פציעתו של בעלה הובילה את יעל רובין לבית הלוחם בתל אביב, שם נחשפה לאומנות הפיסול בעץ. יעל רובין: "מאז ביקורי הראשון בבית הלוחם בתל אביב אני לא מפסיקה לפסל, העצים מדברים אלי"
כשבעלה של יעל רובין נפצע במלחמת יום הכיפורים היא שכנעה אותו להצטרף לבית הלוחם בתל אביב. "ידעתי שבבית הלוחם בעלי ימצא תעסוקה ויוכל להשתקם. היה לי מאד חשוב שיצטרף לבית הלוחם ומאחר והבית פתוח גם לבני משפחה הבטחתי לו שאני אבוא איתו בכל פעם שיחליט", מספרת יעל.
כשיעל הגיעה לראשונה עם בעלה לבית הלוחם הוא פנה למכון הכושר והחל בפעולות השיקום ואילו היא חיפשה חוג שבו תוכל להעביר את הזמן עד שבעלה מסיים את עיסוקיו. "מאז שאני זוכרת את עצמי עסקתי באומנות מגוונת אך לפיסול בעץ נחשפתי לראשונה בביקורי הראשון בבית הלוחם ומאז איני מפסיקה לפסל בו", מעידה רובין.
"זו הייתה אהבה ממגע ראשון, שנמשכת מאז ועד היום, 13 שנה, בהם אני מקדישה את כל כולי לאומנות הפיסול בעץ. אין עץ דומה לקודמיו. אני מרגישה שכל גזע עץ שאני נגשת לעבוד עליו מדבר אלי ומספר לי איזה פסל הוא נועד להיות", מוסיפה.
רוב יצירותיה של יעל נעשות בעץ זית - עץ מאוד קשה אך בעל טקסטורה מיוחדת וריח נפלא ש"נדבק בי שעות אחרי שאני מסיימת לעבוד על הפסל", לדבריה. "בעבודה קשה, ובעזרת פטיש ומפסלת, גזע העץ מתהווה לפסל יחיד ומיוחד שאין דומה לו", מוסיפה.
בימים אלה החליט ארגון נכי צה"ל לאפשר ליעל רובין להציג עשרות מיצירותיה ברחבת בית הלוחם בתל אביב. "הקשר המיוחד בין יעל והעץ החל בבית הלוחם ולכן נראה לי אך טבעי כי ארגון נכי צה"ל יאפשר לה להציג את פרי עמלה ויצירותיה המרשימות", אומר חיים בר, ראש ארגון נכי צה"ל. "בתי הלוחם הפרושים בארץ פתוחים לכל חבר ארגון נכי צה"ל ובני משפחותיהם וזוהי דוגמא מצוינת לאפשרויות שניתן לממש בהם", מוסיף בר.
התערוכה ברובה עוסקת במבט אל הטבע – חיות בתנועה ובעיקר ציפורים. "הפיסול מעניק לי סיפוק וממלא את מעגלי היצירה וההנאה הפנימיים שלי. הוא מעניק לי שמחת חיים שלא חוויתי בשום תחום אחר של אומנות בו התנסתי. אין דבר מאתגר יותר לאומן מאשר לראות פסל מוגמר, שהיה פעם גזע עץ מת עומד בגאווה כיצירת אומנות מופלאה. אני מאחלת לעצמי עוד שנים רבות של יצירה ועשייה מקורית ומעוררת השראה וכמובן כולי תקווה שכולכם תיהנו מיצירותיי" מסכמת יעל.
ניתן לבקר בתערוכה ללא תשלום עד סוף דצמבר, בבית הלוחם בתל אביב.
