אישה מוסלמית מכפר במשולש, שסבלה מאלימות והתעללות מתמשכת מצד בעלה, פנתה לאחרונה, בצעד נדיר, לעזרו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, על מנת שזה יפסוק לה ולילדיה מזונות על פי הדין האזרחי, יאפשר לה ולילדיה מדור שקט ובטוח מפני בעלה המכה, ויורה על חלוקת בית מגורי הזוג על פי חוק יחסי ממון
פרקליטה של האישה, עו"ד אליעזר גריסרו, מיהר לבקש מבית המשפט להוציא צו דיספוזיציה נגד הבעל ושני אחיו, על מנת שלא יתאפשר להם למכור את הבית הרשום על שמם, או לשעבדו לצדדים שלישיים.
לדברי עו"ד גריסרו, המתמחה בדיני משפחה, רוב הזוגות המוסלמים המתגרשים בישראל עושים זאת בעזרת בית הדין השרעי, המקביל לבית הדין הרבני הישראלי, אשר ידוע בפסיקותיו המוטות כנגד נשים.
לדבריו, נשים מהמגזר הערבי אינן פונות לעזרו של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, לאו דווקא מפחד או גאווה לאומית, אלא בעיקר מבורות וחוסר ידע אודות זכויותיהן המוקנות להן בחוק.
האישה, שסבלה לטענתה במשך 13 שנות הנישואין מאלימות והתעללויות בלתי פוסקות מצד בעלה, פנתה פעמים מספר לאורך השנים לבית המשפט על מנת שיוציאו צווי הרחקה נגד בעלה המכה.
במהלך השנים פנתה האישה גם לבית הדין השרעי על מנת להתגרש מבעלה, אך זה כפה עליה להתפייס עמו.
לאחר שנגדשה הסאה, וסבלה האישה וילדיה הפך לכבד מנשוא, החליטה האישה לנסות בשנית להתגרש, ופנתה שוב לבית הדין השרעי, שם התברר לה, שלמרות שבעלה משתכר 12 אלף ₪ נטו בחודש, עקב עבודתו בחברה ממשלתית ידועה, וחרף העובדה שנצבר ברשותו ממון רב, פסק לו בית הדין השרעי מזונות מינימאליים בלבד.
כמו כן הותיר בית הדין השרעי בידי הבעל את דירת בני הזוג, והאישה הבינה כי מעתה תיאלץ לממן את הוצאות הבית והילדים על ידי קצבת המזונות המצומצמת, ומשכורתה הצנועה, בעוד שהבית אותו סייעה היא ומשפחתה לבנות, ייוותר כולו בידי משפחת בעלה.
בצר לה, פנתה האישה אל עו"ד אליעזר גריסרו, המתמחה בייצוג תובעים ונתבעים מהמגזר הערבי בפני בתי המשפט לענייני משפחה, אשר הגיש בשמה תביעה למזונות מוגדלים, מדור, וכן תביעה לחלוקת רכוש על פי חוק יחסי ממון, שלדבריו, אינו מבדיל בין זכויותיהם של תושבים יהודים למוסלמים בישראל.
הסיבוך: הבית המשותף הוקם על אדמת החותן
לדברי עו"ד גריסרו, תביעתה של האישה סבוכה, מפני שהאדמה עליה קם ביתם של בני הזוג, היא אדמת מנהל אשר הוענקה לחותן שלה - אביו של בעלה, כחלק מהפשרת קרקעות חקלאיות לטובת התרחבות הבנייה במגזר הערבי.
על חלקת האדמה השייכת לחותן, הקימו היא ובעלה לשעבר את ביתם, מכספים שהגיעו בין השאר מהוריה. לדברי עו"ד גריסרו, רשמו בני המשפחה את הבית על שמו של הבעל, אחותו ואחיו, וזאת על מנת להשיג הטבות משכנתא מהמדינה, אך למעשה, אין עוררין כי הבית הוא רכושם המשותף של הבעל והאישה, בשל השימוש שלהם בו, תשלום מלוא המשכנתא מכיסם, ובשל תמיכת הוריה בתשלום החזרי המשכנתא.
לאחרונה הגיש עו"ד גריסרו לבית המשפט בקשה לדסיפוזיציה על הבית, על מנת למנוע את האפשרות למכור את הבית או לשעבדו לצדדים שלישיים, ובכך להקשות על האישה להבטיח את חלקה ברכוש המשותף.
עליה בפניות ערבים ישראליים לביהמ"ש לענייני משפחה
לדברי עו"ד גריסרו, לתחושתו ולתחושת עמיתיו, חלה עלייה מורגשת בהגעת סכסוכי גירושין מהמגזר הערבי אל פתחם של בתי המשפט לענייני משפחה. הדבר יכול להיות מוסבר בפערים הגדולים בהכרעות בין בית הדין השרעי לבין בית המשפט לענייני משפחה בישראל, בכל הנוגע לזכויות רכושיות, ולפסיקת מזונות ראויים לנשים ולילדים.
"המגזר הערבי סובל מחוסר ידע של זכויותיו, וגברים ונשים רבים, הנקלעים לסכסוכי גירושין, כלל לא יודעים כי מערכת בתי המשפט לענייני משפחה עומדת לרשותם ועשויה לפתור בצורה צודקת יותר את סכסוכי המשפחה המתגלעים ביניהם" אומר עו"ד אליעזר גריסרו. לדבריו, המפסידות העיקריות מהמצב הן נשים ערביות, שהסכמי הגירושין הנפסקים להן על פי רוב, מקפחים את זכויותיהן בצורה בולטת.
