגדולים, האבות המייסדים של האיור הבריטי: קיית גרינוויי, וולטר קריין ורנדולף קלדקוט. ספריהם כונו בתחילה, בביקורתיות-מה, "ספרי צעצוע", אך האיכות של עבודתם והשילוב המהודק שבין האיורים לטקסט, הפכו אותם עוד בחייהם לקלאסיקה.
מקצת משבחי הביקורת: רחלה זנדבנק, הארץ ספרים: "אל תתנו לסידרת הספרים החדשה שבחר, תירגם וערך יהודה אטלס להיעלם בין הערימות האינסופיות שמציפות את החנויות... סידרת הספרים הזאת חוזרת ומזכירה למה ספרות ילדים היא אמנות של ממש".
ינץ לוי, יופי של יום ערוץ 2: "סידרה איכותית של קלאסיקות מודרניות בתרגום משובח".
שוהם סמיט, הד החינוך: "תשורה נפלאה לילדי ישראל ולהוריהם".
רונית רוקאס, גלריה הארץ: "הספרים שבחר (אטלס) לסידרה, נפלאים ומשובחים".
יותם שווימר, nrg מעריב: "יצירות יפהפיות... ספרים המתורגמים לעילא".
טליה שיר, מקור ראשון לילדים: סיפורים שנונים ומצחירים עם מוסר-השכל מקורי, המאויירים בצבעוניות ובהומור".
גל עברי, ישראל פוסט: הנוסח העברי של אטלס הוא חגיגה לקורא בכל גיל".
יעל שחר-שריד, הורים וילדים: "סידרה נפלאה"
יהודה אטלס (נ' 1937) הוא סופר ומשורר לילדים וחוקר ספרות ילדים, שכתב עד היום 27 ספרים, רובם לילדים. חמשת ספרי "והילד הזה הוא אני", עם איורי דני קרמן, היו בשעתם, מאז הופעת הראשון (1977), רבי-מכר והם מוּכרים, נמכרים ואהובים גם היום. מלבד חמשת ספרי סידרה זו ("והילד הזה הוא אני", "גם הילד הזה הוא אני", "ורק אני לא", "אני רוצה שפתאום" ו"הילדה שאני אוהב"), ושלושה ספרי שירה נוספים לקטנים ("אני רוצה שאמא", "זבוב על האף", ו"היפופוטם במרק"), כתב אטלס עוד שני ספרים-מצוירים ("לראות איך" ו"סימן שאני גדול"); שמונה ספרי סיפורים מחורזים ("סיפורים שאהבתי", "עניבות במדבר" וששת ספרי הסידרה "סיפורים מפולפלים לקטנים ולגדולים"); ספר סיפורים ריאליסטיים, "ילד נושך"; "תיקון הלב", על ילד שעובר ניתוח לב; ו"כל אחד והמשפחה שלו" (יחד עם יעל משאלי). כתב גם ארבעה ספרים למבוגרים. הראשון, "עד עמוד התליה", תיעודי, על עלילות המחתרת הציונית בעיראק, והאחרים: שלושת ספרי הסדרה "ילדים גדולים", על כארבעים סופרים-מאיירים לילדים ולנוער, קלאסיים בעיקר, חייהם ויצירתם. בנוסף, תירגם-עיבד אטלס כ-60 ספרים לילדים.
אטלס עבד במשך 35 שנה במערכת "ידיעות אחרונות", בעיקר כעורך. היום הוא בגמלאות. במשך 8 שנים כתב במוסף 7 ימים מדור בשם "ילד גדול", שהבשיל לימים לשלושת כרכי "ילדים גדולים".
