"כאשר אתה עובד עם ג ' יימס קמרון אתה חייב להאמין כי אתה יכול לעשות את הבלתי אפשרי" הודה לנדאו, "ג ' ים תמיד יודע כי התסריטים שהוא כותב מאלצים את הטכנולוגיה להתפתח ולהשתנות בהתאם לצרכים של התסריט. עקרון החדשנות המנחה אותי בכל פרוייקט אליו אני נכנס רלוונטי לתעשיית הקולנוע כמו גם לתעשיית ההייטק, כפי שאנו רותמים את הטכנולוגיה על מנת להגשים חדשנות כך עושה גם מטריקס וחברות אחרות".
עוד סיפר לנדאו כי אווטאר, כרעיון מקורי, כסרט שאיננו מבוסס על רומן ידוע למשל, הצריך מערך שיווק משומן, מנוהל היטב ורב-ערוצי. "היינו צריכים למצוא דרך לתקשר את הסיפור שלנו ולבשר עליו לציבור. יצרנו שיתופי פעולה עם כל הרשתות החברתיות, אתרי אינטרנט ואחרים וכך יצרנו מערך שיווק מסועף ורחב. לטוויטר למשל, היה תפקיד עצום בשיווק לאחר הפרימיירה של הסרט, כאשר התפתח בו דיון ארוך שהתפשט באופן וויראלי ויצר באזז עצום".
"שואלים אותי האם אני רואה בהתפתחות המטאורית של התוכן האינטראקטיבי, באמצעות האינטרנט או המובייל, איום לתעשית הקולנוע. תשובתי היא לא. ההתפתחות הטכנולוגית והתכנית בערוצים השונים רק מציבים עבורינו רף גבוה יותר ומעניקים לנו הזדמנות להשתפר ולהתחדש. אני מאמין כי, עד מהרה, כל הסרטים, כמו גם, הטלוויזה, המובייל והאינטרנט ישדרו בתלת מימד" הכריז לנדאו בסוף דבריו.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, המארח של לנדאו, טבע בדברי הפתיחה שלו, מונח חדש: MCHD (Multi – Channel Hyperactivity Disorder), מונח המתאר את בני דור ה- Y, הילידים הדיגיטליים ודור הצרכנים הנוכחי. “כושר הזיפזופ של לקוחות אלה, בין ערוץ תקשורת אחד לאחר, מחייב היום את הארגונים להיערך מחדש ולבצע פעולות שיווקיות בכל הערוצים בהם נמצאים הלקוחות, תוך כדי ניהול ותיאום קפדני בין כל הערוצים ושמירה על רציפות מול הלקוח".
רנית זקצר, סמנכ"ל טכנולוגיות, מטריקס הציגה בהרצאתה - "לקוחות מנגה וארגונים ממאדים", את תאוריית הפרסונות שמטריקס משתמשת בה בתכנון ויצירת אסטרטגיה רב ערוצית ללקוחותיה. "אנו מייצרים מספר טיפוסי לקוחות ומאנישים אותם. כאשר אנו באים לשווק או למכור פתרון חדש אנו מרכיבים את המשקפיים של מספר מצומצם של פרסונות שבהן החלטנו להתמקד, ומנסים למצוא את שביל הזהב בין יעדי הארגון ליעדים של כל פרסונה ופרסונה".
