"הרצון להפחית את מספר העובדים הזרים בישראל מובן, אך הוא צריך להיעשות בסבירות ובאיזון. קל מאוד להפחית את מכסת העובדים הזרים בענף הבניין שהינו מוסדר (מספרם אמור לעמוד כיום על 8,000 בפועל, ישנם כ- 6,750 – מתוכם ישנה כוונה לגרש מישראל כ-2,000 עובדים ביום 30.6.10). לעומת זאת, קשה מאוד להיאבק להפחתתם של מאות אלפי עובדים זרים שאינם נמצאים במסגרות מוסדרות. מדינת ישראל מפעילה מדיניות נכונה במקום הלא נכון וכתוצאה מכך נגרמים נזקים לציבור הרחב."
בנוסף, התקבלה החלטה לייקר את עלויות העסקת העובדים ע"י העלאה דרסטית של ארבעה מרכיבים: אגרת בקשה – מ-555 ₪ בשנת 2009 ל- 833 ₪ בשנת 2010; אגרה שנתית – 4,430 ₪ בשנת 2009 ל- 6,645 ₪ בשנת 2010; דמי היתר - 7,530 ₪ בשנת 2009 ל- 11,295 ₪ בשנת 2010; היטל העסקה – עלה מ-10% ל-15% מכל משכורת ברוטו של עובד זר (לא קיים ביתר הענפים בהם מועסקים עובדים זרים). העלאת תעריפי האגרות כאמור, משליכות באופן ישיר על התייקרות בעלות בנייה לקבלנים, ועקב כך על מחירי הדירות.
לין התריע כי, "תהיה זו אשליה להאמין שבמדינת ישראל ניתן לקיים את ענף הבניין ברמה תקינה מבלי להעסיק כמות סבירה של לפחות 10,000 עובדים זרים. החלטת הממשלה הינה בלתי ריאלית ומנוגדת למגמה של הפחתת מחירי הדירות."
