כלים

לכירורגיה של היום אין גבולות. בניתוח אחד, נדיר יחסית ומורכב, כרתו רופאי רמב"ם גידול ממאיר שחלש על חצי מפניו של החולה, ובמקביל שחזרו את פניו בעזרת שרירי בטנו. הרופאים הצילו את חיי החולה, והחולה? מה ששלו, שלו...

ניתוח שכלל כריתה של חלקים נרחבים מהפנים ושחזורם המיידי באמצעות שרירי הבטן, בוצע לאחרונה ברמב"ם. ביצוע הניתוח, פרוצדורה עדינה ומורכבת, הינו פרי שיתוף פעולה כירורגי, המערב מומחים בעלי מיומנויות שונות, מהמחלקה לכירורגיה פה ולסתות, נוירוכירורגיה וכירורגיה פלסטית בביה"ח.

הניתוח בוצע בחולה בן 79, מאזור הצפון שסבל מגידול ממאיר ומתמשך באזור הלסת העליונה וארובת העין. הגידול שהתפתח לאורך זמן, חלש על כמעט חצי מפניו של החולה, כשהוא מאיים על חייו.

מכיוון שחולה לא הגיב לטיפול בהקרנות וכימותרפיה, נותר הפתרון הניתוחי כפתרון יחיד להצלת חייו: "הגידול הגיע עד קרומי המוח", אומר פרופ' מיכה פלד, מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסתות, ואחד המנתחים, " אומנם מדובר בגידול שאינו שולח גרורות, אבל הגידול העמיד את החולה בסכנת חיים רק מעצם קיומו. היה ברור לנו כי זה הפתרון היחיד ורק כירורגיה רדיקאלית יכלה להציל אותו".

ביצוע ניתוח כה מורכב, המערב כריתת חלקים נרחבים של הפנים וכניסה אל עומק הגלגלת, הוא לא החלטה פשוטה. ביצוע ניתוח כזה תלוי בשילוב מיומנויות המנתחים המתמחים בכריתה של האזורים הנגועים, בהגנה על המוח ובביצוע השחזור.

לדבריו של פרופ' פלד, זה היתרון הברור שיש למרכז רפואי כרמב"ם בביצוע הניתוח: "בלי נוירו כירורג אין אפשרות להגן על המוח, ללא כירורג פה ולסת לא הייתה יכולה להתבצע כריתה מוצלחת של הגידולים ובלי הכירורג הפלסטי לא היה ניתן לכסות את האזור החשוף ולסיים את הניתוח. כל מיומנות בהרכב הזה חשובה להצלת חייו של החולה".

במשך שמונה שעות עמלו הרופאים בחדר הניתוח, כשהם מתחלקים בין שתי משימות: הסרת הגידולים, תוך הגנה על המוח, ושחזור הפנים. לאחר שפרופ' מנשה זערור, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית פתח את גולגולת החולה, תוך הגנה על המוח, ביצעו פרופ' מיכה פלד, מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסתות, וד"ר עימאד אבו אל נעג', רופא בכיר במחלקה, כריתה של כמעט חצי מפניו של החולה, כשהם מגיעים לעומק הגלגלת בכדי לנקות את כל האזור הנגוע.

במקביל, ד"ר לירון אלדור, וד"ר דנה אגוזי, שני רופאים בכירים במחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם, החלו במלאכת השחזור, תוך שימוש בשריר דופן הבטן והעור שמעליו. על מנת לבצע השתלת רקמות עצמית זו נלקחו רקמות אלו יחד עם כלי הדם המזינים אותם. בתום הסרת הגידול, חוברו רקמות אלו באופן מיקרוכירורגי אל אזור הכריתה בפניו של החולה.

העברת רקמות מגוף החולה (מתלה בעגה המקצועית) מאפשרת לפלסטיקאים להשתמש באזורי גוף שונים כ"תורמים" ובכך לאפשר החלמה טובה יותר של האזור המושתל. לאחר העברת המתלה אל אזור פניו של החולה, ביצעו הרופאים השקה של העורק והווריד במקום הכריתה עם אלו של הרקמה המושתלת, מה שמאפשר את חידוש זרימת הדם במתלה.

לאחר מכן, נעשתה התאמה של צורת המתלה עצמו לפגם התלת מימדי בפנים, כך שהשריר הוצמד למוח, כשהוא מכסה ומגן עליו, וכמו"כ ממלא את החלל שנוצר בפנים. בעור שנלקח כחלק ממתלה הבטן, גם כן נעשה שימוש לצורך שחזור העור מאזור שממנו נכרת הגידול. לבסוף על מנת לשמור על חוזקה של דופן הבטן, עקב השימוש בשריר הבטן, הונחה רשת מלאכותית.

לדבריו של ד"ר לירון אלדור, האחראי על הניתוחים המיקרוכירורגים במחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם ואחד המנתחים, ניתוח בהיקף כזה הוא בהחלט אירוע לא שגרתי: "ניתוחים מיקרוכירורגים, המשלבים כריתה ושחזור הם לא דבר נדיר, אך במקרה של החולה הזה מדובר במבצע מורכב מאוד המחייב מיומנויות שונות שאינן קיימות בכל מקום. הניתוח הסתיים בהצלחה והחולה שוחרר לביתו לפני מספר ימים. בעתיד נבצע שיפורים אסתטיים של המתלה שהושתל בפניו".