קוקו שאנל – מהפכנית; משחררת גוף האישה ממה שהיה נחשב בזמנו כתכתיבי אופנה נוקשים. הייתה הראשונה להפוך את שמה למותג תוך שינוי מוצלח של האופן בו ראו עצמן נשים ויותר מכך – האופן בו ראו אותן גברים.

כלים

חייה הבלתי רגילים והסוערים של קוקו שאנל השפיעו כמובן על אופי עבודתה, אותה ביצעה במסירות עד יומה האחרון. את ההשראה לעבודתה העיצובית קיבלה מלבוש הנזירות שבבית היתומים בו חייתה בילדותה, בגדי הדייגים בחוף היום, חליפות הגברים אליהם נחשפה, הבדים מהם היו עשויים והעניבות שבאו עימם.

עולם העיצוב של קוקו שנאל החל מתפתח עם עיצוב כובעים ובהדרגתיות עבר לעיצוב של המראה השלם. "שאנל" מזוהה עם סגנון ויוקרה – כאלו שאינם נכנעים למהפכות אופנתיות. התעוזה שהפגינה קוקו שאנל בזמנו, נתפסת כיום כמובנת מאליה, אולם מדובר באבני דרך משמעותיות בהתפתחותה של האופנה בת ימינו.

קוקו נולדה בשם גבריאל שאנל, בשנת 1883, להורים צרפתיים עניים וחסרי השכלה. אמה מתה משחפת כשהייתה בת 6 ואביה שלח אותה לבית יתומים השייך למנזר קתולי. בהגיעהּ לגיל 18, עזבה את המנזר והלכה להופיע בפרובינציה הצרפתית כזמרת מועדונים. שמה "קוקו" מקורו בשיר עממי קומי שאחותה והיא נהגו לשיר, אודות כלבלב בשם קוקו.

בהגיעה ל-20, החלה קוקו שאנל לעבוד בחברת ביגוד לתינוקות ולכלות. שנתיים אחר-כך, הכירה מגדל סוסים עשיר, באטיין בלסאן, והייתה לפילגשתו לתקופה קצרה, שהספיקה לה כדי להכיר אנשים מבני המעמד הגבוה. כאשר פגשה בבריטי אמיד, שענה לשם בוי צ'אפל, ניהלה עימו רומן סוער. מאוחר יותר, בגיל 27, הודות לסיוע כלכלי שקיבלה מצ'אפל ובלסאן, פתחה בפריס חנות כובעים. שלוש שנים אחר כך, פתחה שתיים נוספות והחלה גם לעצב ולמכור בגדים.

בשנים הבאות, ניהלה קוקו שאנל רומנים עם אנשים אמידים, ביניהם עם בן האצולה הרוסי, הדוכס דימיטרי פבלוביץ, עם המלחין איגור סטרווינסקי הנודע, ואף יצא לה להכיר את הצייר הידוע, פאבלו פיקאסו ועוד. בעת שהכירה וניהלה רומן עם סר יו גרוסוונר, שהיה אמיד מאוד, פרח עסקיה, בעוד שמה יצא למרחוק.

היא הגיעה להצלחת שיא ראשונית בשנות השלושים, בעוד במאים הזמינו ממנו מלבושים לסרטים וגם כוכבות קולנוע ידועות היו מבין לקוחותיה. עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת, נאלצה קוקו שאנל לסגור את מפעליה. היא עברה להתגורר במלון ריץ הפריזאי, בעוד בית האופנה שברשותה ממשיך למכור מוצר בודד, בושם "שאנל מס' 5". נראה שבזכות רומן שניהלה עם קצין נאצי בכיר, קיבלה היתר לשהות בדירתה שבמלון ריץ, על אף שהפך למפקדת הגסטאפו.

בתום המלחמה, בהיותה בת 61, עברה להשוויץ עקב ביקורת חמורה מהציבור.

בהיותה בת 71, קוקו שאנל חזרה לצרפת ולתעשיית האופנה. היא פתחה את בית האופנה שלה מחדש והתחילה להרחיב עסקיה לארה"ב. כשהייתה בת 86, על במות ברודווי עלה המחזר המצליח "שאנל", כשאת דמותה של שאנל גילמה קתרין הפבורן.

שאנל הוכרה כאייקון אופנה בימי חייה, ולא פסקה לעבוד עד סוף ימיה.