בשבועות הקרובים כל העיתונים יכתבו על האסון בכרמל. ללא ספק, מדובר באחד האסונות הכבדים והכואבים שידענו. שילוב שטני של אירוע עם עשרות הרוגים, מרביתם צעירים, נזקים משמעותיים לאוצרות הטבע שייקח עשרות שנים לחדש אותם ונזקי רכוש.
אין לי ספק שעוד נשמע ונקרא רבות על האסון. כיצד ניתן היה למנוע אותו, מה היה קורה אילו, מי נושא באחריות למחדל, סיפורי קורבנות, הטלת אשמה ועוד.
אבל ברשותכם, אני רוצה לדבר על האסון הבא. בישראל צפויה רעידת אדמה הרסנית בשנים הקרובות. על פי המומחים, באזורינו הרגיש מבחינה סיסמלוגית, אחת ל- 80 שנה צפויה להתרחש רעידת אדמה הרסנית. הואיל והאחרונה התרחשה בצפת ב- 1927 , לצערנו 80 שנה כבר עברו ואנחנו צריכים להיות ערוכים לרעידת אדמה שעלולה להתרחש ממש בכל רגע.
יש הרבה משותף בין האסון שהתרחש עלינו לבין זה שבפתח. בדומה לאסון בכרמל, גם האסון הבא יתברר מיד כמחדל לאומי, גם בו נזדקק לעזרת העולם כולו וגם אחריו ככל הנראה תוקם ועדת חקירה. כמו בכרמל, גם כאן נופתע מעוצמתם האדירה של איתני הטבע ונעמוד חסרי אונים מולם. אני מניח שגם אחרי רעידת האדמה הבאה תושלך האשמה בין הפוליטיקאים כמו צלחת פריסבי, וכל אחד יטען שהוא דרש מיגון וחיזוק מבנים בכל תוקף.
בדיוק כמו בחיפה, תמונות האסון ירתקו אותנו למסך ימים ארוכים ומבין ההריסות נשמע על עוד גיבורים שחירפו את נפשם ונכנסו לפנתיאון הגבורה של ההרוגים.
תוצאות האסון הבא יהיו שונות לחלוטין
בשונה מאסון הכרמל, במקרה של רעידת אדמה, התוצאה תהיה שונה לחלוטין. אם בכרמל נהרגו 42 איש, הרי שברעידת אדמה עלולים להיהרג 4200 איש ואף יותר! אם באסון הכרמל נזקי הרכוש מוערכים בכ- 250 מיליון ש"ח, הרי שברעידת אדמה הם צפויים להגיע ל- 50 מיליארד ש"ח! פי מאתיים. בשונה מאסון הכרמל, ברעידת אדמה מדובר בסדרי גודל שעלולים להשפיע באופן ממשי על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
אם בכרמל אחרי 80 שעות כוחות הכיבוי וההצלה המתוגברים סיימו את עבודתם, הרי ברעידת אדמה אנו צפויים לפינוי שיימשך שבועות! ככל הנראה כוחות הכיבוי לא יספיקו לחלץ ולקבור את כל ההרוגים.
בקיצור, כל בר דעת מבין שהאסון בכרמל היה רק החזרה הגנרלית ל"דבר האמיתי", שעלול להיות בהיקפים גדולים פי כמה מהשריפה, ועלול להתרחש ממש בכל רגע.
המחדל הבא?
בשנת 2005 השכילה הכנסת לחוקק את תמ"א 38. על פי התוכנית, כל המבנים שנבנו לפני 1980 ואינם עמידים בפני רעידת אדמה זקוקים לחיזוק, ובמסגרתו יכולים בעלי הזכויות בבניין ליהנות ממ"ד מרפסת שמש, מעלית, חיפוי ועוד – ללא תשלום. על פניו מדובר בתכנית מצוינת לכל הצדדים, ובמצב הנוכחי כמעט מיליון מבנים בישראל זקוקים לחיזוק.
בפועל, אחרי כ- 6 שנים, פחות מ- 10 בניינים בכל הארץ השלימו את החיזוק. מחדל? תשפטו בעצמכם.
ראוי שקברניטי המדינה ילמדו את הלקח של אסון הכרמל, ולא יחכו לועדת החקירה הבאה.
כיצד יכולה הממשלה לפעול על מנת לזרז את חיזוק המבנים? הנה 3 הצעות פשוטות אך משמעותיות:
1. לקבל את הצעות החוק שעל הפרק שמורידות את אחוז ההסכמה הנדרש לפרויקט.
2. להוסיף זכויות בנייה משמעותיות, במטרה לאפשר גם לפריפריה להצטרף למהפכת תמ"א 38.
3. לקבוע בחוק שכל בניין שזקוק לחיזוק, חייב תוך 5 שנים לחתום על חוזה למימוש הזכויות המוקנת מכוח תמ"א 38. אם יחתום אחר-כך, לא ייהנה מפטור במיסוי או שייקנס, דבר שייאלץ אותו לשלם על החיזוק בעצמו.
ולסיום, בימים האחרונים ראינו את ראש הממשלה מנהל את המשבר ביד רמה וממש מזניק לאוויר מטוסי כיבוי בזה אחר זה. עם כל הכבוד ליכולותיו המבצעיות, אני מעדיף לשמוע את קולו הנחרץ בנושא ההיערכות לרעידות האדמה, קול הקורא לאזרחי המדינה לחזק את בתיהם מפני רעידת האדמה שבפתח ויפה שעה אחת קודם. אחרת, נזדקק לראות אותו מנהל את מאמצי החילוץ של האסון הבא ונערך לועדת חקירה נוספת.
הכותב, עו"ד גל אגוזי, הינו מנכ"ל משותף בקבוצת יחד יזמות נדל"ן, המתמחה בחיזוק בתים משותפים מפני רעידת אדמה
