"אנו צופים הגעה ל- 40 אלף אישורים לשימוש עצמי בקנביס רפואי תוך חמש שנים", כך אמר מנהל יחידת הכאב בהדסה, ד"ר אליעד דוידסון, בהצגה הקלינית השבועית שהתקיימה בבית-החולים עין-כרם ביום רביעי האחרון
בשנתיים האחרונות, אושר השימוש בקנביס רפואי למטופלים הסובלים ממחלות שלא הוקלו באמצעים אחרים. למרות הזמן הקצר שחלף מאז שהוחל במתן הרשאה לשימוש בקנביס, מספר הרישיונות הגיע כבר ליותר מ- 6000, כאשר מרביתם ניתנו לסובלים מכאב כרוני.
ההצגה הקלינית עסקה בהיבטים השונים של השימוש בקנביס רפואי. היא נוהלה על-ידי המחלקה להרדמה ולטיפול נמרץ בהדסה, והשתתפו בה גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממשרד הבריאות.
בתוך כך, האחראי במשרד הבריאות על מתן האישורים למטופלים בישראל ועל הנפקת רישיון למגדלים ומנהל בית-החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל", ד"ר יהודה ברוך, אמר כי יש חשיבות למעורבות מצד הממשלה בכל הקשור למתן קנביס רפואי, וכי בשבועיים הקרובים אמורה הממשלה להחליט האם להקים סוכנות ממשלתית שתעסוק בנושא. ד"ר ברוך פירט את ההליך במתן אישור הסם למטופלים המחייב, בין השאר, פנייה ממרפאה ציבורית בלבד ואישור של רופא מומחה.
ד"ר דוידסון ציין שמחקרים קליניים מראים כי השפעות הלוואי לטווח ארוך בעקבות שימוש מתמשך בקנביס רפואי, שנויות במחלוקת, וביניהן: התמכרות, פסיכוזה, מעבר לסמים קשים ועוד. הוא סיפר על השיטות לצריכת קנביס רפואי: שמן, עוגיות או תפרחת. לדבריו, כיום לא ידוע האם התכשירים הרפואיים הקיימים בשוק אפקטיביים כמו שיטות הצריכה האלה.
במהלך הדיון, התייחסו מומחים שונים בתחום לחילוקי הדעות במחקר בנוגע ליעילות הקנביס הרפואי. פרופ' אסתר שהמי מבית-הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית הרצתה על ממצאי המחקר האחרונים בנוגע ליעילות הקנבינואידים. יעל רץ, רוקחת קלינית באגף הרוקחות בהדסה, התייחסה למחקר שנערך לאחרונה בהדסה בקרב 42 מטופלים. היא ציינה שהמטופלים דיווחו על שיפור של 20 אחוז בכאב, והוסיפה שיעילות השימוש בסם תמשיך להיבחן במחקרי המשך.
עוד הרצתה ד"ר אירנה זילברמן, מהמחלקה להשתלת מח עצם בהדסה, שהתייחסה למחקר שנערך בקרב 85 מטופלים, שהשתמשו בקנביס רפואי. ד"ר זילברמן סיכמה כי הטיפול באמצעות קנבינואידים יעיל כטיפול משלים לטיפולים אחרים בכאב לעוברים השתלת מח עצם.
בהמשך הרחיב ד"ר יעקב עזרא ממחלקת הנוירולוגיה בהדסה בנושא הטיפול בכאב. את ההצגה הקלינית פתח פרופ' רפאל משולם, מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לכימיה, אשר גילה את המבנה הכימי של המערכת הקנבינואידית במעבדתו במכון ויצמן ובפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית לפני כחמישים שנה.
