"בתקופתי כשר ראיתי כיצד חברי ממשלה שנמצאים תחת חקירה, או אפילו תחת בדיקה בלבד, שלא בהכרח מסכימים עם עמדה מסוימת של היועץ המשפטי לממשלה מעדיפים לא להציג את עמדתם או פתאום לצאת מהחדר", כך אמר שר המשפטים לשעבר הפרופ' דניאל פרידמן בהרצאה שנתן היום (יום ג') באוניברסיטת חיפה.
פרופ' פרידמן התייחס למצב הנוכחי שבו היועץ המשפטי הוא גם יועץ וגם ראש התביעה. "היועץ הוא גם התובע ולכן ברגע שהוא בכובע של היועץ אז העצות שלו מחייבות. גם אם הממשלה בכל זאת רוצה להתנגד, אין לה מה לעשות כי היא לא יכולה להגיש בג"ץ נגד עורך הדין שלה עצמה. זהו מצב אבסורדי לחלוטין". עוד הוא הוסיף כי המצב הנוכחי מהווה פגיעה בזכויות אזרח והוא מאמין כי יש סיכוי טוב שהתפקיד יפוצל. "במצב הנוכחי, היועץ יכול להשעות עובדי מדינה אותם הוא חוקר בתור תובע, כפי שקרה במקרה של פרשת המיסים לדוגמא. האם מישהו יכול להעלות על הדעת שלתובע משטרתי תהייה הסמכות להשעות מעבודתו נחקר בשוק הפרטי?", אמר.
בהרצאתו דיבר הפרופ' פרידמן גם על הרחבת הסמכויות של בית המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, ועל הפגיעה של תהליך זה בדמוקרטיה הישראלית. "התהליך הדמוקרטי מחייב סמכות לצד אחריות, אבל אצלנו האחריות אצל הממשלה והסמכות נמצאת בידי המערכת המשפטית ויש חשש גדול של המערכת הפוליטית להתמודד מול המערכת המשפטית. בסופו של דבר, הממשלה על כל חסרונותיה פתוחה ללחץ ולביקורת של הציבור ואני מאמין שברוב המקרים, ההחלטות שהיא תקבל תהיינה טובות יותר מההחלטות שגוף סגור ולא דמוקרטי, חכם ככל שיהיה, יקבל".
לדבריו, בכל העולם קיימת חקיקה שיפוטית לצד החקיקה של בית המחוקקים, אולם זה קורה בעיקר במקומות שבהם יש חוסרים או לקונות בחוק. במקרה הישראלי, לעומת זאת, החקיקה השיפוטית נכנסת לתחומים שבהם יש חקיקה ברורה של הכנסת. "בית המשפט העליון לקח לעצמו את הסמכות לבטל חוקים. ברגע שחוקקו חוקי היסוד, בית המשפט העליון הסיק שהוא הגוף האמון על פירוש חוקים אלה ולכן הוא יכול על סמך פרשנותו להחליט איזה חוקים מתנגשים עם חוקי היסוד ואיזה לא", אמר.
