שירה נוחומוביץ

בחודש אוגוסט שונה סעיף 14 לתקנות הירושה, ופורטו נסיבות נוספות בהן קמה חובה לזוכים ע"פ צוואה לעדכן יורשים ע"פ דין על קיומה של צוואה. על פניו זהו שינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר בשינוי דרמטי. לשם הדוגמא: אדם הלך לעולמו והותיר אחריו אשה, ילדים, מאהבת וצוואה. במסגרת הצוואה בחר המנוח להוריש את כל רכושו דווקא למאהבת, וכמובן שלא טרח לעדכן את משפחתו על קיומה, לא בזמן עריכתה ולא בכלל. והנה, הלך אותו אדם לעולמו והותיר בידי המאהבת מסמך שמעניק לה זכויות בכל רכושו לאחר מותו – אבל משפחתו הגרעינית אינה מודעת למהלך דרמטי זה. לפני ששונו התקנות בחודש אוגוסט האחרון, למעשה לא חויבה המאהבת לעדכן את האשה והילדים על קיומה של הצוואה.

​אדם מבקש לערוך צוואה ולהוריש בה רכוש וממון רב לבנו הקטן המאובחן עם אוטיזם, אך הוא אינו יודע מה תהיה מידת עצמאותו בעתיד והאם יוכל לנהל כספים. אז מהו הכלי המשפטי הנכון ביותר להוריש באמצעותו כספים עבור יורש שאינו כשיר משפטית? ​מוסד הנאמנות במסגרת צוואה מזוהה עם אינטראקציות כלכליות מורכבות, העברות כספים בין דוריות ושמירת כספים בתוך המשפחה. כשמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים או פסולי דין קיימת נטייה להורות על מינוי אפוטרופוס במסגרת צוואה שיטפל גם בנושאים הכלכליים של אותו חסוי או פסול דין.

המשפחה נושלה בצוואה שהעבירה את כל עזבון המנוח למאהבת? מהיום חובה לדווח למשפחה על קיומה. שינוי זה הוא נכון וראוי בתקנות הירושה, אך למרות שקמה הזדמנות לתקן עיוות מהותי, המחוקק למעשה הותיר את המצב על כנו ופתר רק את מקרי הקיצון. למרבה הצער, נראה כי המחוקק לא באמת הבין עד הסוף את הדינמיקה המשפחתית במקרים של צוואה מנשלת, ולמעשה קצת פספס....