על-פי הצעת החוק, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית יצהירו כי למדו במוסד חינוכי-דתי ויציגו אישור רשמי ממוסד זה. ההצעה, שיזם ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר השדולה הפרלמנטארית לצמצום תופעת ההשתמטות מצה"ל, נדחתה בעבר פעמיים בשל לחצים ואיומים מצד המפלגות החרדיות בקואליציה בטענה כי היא מהווה פגיעה בסטאטוס קוו וזאת למרות שצה"ל תמך בהצעת החוק הנ"ל.
הצעת החוק עוררה לא פעם ויכוח סוער בתוך הקואליציה, ויכוח שבסופו נכפתה עמדתם של החרדים על שאר חברי הקואליציה. גם הניסיונות להגיע לפשרה בין יוזם ההצעה לבין השרים החרדיים בנוגע לנוסח הצעת החוק עלו בתהו.
את הצעת החוק יזם בעבר ח"כ חסון בשיתוף עם הח"כים מירי רגב (ליכוד) ומשה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) אך בשל המשמעת הקואליציונית והחלטת הממשלה להצביע נגדה, הח"כים מטלון ורגב בחרו להיעדר מהמליאה בזמן ההצבעה.
בלשכתו של ח"כ חסון ציינו כי העובדה שהממשלה התנגדה להצעת החוק שלו מספר פעמים והתחייבה לגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא, שמתעכבת מזה זמן רב, משקפת את רצונה של הקואליציה למוסס את הנושא ולהמשיך בהישרדותה ללא יצירת מחלוקות ומשברים פנימיים ומעידה על הקרבתם של אינטרסים ממלכתיים לטובת אינטרסים פוליטיים צרים.
על-פי הצעת החוק שיזם ח"כ חסון, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל תידרשנה להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי במשך שנתיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להגשת התצהיר.
עוד מוצע, כי תוטל עליהן החובה לצרף לתצהיר אישור רשמי מהמוסד בו למדו. למרות זאת, במקרים שבהם לא למדה נערה במוסד חינוכי מעין זה, מוצע להשאיר פתח להפעלת שיקול-דעת וסיכוי למי ששכנעה את המראיין בלשכת הגיוס כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
לדברי ח"כ חסון "מפלגת ישראל ביתנו שחרתה על דגלה את הסיסמה "אם אין נאמנות אין אזרחות" שתעמוד במבחן הזה, מבחן הנאמנות לערכיה ולבוחריה. הצעת החוק הזו תואמת למצע "הפטריוטי" שלה, אשר קורא לעידוד השויון בנטל השירות הצבאי."
ח"כ חסון הוסיף כי "זהו מבחן גם עבור ח"כים ושרים מהליכוד - רמטכ"לים, אלופים ותתי-אלופות לשעבר - וכאלה שמחוקקים חוקי חרמות למיניהם, אשר מוליכים את הציבור בכחש באמצעות לאומיות פופוליסטית ומלאכותית ותמיד מכים באנשים שנושאים בנטל תוך הפצת שקרים שיטתית"
כיום, על-פי החוק הקיים, נדרשות המעוניינות בקבלת פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש רק תצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני, לפיו טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות בטחון, הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו והן אינן נוסעת בשבת. לאחר מסירת תצהיר זה, הן פטורות משירות ביטחון.
