רבאח מוחמד עסאף עבד אללטיף, תושב הכפר הפלסטיני אל-ג'יב, עתר היום (רביעי, 21.12) לבג"צ בסיוע ארגון זכויות האדם יש דין בדרישה להורות לשר הביטחון, למפקד צה"ל בגדה, לראש המנהל האזרחי ולמפקד מחוז ש"י של המשטרה לאכוף את צווי הפינוי וההריסה ולפנות בית כנסת שנבנה על אדמתו הפרטית. העתירה הינה חידוש של עתירה שנמחקה על סמך התחייבות המשיבים לאכוף את הדין ביחס לאדמות העותר.
העותרים כותבים כי "נדיר שמתבקש בית המשפט להוציא תחת ידו צו המורה לרשויות אכיפת החוק לאכוף את החוק... אולם עיננו הרואות כי גם כעת, למעלה משנתיים לאחר מתן פסק הדין בעתירה הראשונה, ולאחר שהוסרו כל המכשולים – המדומיינים והאמיתיים כאחד – אין בכוונת המשיבים לאכוף את החוק ולהשיב לעותר את אדמתו הגזולה."
בעתירה נכתב, כי המבנה המשמש כבית כנסת ובית מדרש של עמותת "איילת השחר" אינו חוקי הן משום שנבנה על חלקתו הפרטית של העותר שנותרה מעברה המזרחי של גדר ההפרדה, והן משום שהבנייה התבצעה בהפרת חוקי התכנון והבנייה, ללא היתרי בנייה, בניגוד לתכנית המתאר ומחוץ לשטחי ההתנחלות. העותרים צירפו לעתירה תצלומי אוויר ומסמכים המעידים על דברים אלו.
במסגרת הדיונים בעתירה הקודמת הוצגו מסמכים שונים שנחזו להיות כאלה המקנים זכויות לעומדים מאחורי הבנייה הבלתי חוקית, אולם לאחר שהוגשה תלונה למשטרת ישראל על ידי העותר ובסיוע ארגון יש דין, נמצא כי אין שחר לדברים אלה, אשר הועברו להמשך הטיפול במישור הפלילי בפרקליטות המדינה.
העתירה מייחדת חלק נכבד למה שמצטייר כאי אכיפה מכוונת נגד בנייה בלתי חוקית: "כישלונן המהדהד של הרשויות למנוע את הפרת החוק הקולוסאלית המתוארת בעתירה, זאת למרות הוצאתם של צווי הפסקת עבודה בשל היותו של המבנה בלתי חוקי וממוקם על קרקע פלסטינית פרטית, הינו מחדל מתמשך, המצטרף למסכת ארוכת שנים של אי-אכיפה מצד הרשויות שאין שום דרך לתאר אותה מלבד אי-אכיפה מכוונת ומודעת"
"בהעדר אכיפה אפקטיבית של התחייבויות המשיבים, החלטות וצווים, ברור כי מפירי החוק לא יירתעו מהמשך דרכם העבריינית; יותירו את מבני הקבע ניצבים ועומדים, דרך קבע, על אדמת העותר, אנדרטה מפוארת לזכרו של שלטון חוק שנגוז לחלוטין מהאזור הנתון לשליטת המשיבים."
עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של יש דין מסביר כי "גם אם יש מספר דרכים לפרש את מצוות הדת, הרי שלא ניתן לקבל כל פרשנות המצדיקה בנייתו של בית כנסת ובית מדרש על אדמת גזולה. את החוק, לעומת זאת, לא ניתן לפרש באופן כל כך רחב והוא מחייב את פינויו לאלתר של המבנה משטחו של העותר, כפי שהמדינה התחייבה בעבר. הגיעה העת לצקת תוכן ממשי בהתחייבויות אלה שניתנו בפה מלא בפני בית המשפט העליון."
