עבודות הגמר של בוגרי שנה ד' במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר. במסגרת אירועי סוף השנה של שנקר יתקיים במחלקה לעיצוב מבנה וסביבה בשנקר כנס מיוחד שיעסוק בעיצוב גני ילדים.

התערוכה תוצג בבניין מיטשל (קומה 3) בין ה-31-17 ליולי. שעות פתיחה: ימי א'-ה' – 22:00-10:00, ימי ו' – 13:00-10:00. ביום ראשון, ה-26.07, התערוכות תהיינה סגורות בשל ט' באב.

עבודות הגמר של תלמידי שנה ד' במחלקה לעיצוב מבנה פנים וסביבה ממוקמות בתוך מציאות כפולה. הראשונה והמוכרת, לקוחה ממבחר גני הילדים בעיר רמת גן בעת הזו. השנייה, המדומיינת, נגזרת מתוך ההתפתחות שעוברת מערכת החינוך לגיל הרך בעיר, ומתקיימת בתוך אישיותם העשירה של יוצאי אותם גנים לכשיתבגרו.

בכל העבודות, נועדה ההתערבות בגני הילדים לרתום את כל מה שארכיטקטורה מסוגלת לתרום לצורך תמרון מוצלח בין המציאות הראשונה לזו השנייה. העבודות מציגות, גישות מגוונות להשגת תכלית זו. חלק מהן מציבות טקטיקות של שחרור- ביטול יסודות מגבילים (ואף דכאניים) בתבנית החזרתית והמוכרת של צורת הגן והחלפתם במנגנון של ריבוי צורות (עד אין סוף) של גילוי, לימוד וביטוי עצמי.

עבודות אחרות מעמידות פרשנות פיסית לתאוריות פסיכולוגיות של הגיל הרך, למשל לצורך הפיכת גני הילדים ל'מכונות להפקת דימיון'. כמה מהעבודות התמקדו באינטראקציות שבין ילדים ובין עצמם, תוך שהן מציעות, למשל, חללים מדויקים ומכילים לחברות ראשונה, או ליחסים המורכבים שבין ילדים גדולים לקטנים.

לצדן, הציעו עבודות מסויימות נקודת מוצא אמפטית, תוך שהתמקדו בעיבוד למקומות בהם מתקיים רפרטואר הרגשות של ילדי הגן, כמו הצורך ב'מחסה' או בהכלה של המעבר, הכואב לעיתים, בין סביבת המשפחה לחברת הילדים. גישה אחרת ביכרה את העיר כמקור פתוח לעושר חוויתי לילדי הגן ובמקביל הציע את הגן כמקור השראה לתושביה.

העיסוק בגן הילדים, מאפשר הצצה להשקפות ולהתלבטויות אצל דור המעצבים החדש ונציגיו בשנקר. גן הילדים כפרויקט, מאפשר מבט בזוית יחודית אל האופן בו יוצרים ישראלים צעירים תופסים את התחנה הראשונה בייצור תרבות החיים המקומית. בד בבד, הקריאה של הגן, וכתיבתו מחדש, משמשים גם כמראה להתלבטויות, לחששות, לשאיפות ולתקוות של יוצרים אלו באשר לצפוי לחברה, לדמותם של אזרחיה, ובתוך כך לעתידם שלהם.

לטוב או לרע השפעתה של הארכיטקטורה על הילד עזה במיוחד, לא בגלל סגולותיה של הארכיטקטורה אלא בשל רגישותו של הילד. עבורו, הלימוד לא מתחיל או נגמר בדברי הגננת או הגנן. חוויה ורושם מותירי חותם אינם מוגבלים לסדרי הוראה, או למערך פדגוגי כל שהוא. זיכרונות מעצבים מן הילדות- מעוצבים בתוך כוריאוגרפיה משולבת של מראות, צלילים, מגע ומסרים הסובבים את הילד כל העת. בתוך מופע הילדות, כל מראה, כל קול וכל מגע הוא שיעור.