המילים החריפות של הצעירים מהקהילות השוכנות משני צידיו של נהר הירדן מזכירות לממשלות שלנו שעליהן לעמוד בהתחייבויותיהן לשקם את נהר הירדן התחתון. סעיף II של הסכם השלום בין ישראל לירדן מ-1994 מחייב את ממשלות ישראל וירדן לעשות כן.
"צעירים משני צידי עמק הירדן מבינים כי סביבה נקייה ובטוחה היא חלק מעתיד יציב. יום הנהרות הבינ"ל הוא הזדמנות להזכיר לממשלות שלנו כי למרבה הצער, הן טרם קיימו את ההתחייבויות שנטלו על עצמן במסגרת הסכם השלום לפני יותר מעשור", אמר מונקית' מהיאר, המנהל הירדני של הארגון.
יום הנהרות הבינ"ל הושק ב-1997, ומטרת האירוע היא לעורר מודעות לפרויקטי פיתוח הרסניים שפוגעים במקורות מים, לתבוע מחדש את בריאות הנהרות וקווי פרשת המים ולדרוש ניהול שוויוני ובר קיימא של נתיבי מים.
נהר הירדן התחתון הוא, לטענת רבים, הנהר המפורסם ביותר בעולם, ולו משמעות בינלאומית עבור יותר ממחצית מהאנושות, בשל המורשת הטבעית והתרבותית שלו, ובשל ערכו הסמלי וחשיבותו עבור שלוש מהדתות המרכזיות בעולם.
המחקר שפרסם לאחרונה ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת בנוגע לזרימות סביבתיות, והניתוח הכלכלי המשלים של הזדמנויות ליישום מדיניות שימור של מים מתוקים, מראים כי כיום, יותר מ-98% מהזרימה ההיסטורית של נהר הירדן מוסטת על ידי ישראל, סוריה וירדן לצורך שימוש ביתי וחקלאי. זאת, כאשר ניתן באותו זמן לשמר כמיליארד מטרים מעוקבים של מים באזור באמצעות הפעלה של אסטרטגיות שימור.
"מאמצי החינוך הסביבתי היסודי שלנו, שמגיעים למאות צעירים ברחבי האזור, יצרו דור חדש של סנגורים. בשיר הקמפיין היצירתי שלהם, הם קוראים למנהיגי האזור לעשות שינוי", אמר גדעון ברומברג, המנהל הישראלי של הארגון.
"ההיסטוריה לימדה אותנו שפעולות חד צדדיות ותחרות על משאבי מים משותפים באגן נהר הירדן הובילה להרס המערכת האקולוגית הייחודית של הנהר. פעילותנו בקרב הצעירים מגדילות את המודעות לחשיבות החשיבה והפעולה ה"אזורית", בין השאר בכל הנוגע לשוויון בזכויות למים והקצאות הוגנות, כדי ליצור עתיד בר קיימא לנהר הירדן", אמר נאדר ח'טיב, המנהל הפלסטיני של הארגון.