המשפחה נושלה בצוואה שהעבירה את כל עזבון המנוח למאהבת? מהיום חובה לדווח למשפחה על קיומה. שינוי זה הוא נכון וראוי בתקנות הירושה, אך למרות שקמה הזדמנות לתקן עיוות מהותי, המחוקק למעשה הותיר את המצב על כנו ופתר רק את מקרי הקיצון. למרבה הצער, נראה כי המחוקק לא באמת הבין עד הסוף את הדינמיקה המשפחתית במקרים של צוואה מנשלת, ולמעשה קצת פספס....

כלים
עורכת הדין שירה נוחומוביץ. קרדיט צילום : סיגל קולטון
עורכת הדין שירה נוחומוביץ. קרדיט צילום : סיגל קולטון

בחודש אוגוסט האחרון שונה סעיף 14 לתקנות הירושה, ופורטו נסיבות נוספות בהן קמה חובה לזוכים ע"פ צוואה לעדכן יורשים ע"פ דין על קיומה של צוואה.

על פניו זהו שינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר בשינוי דרמטי. לשם הדוגמא: אדם הלך לעולמו והותיר אחריו אשה, ילדים, מאהבת וצוואה. במסגרת הצוואה בחר המנוח להוריש את כל רכושו דווקא למאהבת, וכמובן שלא טרח לעדכן את משפחתו על קיומה, לא בזמן עריכתה ולא בכלל. והנה, הלך אותו אדם לעולמו והותיר בידי המאהבת מסמך שמעניק לה זכויות בכל רכושו לאחר מותו – אבל משפחתו הגרעינית אינה מודעת למהלך דרמטי זה.

לפני ששונו התקנות בחודש אוגוסט האחרון, למעשה לא חויבה המאהבת לעדכן את האשה והילדים על קיומה של הצוואה. כך שלמעשה יכלה אותה אשה לפנות לרשם הירושות ולבקש צו לקיום הצוואה, כשחובתה היחידה כלפי משפחתו של המנוח ובכלל, היתה לפרסם פעם אחת בעיתון יומי כלשהו על כוונתה זו. כתוצאה מכך, אשתו וילדיו של המנוח (שאולי לא חושדים בקיומה של צוואה המנשלת אותם ואולי במקרה פספסו את הפרסום בעיתון) יכולים למצוא את עצמם עומדים מול שוקת שבורה. לדוגמא, אם דירת המגורים של המנוח ואשתו רשומה על שמו של המנוח (בחלקה או במלואה), מרגע שניתן צו קיום הצוואה, יכולה המאהבת בקלות רבה להעביר על שמה את הזכויות בדירה. נכון הדבר גם בנוגע לחשבונות בנק וזכויות נוספות הרשומות על שמו של המנוח – מרגע שניתן צו קיום הצוואה, הבנקים והמוסדות הפיננסיים יעבירו את הכספים ליורשים ע"פ הצוואה, ובמקרה שלנו – למאהבת היקרה.

אם כן, המחוקק נתן ליבו לבעיה זו, ובחודש אוגוסט האחרון פורסם תיקון לסעיף זה, סעיף 14 לתקנות הירושה, אשר אולי פתר את הבעיה במקרה של המאהבת שלנו, אך עדיין פספס ולא נתן את הדעת עד הסוף לדינמיקה משפחתית שנוצרת סביב צוואה מנשלת. וכך תוקנה תקנה חדשה הקובעת שבמקרה ואדם נפטר ומותיר אחריו צוואה שלא מורישה דבר לכל הפחות לבן משפחה קרוב אחד (ילד, הורה, נכד, אח או בן זוג) קמה חובה על הזוכה בהתאם לצוואה להודיע על קיומה של הצוואה לילדי המוריש ולבן זוגו. כביכול נפתרה הבעיה – המאהבת שלנו תחוייב לעדכן את הילדים והאשה, אלו יוכלו להתנגד לצוואה ובא לציון גואל. אך עם זאת, המחוקק למעשה פתר רק את מקרי הקיצון – מקרים בהם מנוח מוריש את נכסיו לאדם זר אשר אינו חלק מהמשפחה, או שהוריש את רכושו לקרוב משפחה רחוק.

עם זאת, המקרים השכיחים הם דווקא המקרים בתוך המשפחה - כאשר אחד האחים מנושל או שרק אחד האחים זוכה בהתאם לצוואה, כאשר בן הזוג מנושל על חשבון הילדים או הפוך – אלו המקרים עליהם היה על המחוקק להתייחס ואותם הוא למעשה זנח.

הבעיתיות באי הידיעה על קיומה של צוואה מנשלת קיימת לא רק במקרה והזכויות מצוות לאדם זר מחוץ למשפחה. גם כאשר "רק" אחד הילדים מנושל או "רק" בן הזוג מנושל פערי המידע והעדר ידיעה על קיומה של צוואה יכול ליצור מצבים אבסורדיים ויכול למנוע מימוש זכויות. מדוע אם כן, בחר המחוקק להבחין בין מצב בו חלק מבני המשפחה מנושלים לבין מצב בו בני המשפחה מנושלים כולם? בסך הכל מדובר בהוראה הנוגעת להודעה והמצאה של צוואה ועדכון בדבר קיומה. אין הבדל מהבחינה הזו אם המחלוקת היא בין בני משפחה או בין זרים. חבל שלמרות שקמה הזדמנות לתקן עיוות מהותי, המחוקק למעשה הותיר את המצב על כנו, ופתר רק בעיה הנוצרת במקרי קיצון נדירים.

הכותבת הינה שירה נוחומוביץ, עורכת דין בתחום דיני המשפחה והירושה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS