את המפעלים של היום בונים כמו בתי מגורים - מקום שנעים ונוח לעבוד בו עם גמישות מכסימאלית, המאפשרת שינויים בהתאם לצרכים, תוך השקעה בעיצוב, הן הפנימי והן החיצוני של המבנה. החידושים בתחום הבנייה התעשייתית והנוסחה לפרויקט מוצלח
הבנייה התעשייתית עברה שינוי מהפכני בשנים האחרונות – לא עוד מבנים אפורים, קרים ונוקשים, שכל ייעודם לאכלס יחד מכונות ואנשים כדי ליצור פס ייצור פונקציונאלי. כיום, הדגש הוא על האדם המתפקד באותו חלל תעשייתי, מתוך תפיסה המנסה להתאים את החלל לצרכיו של העובד ומחפשת את נוחיותו. לצערנו או לשמחתנו – תלוי בתפיסת החיים - את רוב שעות חיינו אנחנו מבלים באותם חללים תעשייתיים.
כמו בית
התעשייה עברה שינוי עצום בשני עשורים האחרונים והכתיבה תפיסה חדשה לתכנון ובינוי של פרויקטים תעשייתיים. מפעלי התעשייה הגיעו לכלל הבנה כי לעיצוב החלל התעשייתי ויצירת סביבת עבודה נעימה, יש השפעה מכרעת על אופי העבודה, על התקשורת בין העובדים ועל שיתוף הפעולה ביניהם, המשפיעים ישירות על תפוקות המפעל.
שם המשחק היום בתחום הפרויקטים התעשייתיים, הוא תכנון ועיצוב סביבת העבודה בדיוק כמו הבית בו אנו חיים. כלומר, יצירת מקום שנעים ונוח לעבוד בו, בעל אלמנטים עיצוביים ומשחקי אור ונוף עם הרבה מחשבה והשקעה בעיצוב החוץ והפנים.
בנייה בחצי מהזמן
השינוי בבניית מבנים תעשייתיים מקיף כמעט את כל תהליך הבנייה. משימוש בחומרים חדשים ומתקדמים, דרך שילוב טכנולוגיות ועד העיצוב עצמו של המבנה, הן עיצוב הפנים והן עיצוב המעטפת של הבניין. השינויים שהוטמעו הצליחו לקצר את תהליך הבנייה של מבנה תעשייתי כמעט במחצית הזמן שהיה לוקח לבנות את אותו מבנה לפני עשרים שנה.
חללים פתוחים
עיצוב הפנים של מבנים תעשייתיים שואף כיום לכיוון ה-Open Space. זו תפיסה עיצובית שנבעה מתוך אופי ואסטרטגיה של שיטות עבודה שהכתיבו את עיצוב החללים הפתוחים
אין יותר כמעט הבדלי מעמדות בתוך המפעל, המחלקה או החלל הפתוח. החללים הפתוחים יוצרים סביבה המקדמת שיתוף פעולה בין העובדים בארגון. אמנם, יש לעובדים פחות פרטיות אך מנגד - יש הרבה יותר תקשורת בין העובדים והמחלקות בתוך המפעל, בין העובדים למנהלים בו, שמביאה בסופו של יום לתפוקות גבוהות יותר.
Google, ענקית האינטרנט הבינלאומית, לה הקמנו את המרכזים בחיפה ות"א, מייצגת את תרבות ה-Open Space - מבנים בעלי חללים גדולים וצבעוניים, שטחי עבודה הניתנים להתאמה ולשינוי, השומרים על איזון בין מרחב עבודה פרטי לבין השיח הקהילתי. אבל יחד עם זאת, סביבת עבודה פשוטה וחיננית, בעלת אנרגיה המתחשבת בסביבה, ועיצוב המאפיין את התרבות הארגונית של Google והצרכים המיוחדים של החברה.
מחיצות אקוסטיות
עיצוב ה-Open Space. אילץ את המתכננים לחפש חומרים חדשים שיספקו פתרונות לבעיות שנוצרו בעבודה בתוך החללים הפתוחים. כך לדוגמא, עבודה של מספר אנשים בתוך חלל אחד גדול, יצרה בעיה של רעש בתוך החלל.
הפתרון המשמש כיום במרבית המבנים התעשייתיים הוא בנייה של קירות החללים הפתוחים וקירות ה"קוביות" שבתוכם, במחיצות אקוסטיות העשויות מחומרים חדשים מבודדי רעש.
דוגמא נהדרת לניצול נכון ומתקדם של חלל תעשייתי, הוא מרכז הפעילות של ענקית התוכנה הבינלאומית SAP, ברעננה. זהו פרויקט המשתרע על 22 אלף מ"ר, אותו ביצעה S.M.S
יותר גבס פחות בלוקים
המפעלים הישנים התאפיינו בבנייה מאסיבית של קירות בטון ובלוקים. בלא מעט מבנים תעשייתיים אף השאירו את הבלוקים חשופים ללא טיח.
מעבר להיבט העיצובי, שהישרה אווירה קרה, גסה ואפורה, כל שינוי בחלוקה הפנימית של הקירות הצריך שיפוץ מאסיבי של הריסה ובנייה מחדש.
כיום שולט הגבס. כי זהו חומר המאפשר עיצוב גמיש של החלל בהתאם לצורך המשתנה במפעל עצמו. הגמישות שמאפשר הגבס בעיצוב הפנים, נותן למפעל את האפשרות להשתנות בטווח הארוך בלי לשבור קירות בלוקים, להרוס עמודי בטון ובלי להיכנס לפרויקט בנייה מאסיבי
רצפות ותקרות צפות
ככלל, התחום התעשייתי מתאפיין כיום בבנייה חכמה, בדגש על גמישות תכנונית, המאפשרת ללקוח יכולת של שינוי בעתיד. אחד המאפיינים הבולטים של הבנייה הזו הם הרצפות והתקרות הצפות - מתחת לתקרה הרגילה בונים תקרה נוספת, היא התקרה הצפה.
בחלל שנוצר בין שתי התקרות, או בין שתי שכבות הריצוף (במקרה של רצפה צפה), מכניסים את כל מערכות החשמל, התקשורת והאינסטלציה. כך ניתן בעתיד לצאת ולהחליף מערכות בכל נקודה במבנה, מבלי להיכנס לשיפוצים מאסיביים או במקרה הגרוע - להרוס בעתיד את המבנה כשעולה הצורך להתפתח.
הרצפות והתקרות הצפות הן כיום חלק בלתי נפרד ממבנים של חברות תקשורת וטכנולוגיה וזהו גם אחד מתחומי ההתמחות שלנו ב-S.M.S . חלק מהפרויקטים הטכנולוגיים היותר מורכבים שביצענו, כללו רצפות ותקרות צפות מורכבים, כמו הקמת מרכזי המחשוב והדטה-סנטר של חברת בזק ברחבי הארץ.
בכלל, רצפות בחללים תעשייתיים הם תחום התמחות ספציפי, המצריך ניסיון רב כדי להביא בחשבון את כל הגורמים הפועלים על הרצפות, כמו העומסים או תנודות המערכות שנוצרות ע"י המכונות.
מחיצות מודולאריות
בפרויקטים תעשייתיים קיימים סוגים שונים של מחיצות בין חללים, לא רק גבס. מי שמחפש גמישות מכסימאלית מחלק היום את החלל הפנימי של המבנה באמצעות מחיצות מודולאריות. הן אמנם יקרות פי שלוש ממחיצות הגבס, אך מדובר על קירות שפשוט ניתנים להזזה בתוך החלל, וכאשר מגיעה הרגע לשנות או להתרחב, המחיצות המודולאריות מאפשרות לשחק בעיצוב החלל הפנימי בגמישות מרבית וחוסכות את הצורך להרוס קירות גבס ולבנות אותם מחדש.
ככל שזה ישמע מוזר, אין להשקעה במבנה קשר ישיר לגודל או לרווחיות המפעל. זה תלוי יותר בתפיסה הניהולית של הבעלים. מי שהטמיע את שידוע כבר לכל - שסביבת עבודה נעימה מביאה לתפוקה גבוהה יותר – משקיע.
מי שמסתכל רק על השורה התחתונה של עלות הפרויקט – מסתפק עדיין במבנה התעשייתי בסגנון הקובייה האפורה. מי שמסוגל להסתכל לטווח רחוק יותר מרגע סיום הפרויקט - משקיע באלמנטים חדשניים, שהם, על פי רוב, גם יקרים יותר.
SAP ו- Google הן אולי דוגמאות קיצוניות להשקעה בהנדסת אנוש השמה דגש על נוחות העובד. אך יש גם חברות קטנות, המשקיעות יחסית לגודלן לא פחות מענקיות התוכנה הבינלאומיות. מפעל האלומיניום "דוד דבי", בעמק חפר, אותו הקימה S.M.S, הוא דוגמא לנהדרת להשקעה חכמה ומקורית בתכנון ארכיטקטוני מדהים, המשלב אלומיניום וזכוכית בקירות מסך ענקיים, ובכך רותם גם את מבנה המפעל לתדמית השיווקית של המותג.
מעטפת מעוצבת
במקביל להשקעה בעיצוב הפנים של המבנים התעשייתיים, החלו החברות להשקיע גם בעיצוב מעטפת הבניין, מתוך אותו קו מחשבה המתייחס למבנה התעשייתי בדיוק כמו לבית. במקום בלוקים ובטון ששלטו בבנייה התעשייתית בשנים עברו, רואים יותר ויותר עיצובים ייחודיים ומקוריים, תוך שימוש נרחב בפנלים תרמו-אקוסטיים, ופנלים ממתכות שונות, כמו פח, אלומיניום או פלדה, וכן עיצובים המתבססים על חומרים טבעיים כמו אבן או זכוכית.
מפעל "לב מבלטים", שנבנה ע"י S.MS. בפתח-תקווה, הינו דוגמא נהדרת לקו החדש המאפיין את מעטפות המבנים התעשייתיים - קירות זכוכית בעלי שטח פנים גדול ורחב, הנתמכים בהיקפם בקורות פלדה הסוגרים על צלעות הבניין, כך שההשקעה בעיצוב החיצוני של המבנה ניכרת לעין כבר ממבט ראשון.
גם ענקית התוכנה SAP, לה הקמנו את מרכז הפעילות בישראל, לא היססה להפריד בין מעצבי החוץ והפנים של מבנה האבן הענק שהוקם עבורה ברעננה. עיצוב הפנים של המבנה בוצע ע"י משרד רם גולדברג אדריכלים ועיצוב המעטפת ע"י כהנה אדריכלים.
לממש חלומות
מבנה תעשייתי הוא כבר לא קובייה אפורה, פונקציונאלית ומשמימה. הוא קודם כל, מבנה שאמור להכיל את יכולותיו, צרכיו ושאיפותיו של המפעל/הארגון/החברה. זו גם הסיבה שאנו ב-S.M.S מתייחסים לכל פרויקט כאל חלום של הלקוח, שתפקידנו לנהל ולהגשים בדרך המקצועית והנכונה ביותר. לכן, כל פרויקט תעשייתי מתחיל אצלנו במחקר על הלקוח. כלומר למידה של סביבת העבודה הרצויה ומיפוי הצרכים העכשוויים והעתידיים, עד כדי להניח את הפנטזיות הכי מודחקות של הלקוח על השולחן.
אנחנו נכנסים לתמונה כבר מתחילת הפרויקט, כציר המרכזי סביבו מתנהל הפרויקט. אולם, אנו כמנהלי פרויקטים, מקבלים את הפרויקט, על פי רוב, כשהוא כבר בדו-מיימד. כלומר, יש כבר שרטוטים ותכנונים ראשוניים. תפקידנו, כמנהלי פרויקט, הוא להוביל את הפרויקט שלב אחר שלב בדרך להפוך את הדו-מימד שעל הנייר, לתלת-מימד של אבן, בטון, ברזל וכל חומר עליו הוחלט בשלב התכנון. כל זאת, בדרך היעילה ביותר, המהירה ביותר ובמינימום עלות ללקוח.
שיתוף = הצלחה
מפרויקט לפרויקט אני רואה שאין תחליף לניסיון. הניסיון מאפשר לך לראות את כלל המערכת, את התמונה הגדולה. הוא מאפשר לנו, כמנהלי פרויקט, ליצור את הסנכרון הנכון בין הלקוח, אדריכלות טובה ובין כל המערכות האלקטרו-מכאניות.
אולם, מעבר לניסיון, כשמדובר על פרויקט תעשייתי, שיתוף היא מילת המפתח. הפרויקטים הכי מוצלחים בהם לקחנו חלק, היו אלה בהם כל הגורמים המעורבים - אדריכלים, מהנדסים יועצים, קבלנים ועשרות אנשי המקצוע הלוקחים חלק בכל פרויקט, ידעו לשים בצד את כל משחקי הכבוד והאגו, ולהשאיר על השולחן רק את הניסיון והידע שהביא עימו כל אחד מהמשתתפים, לטובת הפרויקט והלקוח. כשנוצרת סינרגיה שכזו בין כל המעורבים בפרויקט – ההצלחה ממתינה לבטח בסיום.
הכותב הוא יורם קראוס, מייסד ומנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים, המתמחה בניהול ופיקוח של פרויקטים של מבנים תעשייתיים.
